בממשלה חוששים ליציבותה של זכיינית הרכבת הקלה בירושלים

סיטיפס עדיין לא קיבלה מענקים מהמדינה - ומממנת עלויות הפעלה ב-15 מיליון שקל בחודש, משום שהנסיעה בחינם תימשך ■ הליקויים לא תוקנו והנהגים מאיימים לשבות מיום רביעי

>> חודשיים וחצי לאחר שיצאה לדרכה הרכבת הקלה בירושלים - דרכו של הפרויקט עוד רחוקה מלהיות קלה. ל-TheMarker נודע כי במשרדי הממשלה מביעים בשבועות האחרונים דאגה להמשך פעילותו של הפרויקט וליציבותה הפיננסית של הזכיינית, קבוצת סיטיפס. זאת, נוכח דיווחים על חיכוכים פנימיים בלתי פוסקים בין השותפות בקבוצה - בעוד הפרויקט עדיין לא הושלם וסובל מליקויים תפעוליים.

הכרטוס ברכבות, שהיה אמור להתחיל ביום שלישי, נדחה שוב למועד בלתי ידוע. לפיכך, השימוש ברכבות בלא תשלום יימשך לפרק זמן נוסף. בסיטיפס הביעו בעבר תקווה כי הטמעת מערכת הגבייה תושלם בתוך שבועות ספורים מיום ההפעלה, לאחר שהמערכת קרסה ערב חנוכת הפרויקט. לפי הערכות, תמשיך הקבוצה לספוג עלויות הפעלה של 10-15 מיליון שקל בלי שהיא נהנית מהכנסות כלשהן.

לפני כחודשיים פורסם כי המדינה הסכימה לסייע באופן חלקי לסיטיפס לשאת בעלות ההפעלה, אשר תגולם בכיסוי חלקי של 2-3 מיליון שקל בחודש. זאת, כדי למנוע מצוקה תזרימית אצל הזכיינית ולהקל את לחץ הבנקים המלווים את הפרויקט. ואולם סיטיפס עדיין לא חתמה על הסכם ההפעלה, אף שמרבית נקודות המחלוקת בין הצדדים נפתרו לפני זמן רב.

בשל היעדר החתימה של סיטיפס על ההסכם, לא זכתה הקבוצה גם במענק ההקמה שהמדינה נדרשת להעביר לידי הזכיינית עם הפעלתו המסחרית של הפרויקט. לפי ההסכם שהתגבש, תעביר המדינה לידי סיטיפס 200-250 מיליון שקל מתוך המענק. זאת, כשהיתרה בסך 200-250 מיליון שקל נוספים תשולם לזכיינית בהדרגה לאורך החודשים עד ההפעלה המסחרית המלאה של הרכבות הקלות.

למרות ההסכם העקרוני בין הצדדים, "נעלמו" באחרונה נציגי סיטיפס משולחן הדיונים. "באופן מוזר, נדמה כאילו המענק כלל לא מעניין אותם", טענו בסוף השבוע מקורבים לפרויקט. הגורמים הביעו חשש כי הסיבה לכך נעוצה במאבקים מאחורי הקלעים בין השותפות: הראל, אשטרום, אלסטום וואוליה. זאת, כאשר בעלי המניות עשויים להידרש בקרוב להכניס את היד לכיסם כדי לממן את המשך פעילות הפרויקט נעדר ההכנסות.

רכבות נעלמות ומחסור ברמזורים

אם לא די בכך, גם הבעיות הטכניות בפרויקט לא נפתרו. כפי שפורסם בעבר, מדובר בעיקר בהיעלמות רכבות ממסך הבקרה. כלומר, מיקומן לא ידוע למרכז ההפעלה והבקרה של הפרויקט. תקלה מסוכנת זו נובעת כנראה מבעיות במערכת התקשורת הסלולרית של הפרויקט, הנובעות מכשל בסנכרון החיישנים שפוזרו לאורך התוואי. תקלה זו הביאה לכך שאיגוד הבטיחות האירופי של הרכבות הקלות (ISA) אישר הפעלה חלקית בלבד של הפרויקט, באמצעות 14 מבין 23 הרכבות, ובמרווחי זמן של 12 דקות במקום 5 דקות. הימשכות הבעיה תביא לפיכך להמשך ההפעלה החלקית של הרכבות הקלות.

בנוסף, התקנת הרמזורים לאורך תוואי הפרויקט הושלמה רק במחציתה. עד כה תוכנתו 32 רמזורים בלבד מתוך 60 המתוכננים להעניק עדיפות לרכבת בצומתי העיר. גם כאן טוענים בממשלה לאדישות מוזרה מצד אנשי סיטיפס - אף שנציגי ISA הגרמנים אמורים להגיע השבוע לביקור בישראל כדי לעקוב אחר התקדמות הפרויקט.

דאגה נוספת נובעת מהמשך יחסי העבודה הרעועים בין חברת ההפעלה של הפרויקט, קונקס ירושלים, לבין 50 נהגי הרכבות. לאחר השביתה הפתאומית שנקטו למשך 36 שעות לפני כשבועיים, הכריזו הנהגים על סכסוך עבודה נוסף שיאפשר להם להשבית את תנועת הרכבות החל ביום רביעי.

"במדינה ממש אובדים עצות. איש לא שיער שזכיין פרויקט פשוט מאבד עניין בקידומו", אמר גורם בענף התחבורה. ואולם בסיטיפס הגיבו לדברים בטענה כי "הרכבת הופעלה מראש בהוראת המדינה אשר ידעה כי יהיו דברים הדורשים שיפור, ואנו פועלים בנושא מדי יום". בחברה הוסיפו כי טענות המדינה דווקא כעת מעלות תמיהה, שכן היא השלימה כבר את מערכת הכרטוס והמדינה היא זו שאינה מאשרת לטענתם את הפעלתה. "יתרה מכך, סיטיפס אף פנתה בשבועות האחרונים בבקשה להוספת רכבות למען שיפור השירות ועד היום המדינה מתמהמהת בתשובתה. לכן, לא ברור על מה מתלוננים אותם מקורות עלומי שם, שכן אף שמאות אלפים כבר נסעו ברכבת בחינם כשאת עיקר העלות סופגים בעלי המניות של סיטיפס, המדינה, במקום לסייע, עוצרת את התשלומים המגיעים לסיטיפס", טענו בסיטיפס.