שמולי: "בכירי המשק מתקשרים אלי בתחינה - אל תיזמו נגדי מחאה"

30 שנה לאחר רצח 11 חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן, ובתום דיונים משפטיים ממושכים שנערכו בגרמניה, העבירו בספטמבר 2002 ממשלות גרמניה ובוואריה ועיריית מינכן 3.68 מיליון יורו "כמחווה הומניטרית" לקרוביהם של הנרצחים. סכום זה הועבר כתשלום מלא וסופי ונועד לחלוקה שוויונית בין 25 בני משפחות הזכאים.

ואולם בזאת לא תמו המחלוקות המשפטיות הנובעות מהאירוע הטרגי, שכן מרים וגור וינברג, אלמנתו ובנו של משה וינברג, מחללי חברי המשלחת לאולימפיאדת מינכן, הגישו לפני שלושה חודשים תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד עו"ד פנחס זלצר, אשר מייצג את בני משפחות י"א חללי מינכן, ונגד אילנה רומנו ואנה שפיצר רכס, הנציגות הנבחרות של בני המשפחות לטיפול בהנצחה ולצורך ניהול ההליכים המשפטיים.

במקביל הגישו השניים, באמצעות עו"ד גיל ריבלין, צו מניעה האוסר על עו"ד זלצר ליטול שכר טרחה מתוך כספי המחווה ההומניטרית, וכן צו המחייב להעביר מיידית לידיהם את חלקם בכספים הללו. בשבוע שעבר נעתרה שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, דליה מארק הורנצ'יק, לבקשתם והורתה לעו"ד זלצר להעביר לידיהם 78 אלף יורו.

השופטת הורתה על פרסומם של ההליכים אשר עד כה התנהלו בדלתיים סגורות, אך נמנעה בהחלטתה מלבחון את כל היבטי הסכסוך בין הצדדים, ודנה רק בנושאים הרלוונטיים להוצאת הצווים המבוקשים.

הרקע לסכסוך בין הצדדים נוגע לחלוקת הכספים למשפחות ולקרוביהן. הכספים שהועברו ממשלת גרמניה הופקדו בחשבון בנק שנוהל על ידי עו"ד זלצר, המייצג את המשפחות החל מ-77'.

על פי דרישת הגרמנים, נקבע כי הכספים יחולקו באופן שווה בין 25 קרובי משפחות הנרצחים. כן נקבע כי הסכום הראשון שישולם לזכאים יהיה 39 אלף יורו, ובסך הכל 975 אלף יורו, וזאת עד גמר הבירור שייעשה עם הגורם (שזהותו נשמרת בסוד) אשר החל מ-92' מימן למשפחות את ההוצאות עבור ההליכים המשפטיים שהתנהלו בגרמניה.

ב-16 באוקטובר זומנו שארי י"א חללי אסון מינכן למשרדו של עו"ד זלצר, ונדרשו לחתום על כתבי שחרור, הן כלפי ממשלות גרמניה ובוואריה ועיריית מינכן והן כלפי עו"ד זלצר, כדי לקבל את כספי הפיצויים. מרים וגור וינברג סירבו לחתום על טפסי השחרור ולכן עו"ד זלצר סירב לשחרר להם את הכספים, שכן לדבריו מדובר בתנאי לקבלתם.

בתביעה שהגישו מרים וגור וינברג נטען כי הם זכאים לקבל את חלקם בכספים, ללא ההתניות שהציב להם עו"ד זלצר. לטענתם, בניגוד למוסכם, נטל לידיו עו"ד זלצר שכר טרחה והוצאות בסך 785 אלף יורו, כאשר כל אחד מהזכאים קיבל לידיו סכום של 39 אלף יורו בלבד. בנוסף טוענים השניים כי למרות דרישתם, לא הועברו לידיהם מסמכים הקשורים לקבלת הכספים.

עו"ד זלצר טען כי גור ומרים ויינברג פיטרו אותו מייצוגם לפני כמה שנים. ובנוגע לשכר הטרחה שלו עבור הטיפול התיק, טען כי מדובר בסכומים המגיעים לו על פי הסכם שנחתם בינו לבין כל המשפחות ב-94', שבו נקבע כי חישוב שכר הטרחה שלו, בשיעור של 20% פלוס מע"מ, ייעשה מתוך הסכום הכולל שיתקבל עבורם, לרבות הוצאתיו.

השופטת מארק הורנציק קבעה כי בפועל עו"ד זלצר החזיק את כספי המחווה ההומניטרית בנאמנות עבור 25 הזכאים לכספים ובהם מרים וגור וינברג. השופטת קבעה כי על פי ההסכם שנחתם עם הגרמנים, מחויבים הזכאים לפיצוי לחתום על כתבי שחרור מאחריות כלפי ממשלות גרמניה ובוואריה ועיריית מינכן. ואולם השופטת קבעה כי אין בהסכם שנחתם סעיף המחייב את הזכאים לחתום על מסמך דומה לגבי עו"ד זלצר. לפיכך, קובעת השופטת, כי אין כל סיבה למנוע ממשפחת וינברג לקבל את הסכומים לאחר שיחתמו על כתב קבלה ושחרור כלפי ממשלות גרמניה ובוואריה ועיריית מינכן.

השופטת קובעת כי בני משפחת וינברג זקוקים לכספים הללו, והעובדה שעד כה לא קיבלו אותם, למרות ששאר בני המשפחות כבר קיבלו את חלקם בתשלום הביניים, "מהווה שינוי לרעה במצבם לעומת יתר בני המשפחות".

השופטת מתייחסת בהחלטה לדברים שאמר עו"ד זלצר בחקירתו הנגדית - כי הוא שוקל להחזיר לממשלת גרמניה את החלק היחסי בכסף אשר נשמר לבני משפחת וינברג. לדברי השופטת יש לראות בדברים הללו "מעין איום". מארק הורנציק סבורה כי לא ייגרם נזק לאיש מבני המשפחות כתוצאה מהעברת התשלום המיידי לידיהם של בני משפחת וינברג.

השופטת קובעת בנוסף כי חובת הנאמנות של עו"ד זלצר היא כלפי כל אחד ואחד מבני המשפחות האמורים ליהנות מהכסף, ולכן גם אם מרביתם ויתרו על בדיקה חשבונאית וחתמו על כתב סילוק ופטור, אין זה אומר כי הדבר מחייב את כל הזכאים לכספי הנאמנות.

מארק הורנצ'יק קבעה כי אין מקום לכך שההליכים יתנהלו בדלתיים סגורות. "עסקינן בשאלות של שכר טרחה והוצאות של עורך דין ונציגות ועד המשפחות מטעם בני המשפחות". עניינים אלו, קובעת השופטת, אינם יכולים להיחשב כעניין פרטי ואינטימי הדורש סודיות.