האם הרומן של ישראל עם נאסד"ק נגמר?
33 חברות ישראליות הנפיקו מניות במדד בשנת 2000 לעומת 4 בלבד מאז 2008; החברות הישראליות שינו כיוון ומתמקדות בפיתוחי אפליקציות מתוך כוונה להימכר
חברות הטכנולוגיה הישראליות שבעבר היו יקירות מדד הנאסד"ק - הפנו את גבם למסחר ומחפשות רוכשים. ב-2009 ישראל היתה המדינה עם המספר הרב ביותר של חברות הנסחרות בנאסד"ק מחוץ לארה"ב.
כיום עוברת סין את ישראל בנוכחות הזרה במדד ושינוי תרבותי עצום נמצא בדרכו לוול סטריט, בזמן שהחברות הישראליות שוקלות מחדש את השתתפותן. רבות מהן מעדיפות להימכר לקונים אסטרטגים או לחברות השקעה פרטיות. השינויים הם בהיקף שהוא מעבר להשפעות המשבר הפיננסי הגלובלי אשר האט את קצב ההנפקות הראשונות בתקופה האחרונה.
הרגולציות החדשות בארה"ב והבנקים האמריקאים שבוחרים לא לעבוד עם חברות בשווי נמוך גרמו לנסיגה של החברות. הדבר התווסף לגישה הישראלית שבוחרת להימנע מאסטרטגיות ניהוליות לטווח ארוך.
השפעה נוספת מגיעה משינוי בסוג החברות במעבדות המחקר הישראליות. יותר חברות מתעסקות כיום בפיתוח אפליקציות שונות לטלפונים סלולרים ורשתות חברתיות מאשר חברות עצמאיות שיפיקו תועלת מרישום במסחר.
בשנת 2000, תקופת שיא הפופולאריות של נאסד"ק בקרב החברות הישראליות - 33 חברות ישראליות הנפיקו מניות וגייסו 4.65 מיליארד דולר. מאז 2008 רק 4 חברות הנפיקו מניות במדד וגייסו 192 מיליון דולר.
באותה התקופה, רכישות החברות הישראליות הגיעו להיקפים של 5.6 מיליארד דולר, לפי נתונים של בית ההשקעות קוקירמן ומרכז המחקר IVC. "אנחנו בהחלט רואים שינוי דרמטי", אמר ריצ'רד גילדן, שותף בפירמת עו"ד קריימר, לוין, נפטליס ופרנקל בניו יורק.
ישראל מפורסמת במגזר הטכנולוגי החדשני שלה, המטופח על ידי שירותי המחקר המודיעיני שמתוקצבים ביד רחבה והיו מקור לטכנולוגיות חדשניות שעניינו חברות בינלאומיות. לפי דפנה שוורץ, מנהלת מרכז בנג'יס ליזמות וניהול היי-טק באוניברסיטת בן גוריון, חברות עולמיות הקימו כ-250 מרכזי מחקר ופיתוח בישראל בכוונה לאפשר להן רכישה של פיתוחים שונים בשלב מוקדם יחסית. "זוהי תופעה ישראלית", אמרה שוורץ והוסיפה כי כך נוצרה מנטליות של "בואו נמציא ונמכור".
ההתמקדות בחדשנות והמצאה של אבות טיפוס, יחד עם מגבלות שונות כמו אבטלה ומיעוט מקורות בגלל חרם בינלאומי מסוים - גרמו לתופעה בה ליזמים הישראלים יש מעט הזדמנויות ללמוד איך לפתח ולהוביל חברות גדולות.
אלון שחר, ראש מחלקת טכנולוגיה במשרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן, מאמין כי חוסר היכולת לגדול תמך בהעדפות לרכישות על פני הנפקות בישראל.
רגולציה כובלת
לאחר פרשת אנרון וחברות נוספות שפשטו רגל בעקבות אי סדרים פיננסיים, החמירה ארה"ב את חוקי הרגולציה הפיננסית בחוק הנקרא סרבנס-אוקסלי משנת 2002. כתוצאה מכך, הכנה להנפקה ראשונה לציבור בארה"ב הפכה לעניין מסובך בירוקרטית ויקר, דבר שמנע מחברות רבות מעורבות בשוק.
בזמן שחברות טכנולוגיה אמריקאיות רבות מתכוונות להנפיק בארה"ב, הרגולציה נראית אפילו יותר מחמירה מעבר לים, אמר גילדן, שעבד עם חברות ישראליות רבות לקראת הנפקתן. התקנות מתנגשות גם עם הלך הרוח של היזמים בישראל, אמר גילדן, "מדובר בתהליך עסקי שלא קורץ ליזם הישראלי", הוסיף.
