ללוות ולהלוות ללא ריבית וללא חוזה: תעשיית הגמ"חים במגזר החרדי פורחת

במגזר החרדי לא פועלים רק גמ"חים המחלקים מוצרים בחינם, אלא גם כאלה המעניקים הלוואות ללא ריבית - ובפריסה ל-100 תשלומים

יוסף ורחל מגדלים שבעה ילדים בשכונת גאולה בירושלים. עם הכנסה משותפת של 6,000 שקל בחודש, קשה להבין איך הם מצליחים לשרוד. אבל בימים שבהם יוקר המחיה הוציא מאות אלפי אנשים לרחובות, ליוסף ולרחל היה על מי לסמוך. בכל צרה ומצוקה הם פותחים את הספר - ספר הגמ"חים של המגזר החרדי.

הגמ"חים - ראשי תיבות של גמילות חסדים - הם גופים ללא מטרת רווח המשמנים את גלגלי המגזר החרדי ועוזרים לאחת האוכלוסיות העניות בישראל לשרוד. זהו מפעל צדקה ענקי שסולידריות חברתית היא הרוח הגבית שלו. בגמ"חים מחלקים הכל: נעליים, עגלות, תכשיטים, מזון, שמלות כלה, תשמישי קדושה, כלים למטבח, מכשירי חשמל ואפילו משקפי ראייה. את כולם, ללא יוצא מהכלל, אפשר לקבל בחינם, או במחיר סמלי, באחד ממאות הגמ"חים הפועלים בסמטאות העולם החרדי.

ולא מדובר רק במוצרים. בשוק הגמ"חים פועלים גם ארגונים שמטרתם לתווך בין תומך לנתמך כדי לספק צרכים נקודתיים. גמ"ח אשל אברהם, למשל, פועל באזור מבשרת ציון בתחום של השאלת ציוד לבתי אבלים, כמו כיסאות נמוכים וסידורי תפילה ובירושלים פועל גמ"ח דירות לשבתות שמחה: "אדם עושה אירוע בשבת ומחפש איפה לארח את האורחים שלו", מסביר משה מונטג, מנכ"ל הגמ"ח המרכזי וסגן ראש עיריית בית שמש. "להתארח במלון לא בא בחשבון, כי זה יקר - ויש אנשים שיש להם חדרים פנויים בבית, או שנוסעים לשבת מחוץ לבית, ומוכנים לעזור. הגמ"ח בעצם מתווך בין הצדדים".

הגמ"ח המרכזי עוסק במה שנחשב לגולת הכותרת של פעילות הגמ"חים: מתן הלוואות ללא ריבית. זהו אחד הגמ"חים הגדולים בישראל מבחינת היקף הכספים הנמצא בו, והוא ממוקד בהלוואות לצורכי נישואים. "המנגנון של הגמ"ח פשוט מאוד", אומר מונטג. "אנשים מצטרפים אליו כשהם צעירים ויש להם ילדים קטנים. הם מפקידים סכום כסף קטן יחסית כל חודש, וכשהילדים גדלים וצריכים להינשא הם מקבלים חצי מהסכום שתרמו במשך השנים, והלוואה נדיבה ללא ריבית". ההלוואות שמעניק הגמ"ח מיועדות כמעט בכל המקרים למימון חתונה ורכישת דירה ראשונה.

הזכאות להלוואה מתחילה בגיל 19 לבנים ובגיל 18 לבנות. גובה הזכאות להלוואה נקבע על פי הסכום ששולם במשך השנים, בדולרים. כל "יחידת השתתפות" של 1,200 דולר שנתנו ההורים במשך השנים, מזכה את הילדים בהלוואה של 10,000 דולר. כך, למשל, מי שהפקיד 40 דולר בכל חודש במשך עשר שנים, ובסך הכל 4,800 דולר, יקבל לקראת החתונה 2,400 דולר במזומן והלוואה של 40 אלף דולר, ללא ריבית ובפריסה ל-100 תשלומים. "אם גם הצד של החתן וגם הצד של הכלה חברים בגמ"ח, אפשר להגיע להלוואה של 80 אלף דולר", אומר מונטג. "כשיש שבעה-שמונה ילדים בלי עין הרע, זה עוזר מאוד".

