"אנחנו לא מדברים על אקזיט"

הקפיטריה המעוצבת של חברת הסטארט-אפ קודנואיט היתה ריקה למדי בשעות הבוקר. רק שני עובדי ניקיון שהו שם. להם, כמו לארבעה עובדי ניקיון נוספים של החברה, יש משהו שאין לכם: אופציות בסטארט-אפ המצליח ביותר בישראל כיום, המייצר סרגלי כלים לדפדפנים כמו אקספלורר ופיירפוקס, ושהוזכר בעבר שוב ושוב כמי שעומד בפני אקזיט של כמיליארד דולר.

עובדי הניקיון של קונדואיט אולי שמעו על המאבק של ההסתדרות למען עובדי הקבלן בישראל, אבל עבורם כל זה נחלת העבר. לפני כשנה הוחלט בחברה על מהלך יוצא דופן: עובדי הניקיון שהועסקו בחברה עד אז על ידי קבלן כוח אדם, נהפכו לעובדים מן המניין בחברה. כחלק מהמהלך הוגדל משמעותית השכר של העובדים והוענקו להם תנאים סוציאליים ואופציות כמו לכל מהנדס. "ברור שההרגשה היא טובה", אומרת סבטלנה לוין, 44, אם חד-הורית מרחובות, המשמשת כעובדת ניקיון בחברה. "יש לנו תנאים כמו כל העובדים. אני מרגישה טוב מאוד עם זה. יש לי תחושה של יציבות ושייכות והרגשה שמכבדים אותי על מה שאני נותנת בתפקיד שלי. בחופש הגדול גם הבת שלי קיבלה אפשרות לעבוד כאן ובמשך חודשיים היתה גם כן עובדת חברה".

בחברה שבה אפילו עובדי הניקיון מרוצים, ברור ששאר העובדים מרגישים ברי מזל. כולם חושבים שאני עשירה מאוד ושנורא כיף כאן", אומרת נילי גור, בת 39 מרמת השרון, העובדת כמנהלת שיווק בקונדואיט זה תשעה חודשים. "וזה נכון, באמת נורא כיף כאן".

ואת לא עשירה?

"אני לא מתלוננת".

הסרגל ה"מתעלק"

בסוף השנה תקיים החברה את מסיבת סוף השנה המסורתית שלה - ולעובדים יש כנראה למה לצפות. בשנים קודמות קיבל כל אחד בונוס של כ-500-1,000 דולר בתוך מארז מעוצב או מוחבא בתוך בלון הליום. בשנה שעברה הסתיימה המסיבה בחלוקת אייפד לכל עובד. התהליך היה משעשע: העובדים ניגשו אחד אחד אל מנכ"ל החברה, רונן שילה, וקיבלו ממנו בלון כתום. נאמר להם שרק מי שמקבל פתק קטן יזכה במחשב אייפד. לאט לאט הבינו העובדים שבבלונים של כולם יש פתקים - כולם מקבלים אייפד. השנה גור לא יודעת מה תקבל. "כנראה משהו שווה", היא אומרת בחיוך.

הצ'ופרים האלה הם כנראה בין הגורמים לבאזז האדיר סביב החברה - ולעובדה שכל כך הרבה אנשים רוצים לעבוד בקונדואיט שנחשבת חברת האינטרנט הלוהטת בשוק כיום. כדי להבין עד כמה היא לוהטת, מספיק להסתכל על המספרים: על פי הערכות בשוק, החברה צפויה לרשום הכנסות של חצי מיליארד דולר ב-2011 ו-EBITDA (רווח תפעולי לאחר מס) של 200 מיליון דולר. נתונים אלה הופכים את קונדואיט לאחת מחברות הסטארט-אפ המצליחות ביותר שיצאו מישראל בשנים האחרונות. לא לחינם מקורבים לחברה מכנים אותה "מכונת מזומנים".

