המדען הראשי נגד האוצר: "המדינה מפקירה את עתידה ומייבשת את ההיי-טק"

המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון יצא היום בהצהרה חריגה בה הזהיר, כי ישראל "מייבשת" את תעשיית ההיי-טק ואת התעשיה המסורתית ומסכנת את עתידן. הדבריןם נאמרו על רקע קשיים בשיחות עם משרד האוצר להגדלת תקציב המחקר והפיתוח (מו"פ). תקציב המדען לשנת 2011 נגמר ביולי, ומשרד האוצר סירב להעביר תוספת לבקשות שממתינות לסיוע ממשלתי.

"מאות פרויקטים ומיזמים חדשניים שעתידים להצמיח את הכלכלה הישראלית, אינם יכולים לקבל את התמיכה הנדרשת ועתידם מוטל בספק", אמר חסון. "היום אנחנו קוצרים את פירות העבר, אך הנתונים היבשים מלמדים שהעתיד אינו מבשר טובות. כסף שיושקע בשנת 2020 לא יצליח לפצות על עשור אבוד וישראל תאבד את יתרונותיה לטווח של שנים", הוסיף.

בעשור האחרון ירדו תקציבי המדען הראשי בשיעור ריאלי של36.3%, ל-1.426 מיליארד שקל כיום לעומת 2.244 מיליארד שקל (במחירי 2011) בשנת 2000. חסון משמש גם יועץ לממשלה בנושא התעשייה עתירת הידע והחדשנות בישראל, לרבות ביצוע מעקב אחר התהליכים מרכזיים וניתוח משמעותם.

בחודשים האחרונים התריע שוב חסון בפני משרד האוצר על מחסור חמור בתקציב המו"פ בישראל ודרש תוספת תקציבית מיידית כבר בשנה הנוכחית במטרה להביא לדיון למעלה מ-500 בקשות מו"פ בהיקף השקעה מבוקש של כ--1.7 מיליארד שקל. על פי נתוני לשכת המדען הראשי המבוססים על ביקושי התעשייה למו"פ, היקף המחסור בתקציבי המו"פ הכולל מגיע לכ-450 מיליון שקל, כאשר מסך זה למעלה מ-370 מיליון שקל חסרים בקרן המו"פ, צינור התמיכה המרכזי של המדען, ולמעלה מ-40 מיליון שקל חסרים בתוכנית החממות.

לדברי חסון, על אף שאין מחלוקת בממשלה ועל חשיבות ההשקעה במחקר ובפיתוח ועל אף שמחקרים רבים מוכיחים כי כל שקל שמושקע במו"פ דרך מענקי המדען הראשי תורם למשק תרומה ישירה של בין פי 5 לפי 10, בעשור האחרון מדינת ישראל "מייבשת" את אחד מנכסיה הכלכליים החשובים ביותר. "שיעור ההשקעה הממשלתית במו"פ עסקי בישראל נמצא במגמת ירידה מתמשכת ועומד בשנת 2011 על סך של 1.400 מיליארד שקל, לעומת כ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2000 (במחירי 2011). מדובר בנתונים קשים שאת משמעותם ההרסנית נרגיש בעוד עשור כשכבר יהיה מאוחר מידי", אמר.

לדבריו, בעוד שבעבר התגאתה ישראל בהיותה מובילה עולמית בשיעור ההשקעה הממשלתית במו"פ עסקי, עובדה שעל בסיסה צמחו בישראל תעשיות עתירות ידע, הרי שכיום שיעור ההשקעה של ישראל נמוך גם בהשוואה למדינות מפותחות כדוגמת ספרד, ארה"ב, קוריאה, שוודיה, גרמניה, איטליה, אנגליה.

בשנת 2009 עמד שיעור המימון הממשלתי למו"פ עסקי בישראל על 4.7% לעומת שיעור ממוצע של 6.5% במדינות ה- OECD, ושיעורים גבוהים יותר במדינות מובילות כמו ארה"ב (8.9%), אנגליה (7.9%) וקוריאה (5.9%) צמצום ההשקעות של המדינה מותירה חלל שהמגזר הפרטי אינו יכול למלא, הן בשל "שנאתו" להשקעות בסיכון גבוה והן בשל המשבר הכלכלי.

כתוצאה מאילוצי תקציב, כבר במהלך ספטמבר האחרון שיגר המדען הראשי מכתב ל-430 חברות שהגישו בקשות לקבלת מענק לתמיכה במחקר ופיתוח ואשר בקשותיהן טרם נדונו בוועדת המחקר, בהודעה נמסר כי: "בשל הצמצום שחל השנה בתקציבי התמיכה במחקר ופיתוח העומדים לרשות המדען הראשי, וועדת המחקר איננה יכולה לדון בשלב זה בבקשות לתמיכה במחקר ופיתוח אשר הוגשו ללשכת המדען הראשי".

נכון להיום על שולחן המדען הראשי קיימות כ- 430 בקשות לתמיכה בהיקף של 1.3 מיליארד שקל תקציב מבוקש ע"י התעשייה ואשר לא ניתן לדון בהן בשל המחסור בתקציב. בלשכה צופים כי עד סוף השנה צפוי כי יוגשו עוד כ- 100 בקשות לפחות בתקציב מבוקש של כ- 400 מיליון שקל.

מנתוני ההחלטות לאישור תוכניות מו"פ לשנת 2011 ניתן לראות כי מרבית התעשייה הנתמכת כיום בלשכת המדען הראשי הינה תעשייה קטנה ובינונית ורק ככ-15% מהמענקים אושרו לחברות גדולות.

נוסף על כך, חל גידול משמעותי בנתח המענקים שאושרו באזורי עדיפות לאומית וחלקן מגיע ל27.8% מתוך התקציב הכולל של קרן המו"פ וזאת ביחס 4.3% בשנת 2000, 8.2% בשנת 2003, 14.6% בשנת 2006. בלשכת המדען הראשי מסבירים כי הגידול נובע פעילות הולכת וגדלה של החברות הגדולות בפריפריה וכן כניסתן של חברות מתחום התעשייה המסורתית יותר להשקעה במו"פ.

לשכת המדען הראשי פועלת במגוון ערוצים לקידום תעשייה ישראלית מבוססת ידע ותחרותית בשווקים הגלובליים. בכלל זה מפעילה כלים מגוונים לקידום שיתופי פעולה בין האקדמיה והתעשייה, עידוד שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות בינ"ל מובילות בשווקי יעד ותמיכה במיזמים טכנולוגיים מצטיינים בעלי פוטנציאל להגדלת היצוא והתעסוקה במשק הישראלי