"אני חושב שהם מעדיפים לעבוד כמה שנים עבור חברה בינלאומית ואז ליצור חברה חדשה. זה קל יותר אם יבמ, אינטל או HP קונות חברה ומשלמות מחיר דומה לזה שהיתה משיגה החברה בשוק".
לאחר קריסת ליהמן ברדרס בזמן המשבר הפיננסי, חברות סטארט אפ רבות איבדו תמיכה חשובה. לפי משקיעים בשוק הדבר הוביל לכך שחברות הפסיקו את תמיכתן בחברות בעלות שווי שוק קטן יחסית.
"כאשר ליהמן ברדרס נעלם, חברות ישראליות שנסחרו בנאסד"ק הפכו יתומות. ליהמן היה טוב מאוד עבור חברות ישראליות קטנות בנאסד"ק", אמר אדוארד קוקירמן, מייסד ויו"ר בית ההשקעות. ליהמן ברדרס, שפתח משרד בישראל ב-1994 בטקס במעמד ראש הממשלה דאז יצחק רבין, היה כלי מרכזי בקידום החברות הישראליות בוול סטריט.
"יש שחקנים קטנים שמבצעים הנפקות קטנות אבל אין להם משרדים בארץ", אמר קוקירמן. "הפירמות האחרות שפועלות בשוק - מחפשות שחקנים גדולים יותר". למרות שברקליס קפיטל, זרוע של ברקליס, ירשה את פעילות ליהמן ברדרס בארץ, ציין קוקירמן, "היא אינה חברה אמריקאית והיא מתעסקת בסוג שונה של עבודה".
הון מסוכן
טרנד המכירה והרכישה יכול להיות משויך גם לשליטת קרנות הון סיכון בישראל שצמחו בקצב מעריכי. הקרנות נפגעו באופן קשה במשבר הפיננסי ונאבקות כעת לגייס כספים. לפי מרכז המחקר IVC, קרנות הון סיכון ישראליות לא גייסו הון חדש ב-2010 וגייסו רק 234 מיליון דולר ב-2009. מדובר בירידה לעומת גיוסים של 1.5 מיליארד דולר ב-2005 ו-2.8 מיליארד דולר ב-2000.
"קרנות הון סיכון מאוד דומיננטיות בארץ ואין מספיק אלטרנטיבות אחרות למקורות מימון. לכן כשהן מתקשות זה משפיע על כל תעשיית הסטארט אפ", אמרה דפנה שוורץ.
חברות הון סיכון רבות מחפשות כיום שביל בטוח יותר עבור הכסף שלהן מאשר ללכת בכיוון הנפקה לציבור שלא ניתן לחזותה. "קרנות ההון סיכון בישראל להוטות לראות החזרים", אמר אורן ניסים, מנכ"ל חברת טלמפ (Telmap) שנרכשה על ידי אינטל.
הגעתן של חברות הון סיכון זרות לסביבה הישראלית הרחיב את אפשרויות הרוכשים המעוניינים. אפאקס פרטנרס סגרה עסקה משמעותית ראשונה כאשר רכשה נתח מבזק יחד עם שני שותפים ב-2005 ומכרה אותו ברווח של 300%, דבר שמשך את תשומת הלב של חברות נוספות.
בין הדוגמאות הנוספות מהזמן האחרון נמצאת קרן וקטור שרכשה את אלאדין ב-2009, סאמיט פרטנרס שרכשה את האתר Answers.com השנה וחברת GTCR נמצאת בתהליכים לרכוש את חברת פאנטק.
בזמן שחברות הון סיכון משקיעות פחות והאקלים הטכנולוגי משתנה, חלה תפנית גם בגם סוג החברות. יותר יזמים ישראלים הולכים לכיוון של יצירת אפליקציות אינטרנטיות וסלולריות בתקווה למכור אותן ולא בכדי להפוך לשחקנים גדולים בשוק. לדברי שחר ממשרד הרצוג פוקס נאמן שמייצג את פייסבוק ברכישת החברה הישראלית סנאפטו שמפתחת אפליקציות לפייסבוק ולינקדאין בטלפונים סלולריים. "סנאפטו נבנתה כמעט מיומה הראשון לקראת רכישה על ידי חברה כפייסבוק".