סיבוב מוצלח לאורמת טכנולוגיה: גייסה 152 מיליון דולר בהנפקת אג"ח

כדי לשכנע את הציבור לצרוך יותר גזר הושק לפני יותר משנה קמפיין פרסומי, שכלל את המסר - תאכלו גזר, זה טוב לעיניים. הפרסומאים לא הסתפקו בסגולה הרפואית של הגזר והוסיפו, שעיניים בריאות הן חיוניות בחברה שבה העבודה בעיניים רווחת כל כך. דמות הישראלי הקומבינטור היתה מקור ההשראה לכותבי פרסומת זו. דמות זו קנתה לה אחיזה לא רק בפרסומות, אלא חדרה גם למעגל מקבלי ההחלטות.

בתחילת ינואר 2003, מועד תחילת הפעלת הרפורמה במס הכנסה, דיווח משרד האוצר על התוספת הצפויה במשכורת ינואר, שתתקבל בתחילת החודש הבא. הוא כרך את התוספת שנובעת מהפחתת שיעורי המס במסגרת הרפורמה במס הכנסה עם התוספת שנובעת מהתאמה שגרתית של מדרגות המס לשיעור האינפלציה, ואפילו עם תוספת היוקר שפיצתה חלקית את העובדים השכירים בגין האינפלציה. אמנם משרד האוצר לא טען שהתוספת נובעת כולה מהרפורמה במס, אך הקפיד לא להפריד את רכיביה. המטרה היתה ברורה: לגרום לציבור לזהות את מלוא תוספת השכר עם הרפורמה במס.

כשרואים את הנתונים, אפשר להבין מדוע משרד האוצר לא הראה התלהבות להציג בנפרד את התוספת לשכר נטו שנובעת מהרפורמה במס. במקרה הקיצוני, עובד ששכרו החודשי הוא 3,500 שקלים ייהנה מתוספת נטו לשכר בסכום של 103 שקלים, ורק 14 שקלים נובעים מהפעלת הרפורמה במס. תוספת השכר שעובד זה יקבל כתוצאה של הרפורמה במס לא תוכל לממן אפילו את העלאת שיעור מס ערך מוסף מ-17% ל-18% על המוצרים שיצרוך בשנת 2003.

גם ברמות שכר גבוהות, יותר ממחצית התוספת לשכר הנטו נובעת מתוספת היוקר ומהתאמה אוטומטית של מדרגות המס לעליית המחירים (כ-6.5%), שנעשית דרך קבע בתחילת כל שנה ואינה קשורה כלל לרפורמה במס. משרד האוצר התקשה לעמוד בפיתוי, לא לנצל את החפיפה בעיתוי מתן תוספת היוקר והתאמת מדרגות המס עם הפעלת הרפורמה במס כדי לנפח את תרומתה של הרפורמה. לא ברור כמה זמן תחזיק הפחתת שיעורי המס, כי גם העלות התקציבית של התאמת מדרגות המס לאינפלציה יוצרת חור תקציבי, שלא הובא בחשבון בגיבוש תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2003.

דפוס ההתנהגות שליווה את מסירת הדיווח על התוספת הצפויה לשכר הנטו אופייני לשנתיים האחרונות, שייזכרו בהיסטוריה הכלכלית של ישראל כשנתיים עכורות גם מבחינת מסירת המידע לציבור. בשנתיים אלו היו תחזיות מסים מנופחות מראש, חשבונאות יצירתית בדיעבד, ובאחרונה נוספה תופעה משונה: פקידים בכירים במשרד האוצר המתלוננים על הניפוח בתחזיות המסים, כאילו הוכנו על ידי הדרג המקצועי במשרד המדע והספורט.

עכירות הדיווח של משרד האוצר, שנהפכה לאחד מסימני השנתיים האחרונות, גורמת להגדלה מזיקה ומיותרת של האי ודאות הכלכלית, שגם כך גדולה דיה בגלל התנאים האובייקטיוויים. המשק הישראלי זקוק לשקיפות, במקום לעכירות, כדי להשיג את אחד מיעדיה הראשיים של המדיניות הכלכלית - מזעור הסכנה למשבר פיננסי, שממשיכה לרחף מעליו.