הרפורמה בחברת החשמל תקועה - בגלל מחלוקת בין ההנהלה לממשלה

בדיון סגור שקיים שר התשתיות עם בכירי עבר והווה במשק החשמל שרר קונצנזוס כי החשמל יתייקר - אך נחשפו 6 נקודות מחלוקת שמונעות את יישום הרפורמה

<<עוד לפני שישבו עם ועד עובדי חברת החשמל כדי לסכם את תנאיהם במסגרת השינוי המבני המתוכנן בחברה - מתברר כי הנהלת חברת החשמל והממשלה חלוקות עדיין בינן לבין עצמן בשאלת המתווה הרצוי ליישום הרפורמה.

בדיון סגור ורב משתתפים שקיים שר התשתיות עוזי לנדאו ביום רביעי שעבר בכפר המכביה ברמת גן, הוצגו בפני הנוכחים שש נקודות עיקריות שעומדות כיום במרכז המחלוקת שבין הצדדים. בראשן, סוגיית הוצאת ניהול מערכת החשמל מידי חברת החשמל - והעברתה לידי חברה ממשלתית חדשה וחיצונית לה.

לפני יותר משנה הגיעו הנהלת חברת החשמל, רשות החברות והעובדים לסיכום עקרוני על "רפורמה לייט". במסגרת פשרה זו סוכם כי חברת החשמל לא תפוצל, ותשמור לעצמה ייצור בהיקף 11 אלף מגה-ואט, לצד 49% מהתחנה הפחמית השנייה באשקלון (פרויקט D) ותחנת כוח גדולה נוספת (תחנה E). בתמורה, תוותר החברה על כל מתחם רמת חובב שבדרום (1,150 מגה-ואט) ועל תחנת הכוח העתידית באלון תבור (380 מגה-ואט). זאת, תוך התחייבות להוצאת ניהול מערכת החשמל מידה - וביצוע תוכנית התייעלות בחברה שתישאר.

ואולם, במשך התקופה שחלפה לא התקדמו הצדדים בסוגיית יישום הרפורמה - כאשר בהנהלת החברה ובוועד העובדים מאשימים דווקא את משרדי האוצר והתשתיות בגרירת רגליים. כעת מתברר כי חברת החשמל והממשלה חלוקות עדיין בשאלת מעמדה של חברת ניהול המערכת בשוק החשמל - ובעיקר בסוגיית הממשק המסחרי שיתקיים בין חברת ניהול המערכת לבין תחנות הכוח שתמשיך חברת החשמל להפעיל. זאת, בין היתר, על רקע כוונת הממשלה כי חברת ניהול המערכת תחזיק בעצמה גם בתחנות כוח לייצור חשמל - למשל, בתחנות באגירה שאובה, שיאפשרו לה מתן מענה מהיר לשיאי ביקושים לחשמל.

בחברת החשמל טוענים כי מתן אמצעי ייצור בידי החברה החדשה יביא לניגוד עניינים בתפקודה - ולהעדפת תחנות אלה על פני תחנות מתחרות בסחר שיתקיים בחשמל. בנוסף, חלוקים הצדדים בשאלת הממשק התפעולי בין ניהול המערכת לבין חברת החשמל - וכן במעורבות חברת ניהול המערכת בפיתוח מערך הולכת החשמל, שאמור להישאר בידי חברת החשמל.

עוד חלוקים הצדדים בשאלת איכות הסביבה. זאת, משום התנגדות חברת החשמל להגדרת חברת ניהול המערכת כרגולטור נוסף שיפקח עליה גם בהקשר זה. כך גם מתנגדת הנהלת החברה להפקדת ההכנה של תוכניות מתאר ותסקירי השפעה על הסביבה בידי חברת ניהול המערכת - תוך הותרת הסטטוטוריקה קצרת הטווח בלבד (תכנון מפורט ורישוי ברמת היתרי בנייה) בידי חברת החשמל.

"יש ליצור תחרות פנימית בחברת החשמל"

הדיון שערך השר לנדאו בשבוע שעבר עסק בסוגיית מבנה ניהול מערכת החשמל העתידית במשק. זאת, מכיוון ששאלת ניהול המערכת נהפכה לדומיננטית באשר לשילוב יצרני חשמל פרטיים שיתחרו בחברת החשמל. ואולם, לעתים תכופות מדי נגרר הדיון לסוגיה העקרונית של כן/לא רפורמה בחברת החשמל.

בדיון נטלו חלק בכירי משרד התשתיות לצד ראשי הנהלת חברת החשמל, אך הוזמנו אליו גם יו"ר החברה לשעבר מוטי פרידמן והמנכ"ל לשעבר עמוס לסקר, וכן יו"ר ועד העובדים בחברה, דוד (מיקו) צרפתי, ויו"ר ועד המהנדסים בצפון, יעקב חי.

