חוזרים לעבוד וגם עותרים לבג"ץ

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מדובר בצעד קולקטיבי אסור; המתמחים: "הפסיקה הופכת סכסוך עבודה מקומי לעניין עקרוני הנוגע לשאלות מוסריות של מותר ואסור לאזרח עובד במדינה דמוקרטית"

>> פחות מ-12 שעות לאחר שמהדורות החדשות נכבשו על ידי הדיווחים על העסקה לשחרור ההייל החטוף גלעד שליט, הטיל בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פצצה משלו: בית הדין פסק בערב החג כי התפטרות המתמחים בטלה, מאחר שהיא "פעולה קולקטיבית ומאורגנת מסוג שביתה, שמטרתה לפתוח את ההסכם הקיבוצי שנחתם כדין ולשנות מתנאיו בדרך של הפעלת לחץ לא לגיטימי על הגורמים המוסמכים לניהול המשא ומתן, הלוא הם המעסיקים והארגון היציג", ומכיוון שכך, היא נחשבת לצעד ארגוני אסור.

בית הדין קבע כי "נוכח המשך קיומם של יחסי עובד ומעביד, על כלל הרופאים להתייצב לעבודתם ולהמשיך בה כסדרה. אי התייצבות לעבודה מהוווה נטישה בלתי מאושרת של העובדים את מקום עבודתם, על כל ההשלכות הנובעות מכך".

ההחלטה התקדימית התקבלה חודש בלבד לאחר שבית הדין פסל בפעם הראשונה את התפטרות המתמחים, כשקבע כי היא מהווה צעד קולקטיבי. לאחר ההחלטה כ-750 מתמחים הגישו מחדש את מכתבי ההתפטרות שלהם - הפעם בנוסח אישי (בניגוד לנוסח אחיד בפעם הקודמת) - אך כאמור גם הפעם קבע בית הדין כי מדובר בצעד קולקטיבי שמהווה למעשה שביתה לא לגיטימית ואסורה.

המתמחים הודיעו בתגובה כי בכוונתם לעתור לבג"ץ כבר בזמן הקרוב נגד ההחלטה, אך לפי דיווחי משרד הבריאות רובם כיבדו את ההחלטה ושבו לעבודה. בית הדין קבע כי אף ש"במישור האישי במשפט העבודה האינדיווידואלי, אי שביעות רצון מתנאי העסקה על פי הסכם קיבוצי יכולה בהחלט להוות טעם להתפטרות לגיטימית", הרי שבמקרה הזה אין מדובר בהתפטרות אישית - "הסממן ההופך את ההתפטרות לבלתי לגיטימית במישור הקיבוצי היא המסה וההיבט התוצאתי קיבוצי שלה", כותבים השופטים.

השופטים מונים כמה סממנים המעידים על כך שמדובר בפעולה מאורגנת וקולקטיבית שמהווה צעד ארגוני מסוג שביתה, ולא בהתפטרות אישית ואותנטית: ראשית, העובדה שליבת עילת ההתפטרות היא אכזבה מתנאי ההסכם הקיבוצי; שנית, העובדה שמרבית המכתבים הוגשו כמעט בו זמנית בסמוך לפסק הדין הקודם; שלישית, פסק הדין מצטט תכתובת מייל של המתמחים שמגייסים עוד ועוד מתפטרים ומפרטים מהן הדרישות שלהם ("כדי שמשהו מהמטרות שלנו יתממש, אנחנו חייבים מסה של מתמחים מתפטרים. 520 איש זה יפה, אך לא מספיק - זקוקים לכל אחד מכם!", נכתב במייל).

בנוסף מציינים השופטים את העדויות ששמעו על אסיפות של המתמחים ועל כך שההחלטות מתקבלות בהצבעות; ולבסוף הם טוענים כי "לא נראה סביר כי רופאים שהשקיעו שנים רבות בהשכלה ובהקרבה אישית, מעוניינים לסיים את יחסי העבודה בתקופת ההתמחות שהיא תנאי להמשך עבודתם וקידומם בענף הרפואה". עוד מדגישים השופטים את ההיבט של הסכנה לשלום הציבור כתוצאה מההתפטרות. לדבריהם, מהעדויות ששמעו עולה תמונה של "פגיעה אנושה במערכת הבריאות, בשלומם ובבריאותם של אזרחי המדינה הנזקקים לשירותיה".

