הסגל הזוטר באוניברסיטאות ישבית את פתיחת שנת הלימודים האקדמית

ככל שמתקרב יום הבחירות והידיעות על תוצאות הביקורת בעיראק מתרבות, גדל מרכיב האי ודאות בשווקים הפיננסיים. שוקי ההון הידועים בכך שאינם אוהבים לפעול בערפל, מגיבים יום אחרי יום באופן שלילי למתרחש בשדה הפוליטי והמדיני בכל זירות המסחר. עם התהליכים העיקריים שמהם חוששים המשקיעים נמנים האי יציבות הפוליטית הצפויה לאחר הבחירות, והתגובה האמריקאית למציאת ראשי נפץ לא קונוונציונליים בעיראק לפני ימים אחדים.

שני תהליכים אלה ונתונים שליליים נוספים שהצטרפו באחרונה למערכת השיקולים של השחקנים הפיננסיים, גרמו לתגובה מיידית בשווקים - ירידות חדות בשוקי המניות והאג"ח, ועליות במט"ח. אתמול צללו מדדי המניות בבורסה בכ-3.5%, והגיעו לשפל חדש של 313 נקודות. מדובר ברמה שבה שהו מדדי המניות בתחילת 99', לפני הזינוק הגדול של ההיי-טק ובחירת אהוד ברק לראשות הממשלה. ביום שישי טיפס הדולר וחצה את רף 4.85 שקלים לדולר, והיורו עבר את רמת ה-5.17 שקלים. אתמול, במסגרת המסחר באופציות דולר-שקל בבורסה (בימי ראשון לא מתנהל מסחר במטבע חוץ, בשל חופשת סוף השבוע בעולם המערבי) המשיך הדולר להתחזק והגיע לכ-4.86 שקלים.

בתוך חודש זינק הדולר ביותר מ-22 אגורות. מדובר בעלייה של כ-5% בהשוואה לשער החליפין של השקל מאמצע דצמבר. מאז השיא שאליו הגיעה הבורסה ב-12 בדצמבר (378 נקודות), היא צנחה בכ-65 נקודות - ירידה של יותר מ-17%. את האופוריה ששררה בחודש הראשון שלאחר ההודעה המפתיעה על הקדמת הבחירות בתחילת נובמבר, החליפה הפסימיות.

בשבוע שעבר חזרו גם הבנקים הזרים לפעילות משמעותית בשוק המט"ח. ההימור שלהם הוא על היחלשות חדה של השקל בעקבות האי יציבות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון והבחירות בישראל. פעילותם הנוכחית של הבנקים משפיעה על שער השקל בכיוון מעלה. עליית שער הדולר מתבטאת בעלייה בשיעור האינפלציה החזוי, וכך גם גורמת לעלייה בתשואות של איגרות החוב. אתמול היו ירידות לכל רוחב שוק האג"ח, כשהשחרים הארוכים ירדו ביותר מ-1%.

בין היתר מזכירים אנשי שוק ההון כגורמים למפולת בשווקים את התחדשות העימות בין נגיד בנק ישראל לשר האוצר, ואת הורדת דירוג האשראי של חברת חשמל. בשוק מפרשים את הורדת הדירוג כהורדת דירוגה של המדינה. שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות נשואה זנקס, אמר אתמול כי הפחתת הדירוג תסיט את גיוסי חברת החשמל לשוק ההון המקומי ותקשה על ירידה בתשואות. לדבריו, ההסטה תשפיע גם על איגרות החוב השקליות מסוג שחר. בנוסף, פירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני האבטלה לדצמבר 2002, ולפיהם היתה עלייה ראשונה במספר המובטלים לאחר חמישה חודשי יציבות. בנוסף, היתה עלייה של 3.7% במספר תובעי הבטחת הכנסה.

מעוז אמר עוד, כי ב-2003 ייתכן תסריט שבו יתפתח משבר פיננסי שיביא להמשך הפיחות. מחירי הנפט ימשיכו לעלות בשל התמשכות העימות עם עיראק, יהיה קיפאון בביקושים לתעשיית ההיי-טק הישראלית, ומחירי הסחורות העולמיים ימשיכו לעלות. התוצאה תהיה עליית מחירים חדה ונסיגה משקית. התפתחות זו תגרור העלאה נוספת בריבית בנק ישראל. עם זאת, מעוז גם מזכיר תסריט שני ולפיו המלחמה בעיראק תסתיים מהר, מחירי הנפט יירדו, והביקושים וההנפקות ישובו לשווקים.