רוצים הלוואה? תביאו 16 ערבים

הלוואה של 80 אלף דולר ללא ריבית לזוג צעיר היא בהחלט עזרה אדירה, גם לזוג חילוני. אבל לא בטוח שחילונים היו רצים לגמ"ח הזה, המתבסס על מודל כלכלי שעלול להיות לצנינים בעיני המשקיע החילוני. ראשית, בין הצדדים אין חוזה חתום. "המערכת פועלת אך ורק על סמך אמון", מסביר מונטג. "מי שמצטרף מקבל מכתב תודה על תרומתו, ודו"ח שנתי מסודר המפרט את התרומה שלו. אבל אנחנו כותבים בפירוש שהגמ"ח לא מתחייב לכלום. אנחנו מפעל של חסד ולא עסק", הוא מדגיש.

"הגיע אלי אדם שביקש לתרום לגמ"ח סכום כסף גדול במזומן", מספר מונטג. כל מה שהוא רצה בתמורה זה התחייבות להלוואות שניתן בעתיד על סמך הכסף הזה. אמרתי לו מיד שאני לא מעוניין בהלוואה שלו. כמו שיד שרה לא מתחייב להשאיל ציוד רפואי לאדם שתרם, כך אנחנו לא מתחייבים".

פן נוסף של מודל הגמ"ח המרכזי נשען על האיסור ההלכתי לגבות ריבית. ההלוואה שנותן הגמ"ח לא ניתנת למי שתרם את הכסף לגמ"ח במשך שנים, אלא לילד שלו, בדרך כלל לקראת חתונה. "אם אדם תורם לי במשך שנים ואני מחזיר לו בהלוואה, זה יכול להתפרש כ'אבק ריבית' (ריבית שאינה אסורה בתורה אלא רק על ידי החכמים), ויש כאלה שיאמרו אפילו ריבית ממש", מסביר מונטג. מדובר בשתי דרגות של חומרה באיסור ההלכתי על לקיחת ריבית, אבל הפתרון של הגמ"ח נחלץ משתיהן. "הרבנים פסקו שאם הבן או הבת מקבלים את ההלוואה, זה מותר".

כאשר גוף מלווה כסף, הוא צריך להגן על עצמו מפני האפשרות שהלווה לא יוכל, או לא ירצה, להחזיר את ההלוואה. לכן, בדרך כלל נהוג להעמיד ביטחונות כנגד הלוואות. הפתרון שמציג הגמ"ח לעניין זה הוא לכאורה לא יוצא דופן: כנגד כל הלוואה שהוא נותן, הוא דורש ערבים. ואולם בפרטים הקטנים יש הבדלים רבים בין פעילות הגמ"ח להלוואות בשוק הבנקאות.

ההבדל העיקרי הוא במספר הערבים שדורש הגמ"ח. על כל 10,000 דולר הלוואה שנותן הגמ"ח, נדרש הלווה להעמיד שני ערבים. הלוואה של 80 אלף דולר דורשת לא פחות מ-16 ערבים. "חשוב לנו שבמקרה שמשהו משתבש, הנטל על הערבים לא יהיה גדול מדי", אומר מונטג. "במודל שלנו, אם הלווה לא מסוגל להחזיר את הכסף, כל ערב יצטרך לשלם 50 דולר בחודש".

בנוסף להלוואות הגדולות לחתונה, ההשתייכות לגמ"ח מזכה את החברים באפשרות ללוות סכומים קטנים לטווח קצר באופן מיידי. "יש לנו כבר עשרות אלפי משפחות במערכת. אם יש מצוקה נקודתית, נניח על רקע הלנת שכר, החברים יכולים לקבל הלוואה קצרת טווח של 1,000 או 2,000 דולר באופן מיידי. בשיחת טלפון אחת אנחנו מבצעים העברה בנקאית לחשבון הבנק שממנו החבר תורם לנו".

