אלכס זבז'ינסקי מדש: הסערה שפסחה (בינתיים) על ישראל
"למרות פתיחותה של הכלכלה המקומית, השווקים הפיננסיים בישראל חשופים רק במעט להשקעות זרות. יחד עם זאת, רמת האיום על השווקים המקומיים עלתה"

הביצועים של השווקים הפיננסיים בישראל בשבועות האחרונים הושפעו אמנם מהמתרחש בעולם, אך התנתקו לגמרי מהפגיעה שספגו השווקים המתעוררים.
סערה של ממש פקדה את השווקים המתפתחים. שוקי המניות המתעוררים הציגו בחודש האחרון תת ביצוע של יותר מ-10% לעומת השוק הישראלי ואפילו לעומת שוק המניות באירופה. פרמיות הסיכון (CDS) של השווקים המתעוררים, בהן סין ומדינות אחרות, עלו בצורה חדה, לפעמים אפילו יותר מאשר ספרד ואיטליה שנמצאות בלב המשבר.
לצורך ההשוואה נציין שפרמיית הסיכון של ישראל אף קטנה בחודש האחרון, לאחר שהאירועים הגיאופוליטיים של ספטמבר סביב ההכרה במדינה הפלשתינאית, שהבהילו את המשקיעים מתחילת השנה, עברו בקול ענות חלושה.
גם התנהגות השקל הייתה חריגה מאוד בחודש האחרון. השקל התחזק בחודש האחרון בכ-3% ביחס לסל המטבעות, זאת למרות הפיחות שנרשם ביחס לדולר האמריקאי. זה קרה בגלל היחלשות דרמטית בשערי המטבעות בשווקים המתפתחים וחולשת היורו.
המטבעות של השווקים המתעוררים באירופה, אסיה ודרום אמריקה, נחלשו בחודש האחרון בשיעורים של עד 10% ביחס לדולר האמריקאי. הבנקים המרכזיים במדינות רבות התערבו ומכרו מט"ח כדי להגן על המטבעות המקומיים, זאת כאשר רק עד לפני מספר חודשים הם התערבו בכיוון הפוך וניסו להחליש את המטבעות שלהם כדי להגביר את כושר התחרותיות של היצוא.
הסערה לא פסחה גם על שוקי אגרות החוב הממשלתיות במדינות המתפתחות. בזמן שבישראל נרשמה ירידה בתשואות, בשווקים רבים התשואות עלו בשיעורים ניכרים.
מהי הסיבה בגללה ישראל לא נשאבה אל המערבולת בשווקים המתעוררים?
לפעמים החיסרון הופך ליתרון. כשם שישראל נדבקה רק במעט מהמפולת בשווקים של המוצרים המאוגחים, שהתרחשה בזמן המשבר לפני שלוש שנים, בגלל שאצלנו המכשירים הללו לא הספיקו עדיין להתפתח, כך הפעם החשיפה הנמוכה יחסית למשקיעי חו"ל הצילה את השווקים בישראל.
ירידות חדות בשווקים המתעוררים התרחשו על רקע משיכות כספים של משקיעים זרים, שהזרימו לשם השקעות בהיקפים מאוד גדולים בשנים האחרונות. אירועים דומים גרמו למשבר במדינות אסיה בסוף שנות ה-90 שטלטל את כל הכלכלה העולמית. כעת איתנותן הפיננסית והכלכלית של המדינות המתפתחות חזקה בהרבה והסיכון להתפתחות של משבר דומה יחסית נמוך.
למרות פתיחותה של הכלכלה המקומית, השווקים הפיננסיים בישראל חשופים רק במעט להשקעות זרות. גם אחרי הכפלת חלקם של משקיעים זרים בשוק האג"ח הממשלתי לכ-6% מהשוק (לא כולל מק"מ) מתחילת השנה, חלקם של הזרים בשוק האג"ח המקומי עדיין כמעט הנמוך ביותר בקרב המדינות המתפתחות והמפותחות. גם הירידה החדה בחלקם של הזרים בשוק המניות לאחר הצטרפותה של ישראל לקטגוריה של המדינות המפותחות, שיחקה הפעם לטובתה של ישראל.
יחד עם זאת, רמת האיום על השווקים המקומיים עלתה. אם המצב יתייצב, השקעה במדינות המתפתחות עשויה להיות אטרקטיבית יותר מאשר בישראל, לאחר שהמחירים בשווקים אלו ירדו בשיעורים ניכרים ובישראל דווקא נותרו יציבים.
התפתחות זו עשויה לגרום להסטה של השקעות מישראל למשקים אחרים. מנגד, אם המגמה השלילית במדינות המתפתחות תמשך, קיים סיכון גבוה שגם ישראל תצטרף למגמה. יחד עם זאת חייבים לציין שעמידותם האיתנה של השווקים בישראל במשבר, עשויה להקנות לה נקודת זכות בעיני משקיעים זרים בעתיד.
מסקנה חשובה נוספת שכדאי להפנים נובעת מרמת סובלנות נמוכה והיד הקלה על ההדק של המשקיעים בתקופה זו. טעות במדיניות כלכלית תיענש מיידית בחומרה על ידי השווקים. לאור השינויים המשמעותיים העומדים על סדר היום הכלכלי בישראל, כדאי מאוד למקבלי ההחלטות ולמנהיגי המחאה להתחשב בעובדה זו.
הכותב הוא כלכלן המקרו של דש בית השקעות.