העימות החבוי בין ישראל לארה"ב בנוגע להתנחלויות ולערבויות, שעלול להתפרץ לאחר הבחירות ושטפח ממנו ניתן לזהות בכותרת ב"הארץ" אתמול, לא סייע למצב הרוח בקרב הסוחרים. פקיד אמריקאי בכיר צוטט כאומר שיום לאחר המלחמה בעיראק תעבור ארה"ב לטפל בהתנחלויות. מנגד, אמר ראש הממשלה כי "הקוורטט זה כלום".

ההערכות בשוק הן כי הערבויות שביקשה ממשלת שרון מארה"ב ושהיו בין הזרזים של התחזקות השקל והעליות בבורסה (בעיקר באג"ח של המדינה), יוענקו רק אם ישראל תסכים למפת הדרכים. המפה כוללת מדינה פלשתינית בגבולות ספטמבר 2000 בתוך שנה. בשוק מחברים אחד ועוד אחד: ממשלת ימין צרה לא תקבל את מפת הדרכים, ולכן תפסיד את הערבויות האמריקאיות.

גם תקציב 2003, שהתקבל בכנסת לפני שבועות אחדים, אינו נותן סיבה לאופטימיות. ברור לכל כי מיד לאחר הבחירות דרושה מדיניות תקציבית אגרסיווית. כלכלנים מציינים כי יש לקצץ 10-8 מיליארד שקל. קיצוץ משמעותי כזה, שיכלול גם פיטורים והפחתת שכר במגזר הציבורי, דורש ממשלה חזקה. ואולם הודעתו של מנהיג מפלגת העבודה עמרם מצנע כי לא ילך לממשלת אחדות בראשות שרון חשפה את השווקים לאי יציבות פוליטית.

מנכ"ל חברת מיטב צבי סטפק ממקד את הסיבות למפולת במצבור של גורמים פנימיים, שברובם קשורים למערכת הפוליטית. לדבריו, בשוק החלה לחלחל משמעותה הלא סימפטית של ממשלת ימין צרה. סטפק העלה חשש כי ממשלה כזאת לא תוכל לבצע את השינויים הדרושים בתקציב. הוא ציין כי יש לקצץ באופן משמעותי בסעיפים מרכזיים שלהם לובי חזק, שעתיד להתנגד לכך. בין השאר נקב סטפק בביטחון, תשלומי העברה, התנחלויות ובחינוך. הוא אמר כי מעבר לקיצוץ יש להסיט כספים לסעיפים מוטי צמיחה כמו תשתיות, אחרת הירידה בהכנסות ממסים תימשך.

סטפק הוסיף כי יש לו חששות שהדולר יזנק ב-15% והאינפלציה תעלה מדרגה ותגיע לרמה דו ספרתית. "הזמן אוזל, ועל הממשלה החדשה לבצע במהירות, אחרת תהיה הידרדרות". סטפק אמר כי המשק לא יוכל להמשיך לקיים את רמת הפעילות הנוכחית עוד זמן. "לזה התכוון דוד קליין כשדיבר על התמוטטות בנק גדול". סטפק הזכיר כי הירידות החדות בבורסה היו אתמול במניות הבנקים.

בסוף השבוע האחרון התחדשו המאבקים בין נגיד בנק ישראל לשר האוצר, ונתנו סיבה נוספת לפסימיות. בין השאר פירסם האוצר דו"ח הנושא ביקורת נגד מדיניות בנק ישראל, ומאשים אותו באי עמידה ביעדים. בנוסף, נמנע שר האוצר סילבן שלום מלהתייחס לשמועות כי קליין יוחלף לאחר הבחירות. במקום זאת סיפר שלום בכינוס של אנשי משק וכספים ביום חמישי, כי נגיד הבנק הבריטי היה מתפטר לפני שהיה מותח ביקורת על מדיניות התקציב של הממשלה, כפי שעושה קליין.

ירידת המעו"ף וקפיצת הדולר:

* מציאת ראשי נפץ לא קונוונציונליים ריקים, המקרבת את אופציית המלחמה

* הערכה להקמת ממשלה צרה לאחר הבחירות, בעקבות הודעת מצנע שלא ייכנס לממשלת שרון

* בעיות בקבלת הערבויות בעקבות אי חתימה על מפת הדרכים

* בעיות ביכולת הקיצוץ הנדרש בתקציב מיד לאחר הבחירות, אם תקום ממשלה צרה

* הורדת הדירוג של חברת החשמל תסיט גיוסים לשוק המקומי ותקשה על ירידת התשואות

* הירידות החדות בוול סטריט