עוד נכחו במפגש הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, רם בלינקוב, ומנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, יו"ר רשות החשמל לשעבר, דוד אסוס, המשנה לשעבר, ד"ר אילן סולימאן, והיו"רית בפועל, אורית פרקש-הכהן, ראשי מינהל החשמל לשעבר, ד"ר שלמה ברובינדר וד"ר דני ויינשטוק, וכן אנשי אקדמיה המתמחים במשק האנרגיה והחשמל, בהם פרופ' דני צ'מנסקי, פרופ' אשר טישלר, ד"ר עמית מור וד"ר גדעון פרנק.

את משרד האוצר ייצגו בדיון סגן מנהל רשות החברות, אהרון גולדמן, ורפרנט האנרגיה באגף התקציבים, אמיר אדרי. הימנעות האוצר משיגור נציגים בכירים יותר עוררה את חמתו של בלינקוב, שהעיר על כך למשרד התשתיות.

במהלך הדיון חזר פרידמן על תוכניתו להקים קודם חברת ניהול מערכת חדשה בחברת החשמל - וטען כי הליך זה עשוי להימשך ארבע שנים, ויש לבדוק את הפיצול קודם בחסות החברה.

לסקר הביע בדיון התנגדות נחרצת לרעיון, וטען כי חברת ניהול המערכת חייבת לצאת מידי החברה. לסקר הוסיף עוד כי אין להסתפק בפתיחת שוק החשמל לתחרות פרטית - וכי יש להביא גם לתחרות פנימית בין המרחבים השונים של חברת החשמל. לטענתו, ועד עובדי החברה הוא הדוחף העיקרי כיום לרפורמה בחברה - מכיוון שהוא מודע לכך שהמשך קריסתה הפיננסית תביא לבסוף לכרסום בהפרשות החברה לפנסיה של העובדים.

סמנכ"ל יזמית החשמל הפרטי דוראד, דורון עזרא, אמר בדיון כי עד כה לא נתקלה דוראד במשוא פנים בטיפול חברת החשמל בהקמת התחנה המתחרה - ואולם ציין כי הפוטנציאל לכך קיים במידה שניהול המערכת יישאר בידי חברת החשמל. עם זאת, אסוס העיר בדיון כי הגדרת ניהול המערכת ברפורמה המוצעת כיום - ללא דאגה מקדימה לשוק תחרותי - תביא לקטסטרופה, אם זו תוצא מידי חברת החשמל.

ברובינדר הוסיף כי יש לצעוד לאט במתווה הרפורמה - והעיר כי מצבה הפיננסי של חברת החשמל הוא לא גזירה משמים, אלא פרי יד מכוונת. לדברים אלה הצטרף טישלר, שחזר על טענותיו מבעבר כי הרפורמות שבוצעו במשקי החשמל בעולם נכשלו, וכי אין תועלת בהוצאת ניהול המערכת בהיעדר תחרות בייצור. לדבריו, ריכוז רכש הציוד והדלק בידי חברת החשמל מבטיח תוצאות יעילות - והוא העיר על כך שבאוצר לא למדו מניסיון העבר בעולם.

דברים אלה קוממו את בלינקוב, שהעיר בעוקצנות כי למזלה של המדינה, לא הלכה הממשלה ב-2008 בעקבות עצות האקדמאים לטיפול במשבר הפיננסי. בלינקוב רמז כי מניסיונו בשוק התקשורת, רכש חברת החשמל גבוה כיום פי כמה מעלויות הציוד הנרכשות בידי היזמים הפרטיים, והוסיף כי תחרות אינה חזות הכל, וכי "אם רוצים תחרות - אז לכו לאולימפיאדה".

עימות מביך בין המנכ"ל לסגנו

בין הנוכחים שרר קונצנזוס באשר להשלכות הרפורמה על עליית תעריפי החשמל במשק. ויינשטוק ופרנק העירו במהלך הדיון ללנדאו כי בתור נבחר ציבור, הוא שיעמוד במרכז הדיון הציבורי סביב השלכות יישום הרפורמה, ולכן כדאי שיפעל לשיתוף הציבור בשלבי הדיון.

על המפגש העיבה תקרית פוליטית מביכה שהעידה על המתיחות הפנימית בחברת החשמל. מנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה (תפ"ט) בחברה, ד"ר דוד אלמאקיס, הציג את תוכניתו, שלפיה מלבד פעילות הסחר בחשמל, על חברת ניהול המערכת החיצונית לרכז בידיה גם את תפעול מערכת הולכת החשמל ואת התכנון ארוך הטווח של משק החשמל. עם סיום דבריו פנה מנכ"ל החברה אלי גליקמן, אל הנוכחים, והבהיר כי הדברים מייצגים את עמדתו האישית של אלמאקיס - ואין מדובר בעמדת חברת החשמל.