מבקר המדינה: לא פוסל עריכת דו"ח מיוחד על מצבה של אגרקסקו
ההערכה היא שהמבקר יפתח בחקירה רק לאחר שיסתיים הליך מכירת החברה כעסק חי

מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס אינו פוסל עריכת דו"ח מיוחד על מצבה של חברת אגרסקו בהתאם לפנייה מיוחדת שיקבל מהוועדה לביקורת המדינה. הוועדה דנה בצהריים בבקשה לחוות דעת מיוחדת מהמבקר על הנעשה בחברה.
ההערכה היא שהמבקר יפתח בחקירה רק לאחר שיסתיים ככל הנראה מחר (ג') הליך מכירת החברה כעסק חי על ידי בהליך שיאושר על ידי סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת ורדה אלשייך. הוועדה עשויה לפנות למבקר כדי שיגבש חוות דעת כזו.
לינדנשטראוס אמר בצהריים בוועדה כי "אין שום מניעה שנבדוק את הנושאים בצורה שאנו עושים אבל לאחר שההליכים המשפטיים שנמצאים כרגע ועומדים להסתיים בבית המשפט המחוזי יגיעו לכל הסיום. אם אנו נכנסים לעניין אנו נכנס לעניין בשלב לאחר תום ההליכים שמתקיימים בבית המשפט המחוזי".
לינדנשטראוס הוסיף כי "מבקר המדינה כתב 2 דו"חות בעניין אגרקסקו על פעילות החברה והשני על נסיעות ח"כים במימון החברה. אני לא רוצה לומר שהדו"חות הללו ניבאו את מה שעתיד להתפתח בחברה, אבל יש בהן הערכות חשובות שניתן היה להתייחס אליהן בעת קבלת החלטות בחברה".
יו"ר הוועדה לבקורת המדינה ח"כ רוני בר-און (קדימה) אמר כי "חברת אגרקסקו היא חברה מעורבת, אבל בפועל אין מחלוקת שהניהול שלה בפועל נמצא בשליטת הממשלה. במהלך שנת 2010 בוצעה הערכת שווי לחברה על ידי משרד קסלמן וקסלמן לפיה היא מגיע ל-110 מיליון יורו. בפועל פחות משנה לאחר מכן אנו מוצאים חברה שנמצאת על סף פשיטת רגל כאשר החובות על פי המדווח עומדות החברות על למעלה מ-600 מיליון שקל. המפרק מבקש לאשר את מכירת החברה כעסק חי".
בר-און הוסיף כי "להתנהלות של מי מהגורמים המעורבים באגרקסקו יש השלכות חמורות על עובדי החברה על הארגונים של המגדלים, חקלאים, מחזיקי אג"חים של החברה וגם לא מעט עניינים שקשורים במוניטין של המשק הישראלי וממשלת ישראל בכלל. במהלך הדרך צוטטו המפרק והשופטת אלשייך על התנהלות כושלת ומעוררת תמיהה. נבקש לברר את הסיבות שהובילו למשבר, איך הגיע המצב שבו חברה באחזקה ממשלתית רחבה בעלת עבר הווה שהיותה מקור לגאווה מתרסקת במהירות כזו".
"צריך לבדוק איך היא קורסת ממעמד שבו היא מוערכת על ידי גורמי מקצוע בשווי של למעלה מחצי מיליארד שקל נמצאת תוך פחות משנה לחובות של למעלה מחצי מיליארד שקל? האם ניתן היה ליירט את המשבר לפני שהגיע למקום שהוא נמצא כעת. כמו כן, נבקש לברר את התייחסות הממשלה או ההתמודדות של הממשלה עם המשבר. יש טענות על הזרמת כספים רשלנית של 55 מיליון שקל בלא תוכנית הבראה בשנת 2010".
מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי אמר כי "בשנה האחרונה בוצעה תוכנית הבראה והוזרמו כספים למנוע את התרסקות החברה. לצערי, תוכנית ההבראה שכללה צמצום דרסטי של העובדים לא יצאה אל הפועל. אני עוסק בהבטחת המשך קיומו של היצוא החקלאי. השנה תהיה קשה כי למרות שהחברה ניהלה 25% מנתח השוק היא שימשה חברה מובילה שהכתיבה את תנאי השירות והמחיר וגם את המחיר הבינלאומי".
הוא הוסיף כי המשרד מעניק שירותי יצוא בעקבות המצב החדש והיום אנו צריכים לסייע במציאת פתרון לכל חקלאי. נצטרך להשקיע בקידום מכירות ולבנות פלטפורמה שתסייע לחברות לייצא תוצרת חקלאית".
בתשובה לשאלת בר און אמר ישי כי "משרד החקלאות התריעה בפני החברה שהיא לא יכולה להמשיך ולהתנהל כפי שהתנהלה".
ישי הוסיף כי "אנו חוששים ממוסר תשלומים. החקלאים היו בטוחים שיקבלו תמורה דרך תוצרת שיוצאה מאגרקסקו. כרגע 40 מיליון שקל שמגיעים לחקלאים נמצאים בקופת הפירוק ו-600 חקלאים נמצאים במצוקה קשה".
עוד אמר ישי שהחברה העסיקה 500 עובדים וכעת יש לדאוג לזכויות העובדים.