הגמ"ח המרכזי פועל כעמותה ללא מטרת רווח. "אנחנו לא בנק", מדגיש מונטג. "אנחנו מפעל חסד. יש לנו עלויות תפעול - שכר לעובדים והוצאות משרדיות, אבל חוץ מזה כל הכסף מתגלגל לחברים בגמ"ח", הוא אומר. "לפעמים, כשיש מרווח זמן בין כסף שנכנס לכסף שיוצא, אנחנו מפקידים את היתרות בפיקדון יומי בבנק. כל הזמן מגיעות הצעות להשקעות מניבות, אבל התשובה שלנו ברורה: בשום פנים ואופן, אנחנו לא מעוניינים".

הגמ"ח השכונתי

הגמ"ח שאותו מנהל מונטג פועל בפריסה ארצית וחברות בו עשרות אלפי משפחות, אך יש גם מודלים אחרים של המוסד, כמו גמ"חים שנותנים הלוואות ללא ריבית על פי צורך מזדמן ובהתבסס על נדבנותם של אנשים פרטיים; וגמ"חים קהילתיים הפועלים כקופה משותפת.

בשני המקרים, המודל מבוסס על היכרות אישית. דניאל קצנשטיין, למשל, עובד בארגון איחוד הצלה בירושלים ומתגורר בשכונת נוה יעקב בעיר, שבה פועל גמ"ח מקומי קטן. קצנשטיין מעורב בו בעיקר כערב. "הגמ"ח מציע עזרה בהלוואות קטנות של מאות או אלפי דולרים בודדים לתקופות קצרות", אומר קצנשטיין. "כשאני שומע על אנשים שנמצאים בבעיה, אני ממליץ להם לפנות לגמ"ח. היתרון של הגמ"ח השכונתי הוא שאתה מכיר את האדם הלווה ואת הערבים שלו באופן אישי. ההיכרות הזו היא מה שמאפשר את המשך קיום הגמ"ח. זה מאפיין מובנה שלו". גם כאן, ההלוואה נעשית ללא ליווי עורכי דין וללא חוזים מסובכים.

לדברי קצנשטיין, "מטבע הדברים, הכל יותר גמיש כשמדובר בגמ"ח שכונתי. בדרך כלל לא קופצים על הלווה ביום הראשון שהוא מאחר בפירעון של ההלוואה. כשזה קורה, בדרך כלל פונים מהר מאוד לערבים ולא לוחצים על הבן אדם עצמו. פעם אחת פנו אלי לאחר שאחד הלווים שערבתי לו לא שילם. הוצאתי את הכסף מכיסי. כשאמרתי ללווה ששילמתי את החוב במקומו, כמעט מיד הוא מצא מאיפה להביא את הכסף והחזיר לי.

"יש מיליוני שקלים שמתגלגלים רק כדי לעזור לאנשים. זה כסף קדוש - תרומות של אנשים. לכן הוא חייב להיות מנוהל באופן אחראי ומקצועי, על ידי אנשים יראי שמים".

לתת כסף למי שיפתח עסק

ב-2006 זכה פרופ' מוחמד יונס בפרס נובל לשלום. יונס, כלכלן בהכשרתו, הקים 20 שנה קודם לכן "בנק לעניים" במדינתו, בנגלדש, שבמסגרתו נתן הלוואות קטנות למיליוני אנשים שלא היה להם סיכוי לקבל הלוואה מהבנק. תעשיית הענק של הגמ"חים בישראל מהווה, בדומה למפעל של יונס, אלטרנטיבה למערכת הפיננסית המוכרת. כמו במפעלו של יונס, חלק מההלוואות של תעשיית הגמ"חים מכוונות למטרות של הקמת עסק או תחזוק עסקים קטנים שנקלעים לקשיים.