לפני כחודש יצאה קונדואיט במהלך חריג מאוד בסצינת הסטארט-אפים הישראלית: חלוקת דיווידנד של יותר מ-200 מיליון שקל לעובדים הוותיקים של החברה. בעולם הסטארט-אפים הישראלי לא זכורה עוד חברה שיצאה במהלך דומה בשנים האחרונות. ההחלטה על הצעד החריג נובעת ישירות מאישיותם של האנשים העומדים בראשה - המנכ"ל רונן שילה, המנהל הטכנולוגי דרור ארז ומנהל התפעול הראשי גבי בילצ'יק. ואולם לצעד הזה יש סיבה פשוטה הרבה יותר - קונדואיט יכולה להרשות לעצמה לחלק דיווידנד.

החברה, שהוקמה לפני שש שנים, מפתחת סרגלי כלים המותקנים בדפדפן האינטרנט וניתנים להתאמה אישית. מותגים ואתרי תוכן יכולים כך להתאים את הפונקציות בסרגל הכלים של קונדואיט לצורכיהם, ולהציע אותו לגולשים כדי שיוכלו לשמור על קשר עם האתר. זינגה, MTV, ריהאנה, לייגת הבייסבול האמריקאית - הם דוגמאות לחלק מהמותגים שעובדים עם קונדואיט. בסך הכל בחרו 250 אלף בעלי אתרים בסרגל של קונדואיט כדי לעדכן את הגולשים, וכ-260 מיליון גולשים משתמשים בו.

לא כולם אוהבים את הסרגלים של קונודאיט. אחת הביקורות שמוטחת בחברה היא שמדובר במוצר שמציק לגולשים - כלומר, שמפריע לחוויית הגלישה ומאט אותה, מכיוון שהוא מעמיס על הדפדפן של המשתמש. בחברת הסטארט-אפ הישראלית סולוטו אפילו פיתחו תוכנה שמאפשרת למשתמשים לבטל סרגלי כלים מהסוג של קונדואיט בצורה אוטומטית.

רון מעין, מנהל בכיר לפתרונות לקוח בחברה, מודע לדימוי השלילי של סרגל הכלים של קונדואיט, ש"מתעלק" על דפדפן המשתמש. "אני מבין את התפישה הלא חיובית הזאת", הוא אומר. "אבל יש למוצר גם סיפורי הצלחה. משתמשים שלא רוצים את המוצר יכולים להסיר אותו כמו כל מוצר אחר. נכון, אנחנו לא מפתחים תרופה לסרטן, אבל גם לבידור, לצריכה של תוכן יש ערך מוסף לאנשים. אם צורכים את המוצר כנראה שיש לו ערך. יכול להיות שהמוצר לא יימשך במתכונתו הנוכחית, אבל יש אבולוציה וקנודואיט תדאג להוציא מוצרים חדשים שיתאימו לדפדפנים חדשים, לעולם המובייל ולאינטרנט".

רוקדת על שתי חתונות: שיתוף הפעולה עם גוגל ומיקרוסופט

הכסף הגדול שעושה קונדואיט טמון בפונקציה שנמצאת בכל סרגלי הכלים שלה: שדה החיפוש. בעקבות הסכם שחתמה קונדואיט עם מיקרוסופט, מדצמבר 2010, בכל פעם שגולש משתמש בסרגל כלים שלה כדי לחפש ברשת - הוא מופנה אוטומטית למנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט. עד אז הופנו החיפושים של קונדואיט לגוגל.

עבור כל גולש שהגיע לבינג דרך קונדואיט והקליק על מודעת פרסומת - מיקרוסופט משלמת לקונדואיט. בנוסף, מיקרוסופט משלמת לחברה הישראלית סכום לא ידוע שתלוי בכמות הגולשים שמגיעים לבינג בזכות קונדואיט.

