סטיבה עוזב את קבוצת LR; מקים קרן השקעות של כחצי מיליארד דולר

הקבוצה, המעסקיה אלפי עובדים באפריקה, תנוהל מעתה על ידי שני השותפים הנותרים, רועי בן ימי ועמי לוסטיג

איתן סטיבה, מייסד ומנכ"ל משותף בחברת LR עוזב את ניהול החברה. סטיבה, שבין היתר הופקד בחברה על תחום הניהול הפיננסי, מקים בימים אלו קרן השקעות בהיקף של כחצי מיליארד דולר באפריקה, שתפעל באותם האזורים והתחומים שבהם פועלת LR.

החברה, שבמשך קרוב ל-30 שנה נוהלה במשותף על-ידי שלושת מייסדיה, תמשיך להיות מנוהלת כעת בידי רועי בן-ימי ועמי לוסטיג, שני מייסדי החברה האחרים. סטיבה יישאר בחברה כשותף ודירקטור.

מקור המעורה בנעשה בחברה טוען שהמהלך נעשה גם על רקע מתיחות בין סטיבה לבין שני שותפיו. בן-ימי מסר בתגובה: "סטיבה החליט להקים קרן הפועלת במדינות וטריטריות שבהם אנחנו פועלים, ולשם כך הוא צריך להקדיש את מרצו וזמנו לעניין זה. הוא פרש מהתפקיד כמנכ"ל, אבל ממשיך להיות שותף בחברה ודירקטור. אנחנו ביחסים מצוינים, עובדים יחד 27 שנים, ונקווה שנמשיך לעבוד יחד עוד 27 שנים ביחד".

סיפורה של LR נחשף לראשונה באפריל 2008, על-ידי העיתונאי גיא לשם במוסף MarkerWeek. בכתבה זו תואר כיצד שלושת טייסי הקרב לשעבר הקימו הרחק מאור הזרקורים אימפריה המעסיקה כיום כ 3,000 עובדים ברחבי העולם ומחזור עסקיה מוערך כבמיליארד דולר בשנה.

עסקיה של הקבוצה מגוונים היא החלה את דרכה במסחר בנשק ואימון כוחות צבאיים, אך עסקה גם בהקמת שדות תעופה ופרישת מערכות הגנה אוויריות, תקשורת סלולרית, וחקלאות. הקבוצה נחשפה על רקע עסקת גילת במרץ 2008, בה LR היתה אמורה לרכוש 27.5% ממניות חברת הלוויינים גילת, אולם עסקה זו התפוצצה כעבור מספר חודשים.

סטיבה, לוסטיג ובן-ימי, הכירו בטייסת אף-16 במהלכם שירותם הצבאי, ולחמו יחד במלחמת לבנון הראשונה. ב 1985 הקימו את LR, שעסקה בתחילת הדרך בייעוץ לתעשייה הצבאית בישראל. בהמשך היו מעורבים בעסקות שבהם מכרה התעשייה הצבאית פגזים ונשק קל לאנגולה.

בתחילת שנות התשעים LR זכתה בפרויקט הגנה על חופים באנגולה, ומאוחר יותר זכו בחוזים להקמת ושיפוץ שדות תעופה באנגולה וקונגו,בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. בסוף שנות התשעים LR תיווכה בעסקת נשק בה נמכרו לאנגולה 2 מטוסי קרב ו-12 מסוקים.

החברה ניהלה פרויקטים ביטחוניים גם במדינות דרום אמריקה, מיזמים שכללו גם אימון יחידות לוחמות. בתחילת שנות האלפיים הרחיבה החברה את עסקיה גם לתחומים אזרחיים כגון חקלאות, רפואה, בנייה, תשתיות ותקשורת סלולארית, והקימה לא מעט פרויקטים בשיתוף עם הבנק העולמי באפריקה ובמדינות עולם שלישי.

את תגובתו של סטיבה, השוהה בחו"ל, לא ניתן היה להשיג.