המוסדיים יוצאים מהבורסה: החשיפה למניות ירדה ל-22%, לעומת 25% בינואר
רפי קסל מאנליסט: "הרתיעה מהגדלת החשיפה בתקופות משבר היא מאפיין בעייתי של התעשייה, שמושפעת ממסרים המגיעים מהמערכות השיווקיות". החשיפה של הקופות לחו"ל גדלה ל-16%, לעומת 14% בתחילת השנה
>> בד בבד עם הירידות בשווקים, נמשכה באוגוסט גם בריחת המוסדיים מהמניות. באוגוסט הצטמקה החשיפה למניות בכלל קופות הגמל, והגיעה ל-22.2%, לעומת היקף חשיפה של 25.4% בתחילת השנה. מגמה דומה התרחשה בקרנות הפנסיה, שסיימו את אוגוסט ברמת חשיפה למניות הדומה לזו של קופות הגמל.
בתיקי ביטוחי המנהלים שמנהלות חברות הביטוח, רמת החשיפה למניות עדיין גבוהה, ונכון לסוף אוגוסט היא הסתכמה ב-28.6%. ואולם גם באפיק זה מסתמנת מגמה ברורה של צמצום החשיפה ביחס לרמות שהיו בחודשים הראשונים של 2011, שהגיעו אז ל-31%. בחלק מהגופים הצריך צמצום החשיפה למניות שינוי של מדיניות ההשקעה המוצהרת. זאת כדי לאפשר להם לרדת מתחת לחשיפה המינימלית, שעליה הכריזו בתחילת השנה.
הכסף שיצא מהמניות זרם בעיקר לאפיק האג"ח הממשלתיות ולאג"ח הקונצרניות בעלות הדירוג הגבוה, ובחלקו נשאר כמזומנים. בסוף אוגוסט הגיע היקף המזומנים והאג"ח הממשלתיות בקופות הגמל ל-37%. ההשקעה באג"ח קונצרניות בעלות דירוג טריפל B ומעלה הגיעה בסוף אוגוסט ל-34.5% מהתיקים.
לא כולם רואים את הקטנת החשיפה למניות ברגע של משבר כפעולה נכונה הנתמכת בשיקולי השקעה טהורים. בקרב חלק מהגופים רואים ברגעי משבר דווקא הזדמנויות השקעה, ותקופה ראויה להגדלת החשיפה למניות. "משתתפי ועדות ההשקעה חשופים לתקשורת ולחששות המשתקפים בה, ולקנות מניות בתקופות כאלה זה נגד האינסטינקטים שלהם. כשמחירי המניות יורדים, די בכך שאינך קונה דבר, או קונה קצת כדי ששיעור המניות בתיק יירד", אמר רפי קסל, מנהל ההשקעות הראשי של אנליסט.
לדבריו, הרתיעה מהגדלת החשיפה בתקופות משבר היא מאפיין בעייתי של התעשייה, שמושפע מהמסרים המגיעים מהמערכות השיווקיות. "כשיש נינוחות ורגיעה כמו בסוף 2010, אז המוסדיים מגדילים את היקפי החשיפה למניות למרות המחירים הגבוהים. כשהדברים משתבשים ויש דינמיקה שלילית, אז זה פחות נוח ונרתעים. זה לא שונה מהציבור. לתשואות חודשיות לא אמורה להיות משמעות בעבור מי שמנהל כסף לטווח ארוך, אבל המדידות החודשיות של התשואות והתחרות מפריעות לנהל כסף לטווח ארוך. המערכת השיווקית מסמנת לך שאין זה הזמן להגדיל סיכונים. אתה יכול להיות צודק לטווח ארוך ולטעות בטווח של כמה חודשים, אבל אז יהיו לזה השלכות עסקיות", הוסיף קסל.
"החשיפה שלנו היתה נמוכה יחסית בכניסה למשבר האחרון, והיא לא ירדה כתוצאה מירידות השערים. לא צריך להיות גאון כדי להבין שלמגזר העסקי יהיה יותר קשה להרוויח בשנים הקרובות, אבל השאלה היא אם הפגיעה בעסקים הצפויה תואמת את עוצמת הירידות במניה. השווקים אינם יורדים סתם, תמיד יש חשש. צריך לעשות את החשבון על בסיס כל מניה לחוד", ציין קסל.
מניתוח שעשה TheMarker בעבר עולה כי קופות הגמל של אנליסט ודש - שהשיגו בעשור האחרון תשואה מצטברת עודפת של יותר מ-100% על שאר הקופות שבתעשייה - עשו זאת באמצעות הגדלת שיעורי המניות בתקופות משבר. כך, למשל, ב-2008 נפל שוק המניות בעשרות אחוזים, והחשיפה הממוצעת למניות בענף הגמל ירדה מ-27% ל-14.6%. באותו הזמן, הלכו באנליסט נגד המגמה, ולא רק ששמרו על החשיפה למניות הגבוהה שהיתה בקופות, אלא אף הגדילו אותה מ-31.7% ל-32.8% בקופה המובילה.
מגמה נוספת שניתן להצביע עליה היא ההעדפה של המשקיעים לפזר בחו"ל עוד ועוד נכסים, שעד עתה נוהלו בהשקעות בישראל. הגדלת החשיפה לחו"ל היא תהליך שמלווה כבר תקופה ארוכה את התעשייה הפנסיונית, אך התמקד עד לאחרונה בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים. חלק מהחשיפה הזו נעשה באמצעות רכישת נדל"ן בארה"ב ובאירופה, וכן בהשקעה בקרנות פרייווט אקוויטי. כעת גם קופות הגמל מצטרפות אליו, ובסוף אוגוסט הסתכמה החשיפה של הקופות לחו"ל ב-16%, לעומת 14% בתחילת השנה.
בחלק מהגופים מדובר על שיעורי חשיפה לחו"ל גבוהים משמעותית מהממוצע. כך, באלטשולר שחם מסתכמת החשיפה לחו"ל ב-45% מהתיקים. למרות הגדלת החשיפה לחו"ל, מרבית הגופים מעדיפים לגדר בה את החשיפה למט"ח, כך שהיא לא גדלה משמעותית בד בבד עם החשיפה לחו"ל, והיא הסתכמה בסוף אוגוסט ב-9%-11% מהתיקים.