אף שקונדואיט עברה מגוגל למיקרוסופט, כיום היא משתפת פעולה עם שתיהן לפי אזורים גיאוגרפיים. רון מעין, מנהל בכיר לפתרונות לקוח, אומר שהשותפות החדשה עם מיקרוסופט לא באה על חשבון גוגל. "אנחנו שותפים עם מיקרוסופט וגוגל, וזה באמת חסר תקדים", הוא אומר. "אחד הדברים שהקפיצו את החברה קדימה זו השותפות עם שתי המפלצות האלה - עניין לא טריוויאלי בכלל".

לקונדואיט מודל עסקי נוסף: אתרים שבוחרים שלא לשלב את חלון החיפוש של בינג בסרגל שלהם, משלמים כסף ישירות לקונדואיט, לפי היקף הפעילות של הגולשים והאינטראקציה שלהם עם סרגל הכלים. אבל קונדואיט כבר מזמן לא מגדירה את עצמה כחברה שמפתחת רק סרגל כלים. היא מעדיפה לראות את עצמה כחברה שמאפשרת לבעלי אתרים (Publishers) לשמור על קשר עם משתמשים על ידי אפליקציות שהיא מפתחת עבורם. בתקופה האחרונה עומלת החברה על שדרוג היצע המוצרים שלה - וכניסה לעולם הטלפונים הניידים.

בפברואר השיקה את Conduit Mobile Platform - פתרון לפיתוח, הפצה, קידום וניהול יישומים על גבי מכשירי סלולר. הפלטפורמה מאפשרת לבעלי אתרים וספקי תוכן ליצור אפליקציות לדפדפנים סלולריים, תוך התאמה למותג ולתכנים שלו. קונדואיט תומכת כיום באייפון, אנדרואיד, בלאקברי, חלונות ומכשירי נוקיה.

"הבאזז מושך עובדים לחברה"

שנוי במחלוקת ככל שיהיה, סרגל הכלים עובד. במאי חשף מארק באלארד מהבלוג RKGBlog כי קונדואיט אחראית ל-10%-11% מההקלקות על קישורים פרסומיים במונע החיפוש בינג של מיקרוסופט. מקור מקורב טען לאחר הפרסום כי הנתונים האמיתיים גדולים יותר.

ההצלחה הזו הביאה לזינוק בפעילות החברה, ובעיקר לעלייה מרשימה במספר העובדים. ב-2006 מנתה החברה 10 עובדים בלבד, ושנה לאחר מכן נוספו חמישה. המספר גדל בהדרגה עד ל-150 לפני שנה וחצי - ואז נרשם זינוק: החברה הכפילה מאז את מספר עובדיה ל-300. כיום, מספרים בחברה, חלק מהעובדים אפילו לא מכירים אחד את השני.

הביטוי של הצמיחה הזאת - מסטארט-אפ לחברה גדולה - הוא גם פיסי. רק לפני שנתיים תפסה החברה שתי קומות בלבד בבניין הנאה והמטופח בפארק המדע ברחובות. כיום מתפרשת החברה על פני שש קומות בשני בניינים. מלבד חללי האופן ספייס המסורתיים, מכיל הבניין של קונדואיט גם חדר דיונים שנהפך בערב לחדר יוגה עם מדריך שהחברה מסבסדת, חדרי ישיבות מעוצבים ומלתחות לרוכבי אופניים.

"אנחנו באמת כבר לא סטארט-אפ", אומרת שרון רייסנר, בת 41, המשמשת דירקטורית לשיווק בחברה. "אנחנו חברת היי-טק גדולה שצומחת בקצב אדיר. לאן נגיע? השמים הם הגבול".

יש סיכוי שתגיעו ל-400 או 500 עובדים בקרוב?

"אני חושבת שנגיע ל-1,000 עובדים".

אלדד מור, בן 36, ראש צוות פיתוח, הוא אחד מהעובדים החדשים בחברה. הוא הגיע לפני ארבעה חודשים וחצי ומודה שהדיבורים סביב החברה מושכים אליה אנשים: "זה נותן לחברה יתרון בגיוסי כוח אדם. עבדתי בשורה של סטארט-אפים שלא הכירו אותם. אתה רוצה להגיע למקום יציב ומבטיח - וזה המקום".