"הרמב"ם כותב שהדרגה הכי גבוהה של צדקה היא לתת לאדם את היכולת להתפרנס בעצמו. לכן, גמ"חים אוהבים לתת כסף למי שרוצה לפתוח עסק", אומר יצחק, יזם שעלה לירושלים מארה"ב לפני כמה שנים. יצחק עצמו לווה מגמ"חים שונים 250 אלף דולר כדי לבנות בית כנסת בירושלים. "הגמ"חים דרשו ממני שלושה-ארבעה ערבים, אבל בשורה התחתונה מספיק להכיר בן אדם אחד שסומך עליך מספיק ויודע שלא תעשה בעיות כדי לקבל הלוואה. כשהגעתי עם הבן אדם הנכון, בתוך עשר דקות אישרו לי 40 אלף דולר ב-40 תשלומים", מספר יצחק.

"בציבור החרדי יש כמה קרנות גמ"ח העוסקות בסיוע למציאת מקור פרנסה", אומר חנוך הירשוביץ, הבעלים והמנכ"ל של סוכנות הביטוח הגדולה בעולם החרדי, הירשוביץ פתרונות. כך, למשל, הגמ"ח הגדול הפועל בעולם החרדי, אהבת חסד, בניהולם של הרבנים הלל קופרמן ומרדכי יפה, מקצה חלק מהפעילות שלו לתמיכה בהקמת עסקים. מנהלי הגמ"ח חברו לנדבן האמריקאי זאב וולפסון, שהקצה כסף במיוחד להלוואות למטרה זו. עזרתו של הגמ"ח לא נגישה לכל אחד. הגמ"ח פועל במסגרת ישיבת מיר בירושלים, ומי שלא מכיר את אחד מתלמידי הישיבה יתקשה לקבל שם הלוואה. אחד התנאים שמציב הגמ"ח לאישור הלוואה הוא ערב אחד לפחות מבין תלמידי הישיבה. מנגנון זה מבטיח רמת מחויבות גבוהה של הלווים, אך מגביל מאוד את קבוצת הלווים הפוטנציאלית.

"אם מגיע אלי חבר עם רעיון לעסק, אני מפנה אותו לחברים בתוך החסידות", אומר יוסי דייטש, סגן ראש עיריית ירושלים המשתייך לחסידות סלונים. "אם לאיציק או לשלמה יש סכום כסף פנוי, או שלי בדיוק השתחררה קרן השתלמות, זה מקובל מאוד אצלנו לתת למי שצריך, בלי תיווך. אם מדובר בהלוואה לחבר, ערב אחד יכול להספיק".

דייטש לא מוציא מכלל אפשרות שמי שלקח הלוואה לא יוכל להחזיר אותה, אבל מבחינתו זה חלק מהעניין: "יש אנשים שהפסידו לא מעט אחרי שחתמו ערבות או הלוו כסף. זה לא מה שימנע ממני להלוות לחבר כסף, במיוחד אם מדובר בהלוואה שתאפשר לאדם להתפרנס".

תחום העזרה במציאת פרנסה טובה בעולם החרדי, לא זר לדייטש. הוא עומד בראש ארגון קמ"ח (קידום מקצועי לחרדים), קרן המחלקת מלגות לימודים בהיקף של יותר מ-2 מיליון שקל בחודש לאברכים. "גם זה סוג של גמ"ח", הוא אומר. "כל דבר שיכול לעזור לאדם להתפרנס נחשב ממעלות הצדקה הכי גבוהות שיש. אני לא מזלזל במי שנותן צדקה לאנשים שמבקשים להביא לחם הביתה, אבל אם אפשר לעזור לאנשים להכפיל את השכר שלהם באמצעות הכשרה מקצועית או אקדמית, זה הסיפוק הכי גדול שיש".