הוגשה תביע יצוגית נגד המדינה להחזרת 600 מיליון שקל כספי דמי ההבראה

לטענת התביעה, בעוד שכספי דמי ההבראה הופקעו בפועל מידי העובדים, המדינה לא מימשה את חלקה, ולפיכך עליה להחזיר את הכספים לעובדים

שתי עובדות במגזר הציבורי הגישו תביעה נגד המדינה ובקשה להכיר בתביעה כיצוגית, בטענה שב-2009 הופחתה משכרן מחצית מדמי ההבראה כדי להקים קרן סיוע למפעליםבמצוקה. ואולם עד כה הקרן לא הוקמה.

לתובענה היצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי (בשבתו כבימ"ש לעניינים מינהליים) חברו שלושה משרדי עריכת דין: משרד אורי כליף ושות', משרד יפית מנגל ומשרד עמית פולק מטלון.

שולמית זרביב, אחות בשירות בריאות כללית ואביב סגרון, מורה בבית ספר של נעמ"ת, טוענות כי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 התכנס "השולחן העגול" המשותף לממשלה, המעסיקים הפרטיים וההסתדרות, והחליט בין היתר לחתום על הסכם קיבוצי ולפיו העובדים במשק יוותרו על מחצית מדמי ההבראה המגיעים להם עבור השנים 2009 ו-2010.

על בסיס הסכם זה, טוענות השתיים, נחקק ביוני 2009 החוק לתשלום חלקי של דמי הבראה, שחייב את כל עובדי המגזר הציבורי לוותר על מחצית מדמי ההבראה המשולמים להם בחודשי הקיץ. הכספים שהופחתו מהעובדים יועדו, על פי התחייבות המדינה, בחוק ההתייעלות הכלכלית, להקמת קרן סיוע לעסקים ומפעלים שנקלעו למצוקה פיננסית.

אלא, כפי שעולה מהתביעה, בעוד שהכספים נלקחו מכלל עובדי המגזר הציבורי, המדינה לא עמדה בהתחייבותה ולא הקימה את הקרן והכספים שהצטברו למעשה לא שימשו למטרה אליה יועדו.

במקביל הוטלה בחוק ההתייעלות הכלכלית חובה גם על המגזר הפרטי לגבות מהעובדים שווי של מחצית יום חופשה וגם כספים אלה נועדו לממן את פעילות הקרן לסיוע שלא הוקמה כלל, אלא שעובדי המגזר הפרטי לא שילמו עד היום שקל אחד ו"ניצלו" מגזירה זו. הנפגעים היחידים הם עובדי המגזר הציבורי, המועסקים במשרדי הממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, מינהלות האוניברסיטאות, מועצות דתיות ומוסדות ציבוריים אחרים.

בתביעה טוענים זרביב, סגרון ומשרדי עריכת הדין כי מדובר באחד המקרים החמורים ביותר, בו המדינה הטילה תשלום חובה של כספים בהיקף של מאות מיליוני שקלים על ציבור עובדים מסויים, במסגרת הוראת שעה ולתכלית מסויימת. "ואולם בעוד שהכספים הופקעו בפועל מידי העובדים, המדינה לא מימשה את חלקה, ולפיכך עליה להחזיר את הכספים לעובדים", הם טוענים. לדבריהם, המדינה שהפקיעה את דמי ההבראה, פגעה בזכויות חוקתיות ובהם זכוןת הקניין, הזכות לשוויון והזכות לחופש העיסוק. "הפקעת דמי ההבראה, בסך 600 מיליון שקל, חלה רק על המבקשות כנמנות על קבוצה מוגבלת של עובדים - עובדי המגזר הציבורי", נטען.

בית המשפט הורה למדינה להגיב לבקשה בתוך 30 ימים.