"מציפים אותי בלא מעט קורות חיים. כל פרסום הכי קטן מוביל למבול של טלפונים. יש הילה. יש הייפ", אומר גיל זלקה, סמנכ"ל יחידה עסקית בן 35. "ברור שמקנאים בי כי מבחוץ נראה שלחברה יש יתרונות משמעותיים - הגידול בכוח האדם, קצב הכנסות שעולה והרמה האנושית הגבוהה של האנשים שעובדים כאן, ובנוסף העובדה שעובדים כאן עם הטכנולוגית הכי חדישות שיש. כששולחים לי קורות חיים אני בודק את מידת ההתאמה של האדם ובוחן אם הוא יכול להשתלב. חשוב שהוא יתאים למטען הגנטי שקיים בחברה, שיתאים לרוח החברה, ולעבודה בצוותים שעובדים מהר. לא כל אחד יכול לעבוד בקונדואיט".

מורן גולדויין-קרשי, בת 28, מנהלת משאבי אנוש בקונדואיט, אומרת שהאטרקטיביות של קונודאיט היא לא עניין של כסף. "העובדים שלנו מנהלים ביניהם שיחות על האופציות וכמה החברה מצליחה", היא מודה. "אין אדם שלא אוהב להיות חלק מהצלחה. אבל בתור מי שגייסה כמעט מחצית מהארגון, אני יכולה לומר שאין כאן אחד שהגיע כדי לקבל אייפד. אנשים רוצים קודם כל להתפתח ולעבוד בסביבה מאתגרת".

וזה לא קשור בשום מקרה לכך שהחברה נותנת לעובדים אייפדים, דיווידנדים ואופציות?

"אני לא חושבת. העובדה שקונדואיט מחלקת אופציות היא לזכותה, כי חברות אחרות לא מחלקות. אבל אלה צ'ופרים. זאת עוד דרך של הארגון להראות את הערכה שלו כלפי העובדים".

גולדויין-קרשי אומרת שאין לחברה צפי כמה עובדים תגייס ב-2012: "קשה לדבר על צפי. תמיד היה, אבל הוא נשבר והוכפל. בשנה החולפת גייסנו יותר מ-100 עובדים לקונדואיט. קשה להגיד כמה נגייס בשנה הבאה. אנחנו עדיין בתהליכי גדילה וצמיחה".

לגדילה כזאת מהירה יש גם מחיר. כשאנחנו שואלים את גור אם מנכ"ל החברה שילה מזהה אותה כשהיא חולפת מולו במסדרון, היא משיבה: "אני חושבת שכן. נכנסתי לחברה בתקופה שעבדו בה פחות אנשים, ואני גם אחת ממנהלות השיווק, כך שמתפקידי להכיר. אבל הוא לא מכיר את כולם".

עבודה אינטנסיבית מסביב לשעון

השאלה המעניינת ביותר שמרחפת באוויר כשמסתובבים במסדרונות של קונדואיט היא מתי בדיוק יהיה האקזיט - ואם עובדי החברה מצפים לרגע הזה. בעבר פורסם ב-TheMarker שקונדואיט ניהלה משא ומתן לרכישתה ביותר ממיליארד דולר. שיחות אלה לא הבשילו והאקזיט לא יצא לפועל. "אין כיום שחקן שיכול לרכוש את החברה", אמר לנו אז מקור המעורה בפרטים. "קונדואיט שווה 4-5 מיליארד דולר. כנראה שהיא תלך להנפקה. אין כרגע מגעים או שיחות למכירתה, והחברה לא רוצה להימכר".

כששואלים את עובדי החברה אם הם מחכים לאקזיט, הם עונים בשלילה. רק אחד, אלדד מור, מודה שזה יכול להיות נחמד. "כסף זה טוב, זה לא ברור? אבל זאת לא היתה הסיבה המרכזית שבגללה הגעתי לקונדואיט", הוא ממהר לסייג.

