הכנרת מירי בן ארי: אני אשת עסקים לא פחות ממוסיקאית

ראיון עם מירי בן ארי, כנרת זוכת פרס גראמי

כדי להיות מוסיקאי מצליחה צריך להתחיל בגיל מאוד מוקדם?

"אין חוקים אבל מוסיקה זה כמו שפה. צריך לגדול על זה. צריך ואנחנו יודעים שהמוח קולט שפות הכי טוב עד גיל 3 ו-5 ואז יש האטה. אותו דבר עם מוסיקה, עוד כמה שנים אבל אם מתחילים בגיל 5 זה טוב כי זה כמו שפה".

מסביבנו מלא אנשים עם קריירה מצליחה שבנויה על יזמות. מוסיקה זה בדרך כלל לבד, נכון?

"יש הרבה שונה ויש דומה. הקריירה שלי למשל מאוד דומה ליזמות כי יזמתי רעיון שלא היה קיים. אני המצאתי ז'אנר מוסיקלי שלא יכולתי לחקות את המודל כי זה לא היה. אני המצאתי וחיקו אותי. אני למדתי בארץ מוסיקה קלאסית ויום אחד החלטתי לאלתר וללמוד ג'ז. רציתי לכתוב את המוסיקה שלי. נסעתי לארה"ב והלכתי לבית ספר של ג'ז אבל זרקו אותי כי לא היה לי איך לשלם. הייתי צריכה לעבוד. הכשילו אותי במוסיקה כי לא הגעתי לשיעורים כיוון שהייתי צריכה לעבוד. כל התחלה היא קשה. תוך כדי זה שלמדתי איך לאלתר נהייתי יותר טובה, ניגנתי בלי סוף במועדונים. מהלילה ועד הבוקר מנגנים וככל שמנגנים נהיים יותר טובים. הוצאתי 3 אלבומי ג'ז והתחלתי לעשות מוסיקה שלי. ז'אנרה שאני המצאתי".

בתחום ג'ז וכינורות עשו את זה לפניך.

"כן".

מה תרומתך?

"רק בגלל שזה כינור ולא קלאסית... אני לא יכולה להסביר את הסוג, זה שונה. זה לא קשור. אני המצאתי ז'אנר שלי שאני עושה עם הכינור. משהו בין סול אר אנד בי וכל מיני סגנונות מעורבים. זה כל הידע המוסיקלי שלי. אם לשים בקטגוריה - זה יותר היפ הופ. אני פשוט היו לי הרבה שיתופי פעולה עם זמרי היפ הופ. הפקה של היפ הופ אז קראו לי כנרית ההיפ הופ אבל היא מושפעת מאר אנד בי. זה קשה לתת לזה שם. אחרי שיצאתי לשוק, נהיו מלא כמוני היפ הופ כנרי היפ הופ. זה מה שרציתי".

המבט שלך קצת קפוא, אני צודק? זה מכוון?

"איזה קטעי וידיאו ראית? תלוי איזה סוג של שיר זה. יש שירים שאני מאוד מרוכזת ומנגנת מהלב. זה לא שיר שלחייך למצלמה. זה תלוי מה הוויב של השיר".

שיווק בהיי-טק ועסקים זה נורא חשוב. שיווק של אדם שהוא אומן, מוסיקה ושעובד לבד - מה הדברים השיווקיים שצריך להקפיד?

"המוסיקה זה עסק. אני אשת עסקים לא פחות מאומנית. יש לי מנהל. יש לי חברה משלי, חברת הפקות. שיווק זה דבר הכי חשוב של אומן. זה משהו שאתה בונה על ידי שיווק. יש כישרון ומה שיוצא על הבמה ויש את השיווק, את המכונה. המכונה השיווקית בעצם יוצרת את האומן. אומן זה רעיון שיווקי ולפי הרעיון והיצירתיות והאופי והכישרון של האומן אתה בוחר את הסטייל ומה שאתה מנסה להעביר, איזה סוג שיווק, מי קהל היעד שלך. האמת היא ששיווק של אומן זה כמו שיווק של מוצר, זה אותו דבר".

מי קהל היעד שלך? האם הוא לפני עשר שנים אותו דבר כמו עכשיו?

"ממש לא. לפני עשר שנים לא הייתה לי קריירה. יש הבדל בין להיות מוסיקאי לבין אומן. אני כבר אחרי חברות תקליטים, אחרי ששיווקו אותי כל כך הרבה בתקשורת. כרגע אני משווקת בתור אומן ולא מוסיקאית".

אנשים בעסקים עושים קבוצות מיקוד כדי להגיע לקהל. אלו אמצעים טכנולוגיים עדיפים בעינייך?

"היום אנחנו בעולם דיגיטלי. לאומנים זה פשוט אי אפשר בלי זה. בוא נתחיל מזה שחברות תקליטים נפלו בגלל העולם הדיגיטלי. זה שינה את כל עסק המוסיקה. מאייטיון ופייסבוק וטוויטר. אפילו עכשיו כתבתי בפייסבוק לפני שיצאתי וצייצתי בדרך כי זה הקהילה החברתית. המסרים בטוויטר, מה שאני עושה וחולקת עם אנשים זה מה שאני מרגישה ומה שרוצה לנכון לחלוק איתם. מייספייס פאסה, לא רלוונטי להיום. היה לי חשבון שם. פייסבוק השתלט לחלוטין".

איך את מחליטה לאשר חברים בפיסבוק?

"אין לי חשבון אישי, יש לי דף מעריצים וזה הדף שלי. שם אני כותבת סטוטסים. זה לא עם חברים זה מעריצים. אני מתקשרת עם החברים בדף כמו בדף האישי. תלוי מה אני עושה אותו יום, כמה אני רוצה לחלוק, תמונות וודיאו. המעריצים עושים לייק ושיתוף של מה שכתבתי".

נתקלת במקרים שבהם האינטרנט היה פלטפורמה להפצת האומנות שלך בלי לשלם לך?

"ברור. כל העניין הזה עדיין בתהליך של משפטים בין החברות תקליטים לבין פלטפורמות דיגיטליות לא מהיום ולא מאתמול. זה מתפתח ואנחנו לומדים על אפשרויות לעשות כסף מהפלטפורומות הדיגיטליות. יכולים רק לקוות שזה יהיה מסודר יותר ככל שהזמן יתקדם.
מצד אחד אתה משתמש באומנות שלי אז למה שלא תשלם אבל מצד שני כשאתה מפיץ את משווק אותי. זה בעד או נגד. חברת התקליטים לא מרשים. יש כל מיני מקרים, למשל היום אי אפשר למצוא ודיאו של יוניברסל, אלא אם כן הם שמו את זה".