השופטים מודים בגילוי לב כי "ערים אנו לכך כי מסקנתנו זו והצווים הקובעים היוצאים תחת ידינו עשויים לעורר אווירה קשה במערכת הרפואה בכלל, ואצל הרופאים המתפטרים בפרט", ומסבירים כי "הסכסוך הוא בשדה העבודה הקיבוצי ולא במישור העבודה האישי. בהתאם, ההתפטרות נבחנה על התשתית של משפט העבודה הקיבוצי ונורמות היסוד שבבסיסו, המתחייבות משמירה על יסודות הדמוקרטיה, הסדר החברתי ויחסי עבודה קיבוציים תקינים כמתחייב במדינת ישראל מאז הקמתה".

"עבדות בכפייה"

השופטים צדקו כמובן כשצפו את האווירה הקשה שתהיה בעקבות פסק הדין. ההחלטה התקדימית גררה מיד עם פרסומה תגובות נסערות ביותר: "פסיקת בית הדין רומסת ברגל גסה ובאופן בוטה, בפעם השנייה, זכויות אזרח בסיסיות", מסרו דוברי המתמחים. "הפסיקה הופכת סכסוך עבודה מקומי לעניין עקרוני, הנוגע לשאלות מוסריות של מותר ואסור לאזרח עובד במדינה דמוקרטית. היא מותירה פתוחה את השאלה העקרונית הנוגעת לאופן ההתפטרות של עובד ממקום עבודתו, לאחר שמילא ככתבן וכלשונן את כל הנחיות בית הדין, וגם לאחריהן נאסר עליו להתפטר".

המתמחים הודיעו כי בכוונתם לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה: "הסוגיה העקרונית תוכרע בערכאות המשפטיות העליונות של מדינת ישראל", מסרו. באת כוחם של המתמחים, עו"ד טל קרת ממשרד זיסמן אהרוני גייר ושות', הוסיפה כי "הפסיקה כופה על מאות רופאים לשוב לעבודתם בניגוד לצו מצפונם. זאת על אף שהוכח מעבר לכל ספק כי כל אחד ואחת מהם נחוש להתפטר למרות ההשלכות שישלמו ברמה האישית, ומבלי שניתנה לכל אחד ואחת מהם הזכות הבסיסית לשימוע. לכן, פירושה של החלטת בית הדין היא אחת: עבדות בכפייה, המהווה הפרה בוטה של חוק יסוד חופש העיסוק".

גם פוליטיקאים רבים הגיבו בכעס על הפסיקה, בהודעות לעיתונות או בעמודי הפייסבוק שלהם. יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', הודיעה כי "מדובר בפסיקה תקדימית, מסוכנת ותמוהה, ששוללת מעובדים את הזכות הבסיסית להתפטר וכולאת אותם במקום העבודה בניגוד לרצונם. במצב החדש שנוצר, למעסיק מותר לפטר מאות עובדים בלי לנמק את החלטתו, ואילו מקבוצת עובדים המתפטרת ממניעים ערכיים נשללת הזכות לעשות זאת". ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "פסק הדין שולל מעובדים את הזכות הבסיסית ביותר. שוב למדנו כי צדק חברתי מחייב דמוקרטיה אמיתית". ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "ההחלטה סתמה את הגולל על זכויות האדם העובד בישראל. ההחלטה סותרת את חוק יסוד חופש העיסוק, מנוכרת לזכויות החברתיות, ויש לקוות שבג"ץ יהפוך את ההחלטה על פיה".

למרות סערת פסק הדין, ולמרות קריאות שונות מצד חלק מהמתמחים להפסיק כל הידברות עם המדינה, התקיימה אתמול בבוקר ישיבת משא ומתן בין משרד האוצר לבין נציגי המתמחים וההסתדרות הרפואית - לראשונה מאז פוצצו המגעים בתחילת השבוע. בתום הפגישה דיווחו שני הצדדים על פגישה באווירה חיובית. במשרד האוצר הדגישו לאורך כל היום כי ה"ניצחון" של המדינה בבית הדין לא יגרום לה לחדול ממאמצי ההידברות עם המתמחים. מהמשרד נמסר כי "על פי הנחיית שר האוצר יובל שטייניץ, ייעשה מאמץ להתקדם בשיחות תוך שמירה על מסגרת ההסכם שנחתם. השיחות יתמקדו במציאת פתרונות לבעיות שהעלו המתמחים". הממונה על השכר, אילן לוין, הדגיש גם הוא כי "כל הפתרונות שהועלו בפני המומחים במסגרת הפגישות שנערכו עד כה, עומדים בתוקפם".