ים תטיס הפסיקה את הגיבוי ללקוחות הגז המצרי

נובל אנרג'י ודלק הפסיקו להזרים גז טבעי למפעלי נשר ולקבוצת מכתשים אגן בעקבות הידלדלות המאגר הישראלי

>> ספקית הגז הישראלית ים תטיס הפסיקה לפני כשבועיים את הזרמת הגז הטבעי למפעלי קבוצת מכתשים אגן באשדוד וברמת חובב, וכן למפעל נשר מפעלי מלט שברמלה. הסיבה לכך נעוצה בטענת הספקית להידלדלות מואצת של מאגר הגז מארי B שמול חופי אשקלון, שחייבה אותה להפחית ב-25%-30% את הזרמת הגז לחוף.

שלושת המפעלים החזיקו בהסכמים לאספקת גז מול הספקית המצרית המתחרה EMG. לאחר שהחלו השיבושים בהזרמת הגז המצרי, הם חתמו על חוזי גיבוי בעסקות נקודתיות שלא במסגרת חוזה ארוך טווח (SPOT) מול הספקית המתחרה.

לפי הערכות, בשל צמצום הזרמת הגז נאלצה ים תטיס, שבבעלות קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה (53%) ונובל אנרג'י (47%), לבטל את עסקות ה-SPOT כדי שלא לפגוע במחויבותה ללקוחות החוזיים.

כך יוצא, שחודש בלבד לאחר שהחלה הזרמת הגז הטבעי למפעל מכתשים ברמת חובב, למשל, הופסקה ההזרמה ערב החג. מדובר באספקה של כ-40 מיליון קוב גז בשנה למשך חמש השנים הבאות, בעלות משוערת של כ-6 מיליון דולר בשנה. זאת, במסגרת חוזה כולל שעליו חתמה קבוצת מכתשים אגן מול EMG לאספקת 60 מיליון קוב גז בשנה גם עבור מפעל אגן באשדוד, תמורת כ-10 מיליון דולר בשנה.

נפגע נוסף הוא מפעל נשר ברמלה, שצרך מסוף 2009 גז טבעי ממצרים עבור צרכיו התפעוליים ובעיקר עבור הסקת תחנת הכוח הפרטית שבחצר המפעל. מדובר בחוזה התקשרות ל-15 שנה לרכישת סך של 0.9 BCM (מ"ק) גז טבעי בשווי כולל של 106-125 מיליון דולר. ואולם עם הפסקת ההזרמה ממצרים, נאלץ המפעל לרכוש גז חלופי יקר יותר מים תטיס.

מי שניצלה מגורל דומה היתה חברת בז"ן מקבוצת החברה לישראל. החברה החזיקה בחוזה עם המצרים לרכישת 0.6 מיליארד BCM גז מתוך 1.1 BCM להם היא זקוקה לצרכים תפעוליים.

עם פרוץ השיבושים, נאלצה גם בז"ן לחתום על הסכם SPOT מגבה מול ים תטיס. ואולם בחלוף כמה חודשים היא סיכמה עם ים תטיס על חוזה קבוע לרכישת 1.2 BCM למשך 27 חודשים תמורת כ-350 מיליון דולר, אך במחיר גבוה ב-60%-70% ממחיר הגז שעליו סיכמה חצי שנה לפני כן מול EMG המצרית. על הלקוחות החוזיים של ים תטיס נמנים חברת החשמל, כיל, דלק IPP (אשקלון), בית הזיקוק באשדוד ומפעלי נייר חדרה.