בנק ישראל מזהיר את הבנקים: דרישת הלימות ההון תזנק ל-11%
תוכניתו של המפקח על הבנקים דודו זקן, צפויה להיכנס לתוקפה ב-2016; דרישת הלימות ההון כיום היא 7.5%
>> המפקח על הבנקים, דודו זקן, הציג אתמול לבנקים קווים מנחים שלפיהם דרישות הלימות ההון תועלה משיעור של 7.5% כיום - ל-11% ב-2016, זאת במסגרת יישום תקנות באזל 3. המפקח טרם הוציא הנחיה פורמלית בנושא וכן טרם הוצגו לוחות זמנים לגבי קצב ההתקדמות והיישום.
המפקח מתכוון להציג את לוחות הזמנים עד תום הרבעון הראשון של 2012, בניגוד לדברים שנשמעו בעבר שלפיהם המפקח יציג את לוחות הזמנים ליישום באזל 3 עד סוף השנה הנוכחית.
יחס הלימות ההון מחושב על ידי חלוקת הון הליבה (הון עצמי ורווחים צבורים) בנכסי הסיכון של הבנק (אשראי ותיק נוסטרו). כיום נדרשים הבנקים להציג יחס הלימות הון מינימלי של 7.5%. כל הבנקים עומדים בדרישה זו, כאשר יחס הון הליבה הממוצע במערכת הבנקאית הוא כ-8%.
יחס הלימות ההון כיום בחמשת הבנקים הגדולים הוא 7.7%-8.4%, כך שהיעד שבנק ישראל צפוי להציב הוא דרמטי. משמעות המהלך היא כי הבנקים יאלצו להחזיק בסיס הון גדול יותר כנגד אשראי נתון וכן ייתכן כי הבנקים יעדיפו להימנע ממתן אשראים המוגדרים כבעלי מאפייני סיכון גבוהים הדורשים ריתוק הון גבוה. אילו הדרישה המחמירה ליחס הלימות הון היתה מיושמת כבר היום, הרי שבנק לאומי והפועלים היו נדרשים להגדיל כל אחד את ההון בכ-8-9 מיליארד שקל.
הגדלת דרישת יחס הלימות ההון תשפר את האיתנות הפיננסית של הבנקים ותחזק את יכולת ההתמודדות שלהם עם מצבי קיצון. ואולם, בכדי להגיע ליעדים שצוינו יאלצו הבנקים להפנות את הרווחים בשנים הקרובות להגדלת הון על פני חלוקת דיווידנדים - תלוי ברווחיות שהבנקים יציגו בשנים הקרובות ובקצב היישום שיקבע המפקח. ייתכן כי הבנקים יאלצו גם לצאת לגיוסי הון בכדי לעמוד בדרישות שייקבעו. הגדלת בסיס ההון עלולה להקטין את שיעורי התשואה על ההון שהבנקים נהגו להציג.
דגש על בניית סביבה בנקאית יציבה
הדרישה להגדלת ההון בבנקים נמצאת כיום בלב השיח הבנקאי העולמי שדן רבות בנושאי יציבות חלף רווחיות. השינוי בתפישה מתרחש נוכח המשבר הכלכלי בשווקים והמשבר מ-2008. הרגולטורים בכל העולם שמים כיום דגש הרבה יותר גדול לבניית סביבה של בנקאות יציבה.
באחרונה אמר המפקח על הבנקים בראיון למגזין בנקאות של איגוד הבנקים כי "אף שעדיין לא פירסמנו הנחיות לגבי אופן הטיפול בבאזל 3, המסר שלנו ביחס אליו ברור - נאמץ את ההנחיות בזמן. אנחנו רואים שרגולטורים בעולם קובעים לוחות זמנים מוקדמים יותר מאלה שקבעה ועדת באזל, נוכח החשיבות של היערכות מוקדמת למשבר הבא - משבר שאולי כבר נמצא לפתחנו".
זקן הוסיף אז כי "המשימה הראשונה במסגרת באזל 3 תהיה הגדרת ההון ומכשירי ההון שיוכרו בכל אחד מרובדי ההון. למעשה, לפי הנחיות באזל, החל מינואר 2013 כתבי ההתחייבויות שכיום הם חלק מההון המשני, לא יוכרו לצורכי הון רגולטורי. המשמעות היא שצריך להחליט איך מגדירים את ההון, מה תהיה הגדרת הון הליבה ואיזה מכשירים יוכרו על ידינו. מדובר בתהליך מורכב שמחייב השתתפות של גורמים נוספים, כמו רשות ניירות ערך, מאחר שנרצה שהמכשירים האלה יונפקו בבורסה".
בשורה התחתונה, צפויות להיות דרישות גבוהות יותר מבחינת ההון וקושי רב יותר לחלק דיווידנדים?
"התשובה היא בהחלט כן. עדיין לא קבענו את המספרים, אבל הכיוון ברור לחלוטין - עלייה הן ברמת ההון והן באיכות ההון. די להסתכל על המגמות בעולם ועל צבירת הון הליבה בבנקים אירופים ואמריקאים. הצבירה בחו"ל היא לא ממקורות פנימיים, כלומר מאי-חלוקת רווחים, אלא גם מהזרמה של כסף חיצוני באמצעות הנפקות, לרבות תוך דילול בעלי מניות. בישראל לא נזקקנו להנפקות ולדילול בעלי מניות, אבל נידרש ליישר קו עם המגמה העולמית של חיזוק הון הליבה.
"כאשר מדברים על באזל 2 או באזל 3, אין מדובר רק בדרישות ההון. הבנקים עומדים בדרישות ההון של באזל 2 אבל הרפורמה הזו כוללת גם תורה של ניהול סיכונים, ועל הבנקים לעבור כברת דרך בחלק מהנושאים". זקן הוסיף כי "נקטנו מהלכים משמעותיים בתחום זה במסגרת יישום הנדבך השני של באזל 2, אולם מדובר בתהליך שלא הסתיים".
-
יחס הלימות ההון
היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך ההון שברשותם