מנהיגי אירופה: משאל העם יקבע אם יוון תישאר בגוש היורו
המנהיגים אמרו כי לא יספקו ליוון את חבילת החילוץ השניה עד לתוצאות משאל העם, שיתקיים ב-4 בדצמבר
מנהיגי גוש היורו הגבירו אתמול את הלחץ על יוון, ואמרו כי משאל העם שמתכנן לקיים ראש הממשלה יורגוס פפנדראו לגבי הסכם החילוץ יכריע אם יוון תישאר בגוש היורו. המנהיגים התחייבו לא להעניק ליוון את חבילת הסיוע החדשה עד שיתבררו תוצאות משאל העם.
ההצהרה כי משאל העם - אשר צפוי להתקיים ב-4 בדצמבר - עלול לגרום לעזיבתה של יוון את גוש היורו, היתה ההכרה הראשונה בכך שעזיבה כזו אפשרית, ומגיעה לאחר שנתיים שבהן הכחישו המנהיגים בתוקף את ההערכות כי יוון תיאלץ לעזוב בעקבות משבר החוב.
"חשיבות משאל העם... אינה אלא בשאלה האם יוון מעוניינת להישאר בגוש היורו, כן או לא?" אמרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, במסיבת עיתונאים משותפת לה ולנשיא צרפת ניקולא סרקוזי. מנהיגי שתי הכלכלות הגדולות באירופה קיימו אתמול דיוני חירום בקאן שבצרפת, בהם הפעילו לחץ על פפנדראו. בדיונים נכחו גם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, ובכירים נוספים באיחוד האירופי ובגוש היורו.
בהפיכתו של משאל העם למשאל על עזיבתה של יוון את גוש היורו נוטלים המנהיגים סיכון גדול. עזיבתה של החברה החלשה ביותר בגוש היורו עלולה לעורר אפקט דומינו, אשר יסחוף אחריה את אירלנד ופורטוגל, שתי כלכלות אחרות שקיבלו חילוץ, ואולי אף לגרום לקריסתן של איטליה וספרד, שתי כלכלות גדולות ומרכזיות יותר אשר מצויות אף הן במשבר.
פפנדראו אמר כי הוא נאלץ להודיע על משאל העם לאחר שהתברר לו שאין תמיכה רחבה מצד מפלגות האופוזיציה בחבילת החילוץ שעליה הסכימו מנהיגי אירופה והבנקים הגדולים בשבוע שעבר. במסגרת ההסכם התחייבו האיחוד האירופי וקרן המטבע להעניק ליוון חבילת חילוץ שניה בסך 100 מיליאדר יורו (138 מיליארד דולר), בנוסף לחבילת החילוץ הראשונה בסך 110 מיליארד יורו שכבר החלה לקבל בשנה שעברה. בנוסף, הוסכם כי נושיה הפרטיים של יוון יספגו "תספורת" של 50% על האג"ח הממשלתיות שבהן הם מחזיקים.
עם זאת, יוון נאלצה בתמורה לאמץ אמצעי צנע מחמירים יותר על מנת להאיץ את קצב הקיצוצים וצמצום הגירעון. "חשתי שחשוב שהעם היווני יחליט לגבי ההתפתחויות החשובות האלה", אמר פפנדראו. "זוהי זכותם הדמוקרטית והעם היווני, אני מאמין, בוגר וחכם מספיק לקחת החלטה שתהיה לטובת העם והמדינה".