התנגדות סלובקיה להרחבת קרן החילוץ גוררת את אירופה לירידות: פאריס נחלשת ב-0.9%

נציגי ה"טרויקה" מסרו כי יוון צפויה לקבל את השלב הבא בחבילת החילוץ בתחילת החודש הבא; עלות החבילה - 8 מיליארד יורו

המסחר בבורסות אירופה מתנהל במגמה שלילית זה היום השני ברציפות, בעקבות התנגדותה של סלובקיה להרחבת קרן החילוץ למדינות מוכות החוב בגוש היורו, ובראשן יוון. סלובקיה היא המתנגדת היחידה מבין 17 החברות בגוש, אך ההחלטה על הרחבת קרן החילוץ מחייבת את אישור כל המדינות.

לונדון יורדת ב-0.6%, פרנקפורט מאבדת מערכה 0.7% ופאריס נחלשת ב-0.9%. מדד סטוקס 600 הכלל אירופי רושם ירידה של 0.7%, לאחר שהתחזק ב-8% בחמשת ימי המסחר הקודמים. היורו והפרנק השוויצי נסחרים ללא שינוי של ממש מול הדולר. החוזים על הזהב למסירה בדצמבר נסחרים בניו יורק במחיר של 1,674.2 דולר לאונקייה, עלייה של 0.7%.

הפרלמנט של סלובקיה - המדינה האחרונה בגוש היורו שטרם אישרה את הגדלת קרן החילוץ האירופית (EFSF) - הצביע אמש נגד אישור הרחבת הקרן מגודלה הנוכחי של 440 מיליארד יורו (600 מיליארד דולר). אישור הרחבת הקרן על ידי הפרלמנט של סלובקיה מהווה תנאי למהלך האירופי כולו, מכיוון שהרחבת הקרן מחייבת את אישור כל מדינות גוש היורו, וסלובקיה היא המדינה האחרונה מתוך 17 מדינות גוש היורו שטרם אישרה את הרחבת הקרן.

נגיד הבנק המרכזי של אירופה (ECB), ז'אן קלוד טרישה, הזהיר כי משבר החוב האירופי נהפך למשבר מערכתי, אשר מאיים על היציבות הכלכלית העולמית אם לא תבוצע פעולה נחושה בדחיפות. "המשבר הוא מערכתי, ויש לטפל בו בנחישות", אמר טרישה לוועדה של הפרלמנט האירופי, בהופעתו האחרונה לפני שיפרוש בסוף החודש מתפקידו. "הקשרים ההדוקים במערכת הפיננסית של האיחוד האירופי מגבירים את הסיכון להתפשטות. הסיכון הזה מאיים על היציבות הפיננסית באיחוד האירופי ועלולות להיות לו השפעות על הכלכלה באירופה ומעבר לה", הוסיף.

נציגי האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק המרכזי של אירופה - שלושת הגופים הידועים גם בתור ה"טרויקה" - מסרו אמש כי יוון ככל הנראה תקבל את השלב הבא בחבילת החילוץ, בסך 8 מיליארד יורו (10.9 מיליארד דולר), בתחילת נובמבר.

הכלכלן נוריאל רוביני סבור כי החרפה נוספת במשבר החוב באירופה עקב חדלות פירעון של אחת המדינה, משבר במגזר הבנקאי או פרישה של אחת ממדינות גוש היורו מהגוש, תגרום לזעזוע קשה יותר מזה שנגרם עקב קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס בארה"ב.

"נדרשת קרן חילוץ הגדולה פי ארבעה מהיקפה הנוכחי של 440 מיליארד יורו, כדי לוודא שחוסר יציבות או נבואה על בריחת המשקיעים שתתגשם באיטליה או ספרד, לא יתרחשו", אמר רוביני. "אין תוכנית למצב כזה, מכיוון שמבחינה פוליטית אפילו קרן החילוץ המקורית עדיין לא אושרה, שלא לדבר שילוש או ריבוע של גודלה".