סוף לעושק התאילנדים? עמלת הגיוס לעובדים זרים בחקלאות הוגבלה ל-3,479 שקל
עמלות גיוס והעסקה שנגבו עד כה הגיעו לפי פרסומים שונים לכ-30-35 אלף שקל לעובד
העמלה המרבית שחברות כוח האדם יורשו לגבות מעובדים זרים תהיה 3,479 שקל (לא כולל כרטיסי טיסה), כך עולה מפרטי ההסכם הבילטראלי, שחתמו ממשלות ישראל ותאילנד. ההסכם לגיוס משותף של עובדים תאילנדיים לחקלאות בישראל פורסם שלשום על ידי ראש מינהל האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, אהרון בראזני.
עוד עולה מההסכם כי חברות כוח האדם יפקידו ברשות האוכלוסין וההגירה ערבות כספית בסך 516,250 שקל לעמידה בתקנות המינהל. הגיוס המשותף יעמד תחת חסות וביקורת של ארגון ההגירה של האו"ם (IOM) והוא יעשה באמצעות חברה ייעודית משותפת לשתי המדינות (TIC).
התקנות בהסכם שנחתם כבר בסוף 2010 אך נהלי יישומו פורסמו רק עתה, נידונות בימים אלה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. כל עוד מתעכב אישורן, לא יורשו חברות כוח האדם לגבות מהעובדים עמלת גיוס כלשהי.
פרטים נוספים מההסכם:
- העובדים יגויסו באופן רנדומלי ממאגר עובדים פוטנציאלי, גיוס שימנע, כך להערכת מינהל האוכלוסין וההגירה בישראל, הפעלת לחצים על העובדים המתאימים לדרישות המעסיקים, לחצים מצד חברות כוח אדם בתאילנד או בישראל, לשלם לחברות הללו או לגורמים "מקורבים" לחברות עמלות נוספות למותרות בתקנות.
- לאחר חתימה על חוזה העסקה ועל מכתב התחייבות (שלא להפר את תנאי העסקה ולצאת את הארץ במועד שנקבע), העובד התאילנדי יפקיד לטובת TIC המחאה בנקאית בשיעור 60% מהעמלה המותרת, שתימסר לידי נציג חברת כוח האדם הישראלית ("לשכת כוח אדם פרטית").
- ממועד הגעתו של העובד הזר לישראל תספק חברת כוח האדם לעובד ולמעסיקו סל שירותים שנקבע בתקנות. בין היתר; סיוע למעסיק בהשגת כיסוי ביטוח בריאות לעובד וביטוח לאומי לעובד, סיוע בתקשורת בין המעסיק לעובד במקרה של מחלוקת בנושא חוזה העסקה, סיוע לעובדים המבקשים לנסוע לחופשה זמנית למולדתם, סיוע לעובדים המבקשים לשנות את מקום עבודתם, או את המעסיק, סיוע לעובד בבקשות לפיצוי וקצבאות בהתאם לחוק או בשמו של עובד שנפגע, או בשמם של יורשיו אם נפטר, דיווח לרשות ההגירה על מקרה של הפסקת התעסוקה, שינוי בתעסוקה, או לחשד שהעובד עזב את הארץ שלא במועד ושלא בהיתר, פגיעה במחלות קשות, תאונות, מות או העלמות של העובד.
- המעסיק ישלם לרשות ההגירה אגרת בקשה להעסקת עובד זר בסך 570 שקלים שתוגש לרשות בעת מסירת הבקשה, אגרת העסקה שנתית לעובד בסך 1140 שקלים ואגרת הנפקת אשרת כניסה לישראל בסך 170 שקלים. סכומי האגרות יעודכנו מעל לעת לפי חוק.
סוף לעשוק העובדים הזרים
להערכת מינהל התעסוקה וההגירה, הקמת חברת הגיוס המשותפת לשתי המדינות בחסות האו"ם ויישום פרטי ההסכם, יביאו לסיום את תופעת עושק העובדים הזרים בחקלאות בכלל ועובדים התאילנדיים בפרט בידי חברות כוח אדם בשתי המדינות, שגבו מהעובדים הזרים, טרם הגעתם לישראל בדרך כלל, בדרכים שונות ומשונות, אלפי דולרים כעמלות גיוס והעסקה. לפי אותם פרסומים העמלות הללו הגיעו ל-30-35 אלף שקל לעובד וגם יותר.
לישראל מגיעים מדי שנה 3,000-5,000 עובדים זרים בחקלאות, רובם מתאילנד וחלקם מסרי לנקה ונפאל, שחוזרים לארצותיהם בתום 5 שנות העסקה. ב-2011 הונפקו ל-5,000 בעלי משקים חקלאיים בישראל, רובם במושבים, 26 אלף היתרי העסקה לעובדים זרים.