בנק ישראל: תקציב הביטחון גבוה בהרבה מזה העולה בקנה אחד עם תקציב המדינה המקורי

"תוואי תקציב הביטחון גבוה בהרבה מזה העולה בקנה אחד עם תקציב המדינה המקורי", כך טוען היום בנק ישראל בסקירה שפירסם היום.

לפי הבנק, במהלך התקופה הנסקרת, מאי-אוגוסט 2011, התמתן קצב ההתרחבות של הפעילות הכלכלית בישראל, וגברה אי-הוודאות; זאת על רקע משברי חוב באירופה וטלטלה בשווקים הפיננסיים, חשש להאטה ניכרת בקצב הצמיחה בעולם, המשך חוסר היציבות הגיאו-פוליטית באזורנו והשלכות המחאה החברתית בישראל. התוצר המקומי הגולמי גדל ברביע השני ב-3.5 אחוזים, זה של המגזר העסקי גדל ב-2.4 אחוזים בלבד (שניהם במונחים שנתיים), והמדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל עלה בשיעור מדוד.

פער התוצר הצטמצם, ויחד עם האטת קצב הצמיחה וירידת שיעור האבטלה לשפל הוא עשוי לרמז כי המשק נמצא מעבר לשיא של מחזור העסקים. אשר לשימושים – יצוא הסחורות פחת על רקע התמתנות הביקושים העולמיים; גידול הצריכה הפרטית הואט, ואמון הצרכנים פחת; מגמת ההתרחבות המואצת של ההשקעה בענפי המשק נחלשה; התפתחות זו עשויה להעיד שיצרנים מעריכים כי אין עוד צורך להגדיל בהרבה את כושר הייצור, בשל התמתנות צפויה בפעילות הכלכלית.

ההתפתחויות בענפי המשק היו מעורבות: בתעשייה התייצבה הפעילות, בענפי המשנה מוטי היצוא היא אף הואטה, וכך גם בתיירות; לעומת זאת בענפי המסחר נמשכה התרחבות מהירה, אמנם בקצב איטי יותר מאשר בתקופה הקודמת. בענף הבנייה נמשכה התנופה, אך ישנם סימנים שההתעניינות ברכישת דירות למגורים פחתה. במהלך התקופה הנסקרת הוחלט על מספר צעדי מדיניות מרכזיים בתחום הדיור, שמטרתם להקל על רכישה או שכירה של דירה למגורים, חלקם בהשפעת המחאה החברתית.

בשוק העבודה נמשכה מגמת השיפור. שיעור האבטלה פחת והגיע ברביע השני ל-5.5 אחוזים, נמוך מאשר ערב המשבר של 2008 ומהנמוכים בעשורים האחרונים. התעסוקה התרחבה, בעיקר במרבית ענפי המגזר העסקי, אך בקצב איטי, תוך עלייה ניכרת של מספר המועסקים במשרה חלקית וירידה של מספר המועסקים במשרה מלאה. שיעור האבטלה הנמוך והאטת קצב ההתרחבות של התעסוקה מצביעים על התקרבות המשק לתעסוקה מלאה. למרות זאת עדיין לא ניכרים לחצי שכר – אולי עקב הצטרפות עובדים רבים בשכר נמוך ובמשרות חלקיות לכוח העבודה.

יצוא הסחורות מישראל הואט – בשל התמתנות הביקושים העולמיים – התפתחות שבלטה בענפי הטכנולוגיה העילית. היצוא לארה"ב ירד ירידה של ממש, והיצוא לאירופה דשדש. קצב הגידול של יבוא הסחורות התמתן, וזאת בכל סוגיו – מוצרי צריכה, חומרי גלם ונכסי השקעה. הגירעון בחשבון השוטף התרחב ברביע השני של 2011.
הכנסות המדינה ממסים עלו במתינות, והן נמוכות מהתוואי העונתי החזוי, במיוחד בגביית המסים העקיפים. ההוצאות המקומיות (ללא אשראי) היו אף הן נמוכות מהתוואי העונתי, בעיקר בגלל תת-ביצוע של משרדי הממשלה. כנגד זאת, תוואי תקציב הביטחון גבוה בהרבה מזה העולה בקנה אחד עם תקציב המדינה המקורי. בהסתמך על ההתפתחויות הפיסקליות עד חודש אוגוסט, הגירעון החזוי בתקציב יעמוד על קרוב ל-3 אחוזי תוצר, שיעור המתיישב עם תקרת הגירעון בתקציב.

המחירים עלו בתקופה הנסקרת בקצב מדוד, תוך התמתנות האמרת מחירי הדירות שבבעלות הדיירים (שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן) ובלימת העלייה המתמשכת של מחירי המזון והאנרגיה בארץ ובעולם. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים הייתה מעל התחום העליון של יעד האינפלציה, אך הציפיות לשנה ירדו מאוד במהלך התקופה, ונכנסו לתחום היעד. מחירי הנכסים הפיננסיים ירדו ירידה חדה לקראת סוף התקופה הנסקרת, במקביל למפולת בשווקים בעולם, והסיכון בשוק ההון המקומי גדל.
ריבית בנק ישראל לחודש מאי הועלתה ב-0.25 אחוז, ל-3.25 אחוזים, ועד סוף התקופה הנסקרת הושארה ללא שינוי. שער החליפין הנומינלי האפקטיבי הממוצע יוסף מעט לעומת ממוצע התקופה הקודמת. התערבות בנק ישראל בשוק מטבע החוץ הצטמצמה.

הצמיחה העולמית הואטה, במיוחד באירופה, וקצב ההתרחבות של הסחר העולמי פחת. החששות מהתפשטות משברי החוב באירופה למדינות מפתח ביבשת והורדת דירוג האשראי של ארה"ב – על רקע קשיים בצמצום הגירעון בתקציבה – הובילו לטלטלה בשווקים הפיננסיים ולהתגברות אי-הוודאות. תחזיות הצמיחה בעולם עודכנו כלפי מטה.