חדש באקדמיה: לימודי חיפושי גז ונפט

>> תחום לימודים חדש צפוי להיפתח בשנת הלימודים הנוכחית באוניברסיטאות: חיפושי גז ונפט. הלימודים הם חלק מתוכנית חירום לאומית להקמת תשתית מחקרית וקידום נושא הגז והנפט בישראל.

מטרת התוכנית היא להכשיר עשרות אנשי מקצוע, מחקר והוראה לאקדמיה, בתעשייה ובממשלה בתחומי הגז וייתכן שבעתיד בתחומי הנפט. השנה ייפתחו שלושה מרכזי לימוד בתחום לתארים מתקדמים: בטכניון, שהחל בתוכנית לימודים בנושא הגז בשנה שעברה, באוניברסיטת חיפה, ובאוניברסיטה העברית שתשתף פעולה בתחום עם אוניברסיטת תל אביב.

התוכנית פותחה באקדמיה הלאומית למדעים, בראשות פרופ' רות ארנון, לאחר שצוות מטעם האקדמיה אימץ את המלצותיה של ועדת מומחים בינלאומית, שזומנה על ידה ובחנה את מצב תשתית המחקר והגז בישראל.

על פי הדו"ח של ועדת המומחים הבינלאומית בראשות פרופ' עמוס נור מאוניברסיטת סטנפורד, המצב בישראל בתחום חיפושי הגז והנפט עגום למדי. "יש מחסור משווע באנשי מקצוע ישראלים שיכולים להעריך ולעקוב אחרי תוכניות הקידוח, השמירה על הסביבה והבטיחות וכן לפקח ולנהל את החיפוש וההפקה בים", כתבה הוועדה. הוועדה שסקרה את הגורמים הפעילים בתחום הגז והנפט, ציינה כי "לכל אחת מהקבוצות שנבדקו חסרה הבנה עדכנית ומשמעותית לגבי מודלים לקידוח גז ונפט".

ועדת המומחים הבינלאומית הוסיפה כי "היכולת הטכנולוגית הממשלתית והאקדמית בישראל בפיתוח משאבי נפט מיושנת בלפחות 30 שנה" וכי חסרה בה הבנה עדכנית לגבי הליכי הפיתוח בים. בנוסף נכתב בדו"ח: "ישראל תלויה הרבה יותר מדי ביועצים זרים בתעשייה וחסרה לה מומחיות פנימית כדי להעריך את עבודתם".

הוועדה המליצה לייסד "בהקדם האפשרי תוכניות לימודים אקדמיות כדי להכשיר את אנשי המקצוע הדרושים", והוסיפה כי "פוטנציאל הגז והנפט בישראל גדול בהרבה מהמשוער, ומסוגל לתמוך בפעילות ארוכת טווח של תעשיית דלקים ומחקר אקדמי בישראל במשך עשרות שנים".

עלותה של התוכנית מוערכת בכ-5.6 מיליון דולר לחמש השנים הקרובות (כ-21 מיליון שקל). התוכנית עדיין לא מתוקצבת, אך יש נכונות מצד האקדמיה, הות"ת, הקרן למדע והאוניברסיטאות להשתתף במימונה. במכתב ששלחה פרופ' ארנון לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כתבה כי יש להקדיש שיעור מהכנסות מקידוחי הגז לפיתוח תשתית המחקר בתחום.

ארנון הוסיפה במכתב כי "קידוח הגז ואולי גם הנפט בעומקי מטרה גדולים במיוחד מעמידים אתגרים טכנולוגיים, הנדסיים ומדעיים עצומים שלהם השלכות וסכנות סביבתיות כבדות משקל, מקומיות וגלובליות.

לדברי ארנון, "מתוך הדו"חות של הוועדה עולה תמונת מצב חמורה הדורשת פעולה מיידית. הוועדה מצביעה על פערי ידע משמעותיים - בקהילה האקדמית כמעט שאין חוקרים עצמאים בעלי שם בתחומים הדרושים לקידוח גז ונפט. במקביל חסר שיתוף מהותי של המערכת האקדמית הישראלית עם גורמי הממשלה והתעשייה. יש לפעול בדחיפות להצבת התשתית המדעית בנושא פיתוח הים התיכון בעדיפות לאומית ועיגון שיתוף הפעולה הדרוש".

גיוס 30 חברי סגל חדשים

בראש הצוות הישראלי שיאמץ את המלצות הוועדה הבינלאומית עומד פרופ' צבי בן אברהם מאוניברסיטת תל אביב, וכיהנו בו פרופ' רוני קוזלוב ופרופ' אלן מטיוס מהאוניברסיטה העברית, וד"ר יצחק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה.

על פי תוכנית הצוות, בחמש השנים הקרובות יוכשרו 100 אנשי מקצוע ויוקמו מרכזי מחקר באקדמיה בשיתוף עם הוועדה. לצורך כך ייקלטו באקדמיה 30 חברי סגל חדשים בתחום - מספר מינימלי על פי הוועדה ליצירת קהילת חוקרים עצמאית.

לדברי הצוות הישראלי, מדובר "בתוכנית חירום שיש לבצעה בלוח זמנים קצר ככל האפשר. החזון שלנו הוא למנף את הפיתוח בים הישראלי ליצירת מצוינות גלובלית שבעצמה תהפוך לבסיס כלכלי למדינת ישראל, תוך שמירה על הסביבה והבטיחות האקולוגית".

במסגרת התוכנית יועסקו בישראל מומחים בינלאומיים באוניברסיטאות וחוקרים ישראלים ישלחו למעבדות מתקדמות בחו"ל. התוכנית תחל לפעול בחודשים הקרובים למשך חמש השנים הקרובות. עד כה הסכימו כמה מומחים מחו"ל להגיע וללמד בישראל והאקדמיה נמצאת במגעים עם חוקרים נוספים. בתום חמש השנים תכנס האקדמיה ועדת מומחים נוספת שתבקר את ישום התוכנית ותמליץ על צעדים נוספים.

בנוסף, קבע הצוות כי יש לייסד תוכניות מחקר יישומיות כדי לענות על צורכי תעשיית הפקת הדלקים של ישראל. לצורך כך הם המליצו להביא ארבעה חוקרים מחו"ל לישראל במשך שנתיים-שלוש שנים, בעלות משוערת של כ-600 אלף דולר, ולשלוח 50 חוקרים ישראלים להשתלמות פוסט דוקטורט במעבדות מובילות בחו"ל בעלות של כ-5 מיליון דולר. כמו כן הומלץ להקים מעבדות מחקר בתחומי גז ונפט שיקלטו את החוקרים בגמר ההשתלמות.