דרור צדר, אחד מייסדי חברת וויביה - סטארט-אפ ישראלי שמומן על ידי ד"ר יוסי ורדי ונרכש על ידי קונדואיט בשנה החולפת תמורת 45 מיליון דולר - אומר ששיחות המסדרון של עובדי החברה הם בדיוק כמו בכל משרד אחר - ולאו דווקא על אקזיט: "אנחנו מדברים על פרויקטים, על סדרות טלוויזיה ועל משחק כדורגל ששודר אתמול, כמו בכל מקום אחר. פה לא מדברים על האופציות והאקזיט", מבהיר צדר, שמשמש כיום סגן נשיא בחברה. "האקזיט זה לא משהו שחושבים עליו. זה אולי נראה נתפש ככה בעיתונות כי זה מה שמסקרן. אבל בעיני מה שהכי מעניין זה שהפרויקטים שלנו יצליחו".

אבל למרות ההייפ סביב החברה, הקפיטריה המושקעת, הצ'ופרים הנוצצים והדיבורים על האקזיט, עדיין מדובר בחברת היי-טק שהעבודה בה קשה ואינטנסיבית והמציאות היומיומית זוהרת הרבה פחות. כמו בחברות היי-טק רבות, רוב העובדים הולכים הביתה בין 18:00 ל-20:00 בערב, מבלים קצת עם המשפחה והילדים - ואז, אם צריך (ולרוב צריך), מתחברים שוב למחשב ועובדים עוד שעה-שעתיים במיילים ובטלפונים מול ארה"ב.

"ככה זה בהיי-טק. עובדים קשה ומקבלים תגמול הולם", אומר מור. "אני מכיר כמה אנשים שעבדו בהיי-טק והחליטו לעשות הסבה מקצועית. זה עניין אישי. זה לא קשור לקונדואיט".

גור, אמא לשני ילדים, אומרת מספרת שהיא חוזרת הביתה שלוש פעמים בשבוע מוקדם יותר, ומצליחה כך להסתדר. "עובדים כל היום, חוזרים הביתה - ואז מתיישבים שוב על המחשב וחוזרים לעבוד", היא אומרת. "ויש כמובן את האייפון, שבו עונים כל הזמן למיילים ועובדים".

טליה בנימיני, בת 36, מנהלת שיווק ופיתוח עסקי בחטיבת המובייל, אמא לילד אחד, מציגה תמונה דומה: "אני מגיעה ב-20:00-19:00 בערב. אחרי שהילד ישן, ב-21:30, פותחים את המחשב וממשיכים עם המיילים. זה חלק מהשגרה. רוב הזמן שלי מוקדש לעבודה, אבל זה נעשה מתוך אהבה והנאה למה שאני עושה. זאת הבחירה שלי. אני משתדלת להקדיש לבית זמן איכותי. הילד רואה אותי בסופי שבוע ובערב לפני השינה".

וכמה המחשבות על האקזיט הן חלק מהיומיום?

"הן לא. אין כאן כוורת של מנהלים שעסוקים בתאריך שבו נעשה את האקזיט. אנחנו מתעסקים בעשייה יומיומית. הסטארט-אפ הזה לא קם כדי להימכר כרגע, אלא כדי להשפיע על עולם האינטרנט והמובייל. הוא נמצא בדיוק בעמדה הנכונה כדי לעשות את זה. הנושא של האקזיט עולה כשמתפרסמת כתבה, ובדרך כלל בעלי מעדכן אותי. הוא גם איש היי-טק והוא זה שקורא, מתקשר ומסמס לי שהיתה עוד כתבה. גם חברים מתקשרים. בשיחות סלון זה הופך אותי לאייטם לוהט. האסוציאציה הראשונה של אנשים היא שאני מיליונרית, כי היו פרסומים על ההצלחה הכלכלית של החברה. אני באופן אישי לא מתמודדת עם סוגיית האופציות והאקזיט, אלא עוסקת בעשייה היומיומית והאתגרים השוטפים. אני אפילו לא יודעת כמה אופציות יש לי".