הממונה על ההגבלים: "המלצות טרכטנברג הן בשורה לצרכנים; יוקר המחיה יירד"
דיויד גילה: "מימוש הפוטנציאל למהפך בסוגיית התחרות במשק תלוי בנחישות של רשות ההגבלים ובפעילות של משרדי הממשלה"
>> "יש פוטנציאל למהפך דרמטי ברמת התחרות במשק. מימושו תלוי באימוץ ההמלצות ובנחישות הרגולטורים" - כך אמר בסוף השבוע דיויד גילה, מנהל רשות ההגבלים העסקיים, בראיון ראשון מאז פרסום ההמלצות המשלימות של ועדת הריכוזיות ושל ועדת טרכטנברג.
"מימוש הפוטנציאל תלוי בנחישות של רשות ההגבלים עצמה לעשות את עבודתה", מוסיף גילה. "התחרות יכולה גם להתפתח בזכות פעילות משרדי הממשלה. אני מרגיש שוועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג מביאות בשורה חשובה לצרכנים.
"אין לי ספק שאם יאומצו ההמלצות של הוועדות, יוקר המחיה יירד ומצב הצרכנים ישתפר משמעותית - אך קשה לכמת בכמה. תחרותיות מובילה להורדת מחירים, וזו מביאה לעלייה ברווחת הצרכן. מכיוון שהבשורה בוועדות היא עידוד משמעותי מאוד של התחרות מכל הכיוונים, רווחת הצרכן חייבת לעלות משמעותית בהמשך".
עד לשנה האחרונה הירבו רגולטורים ענפיים לטעון שיציבותם של גופים מפוקחים כמו בנקים וחברות ביטוח חשובה לא פחות, ואולי אף, יותר מרמת התחרות במשק. טיעונים אלה היו הבסיס לשינוי טיוטת החוק המקורית לגבי קבוצות ריכוז במשק, לטובת המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח. האם טיעונים אלה נשחקו בוועדת הרכוזיות ובוועדת טרכטנברג?
"אני חש שמשרדי הממשלה רגישים מאוד לסוגיית התחרות - במיוחד באחרונה. אני נמצא רק ארבעה חודשים בתפקיד, וקשה לי להשוות את המצב למה שהיה בעבר, אבל אני בהחלט מרגיש שכל משרדי הממשלה, כולל אלה שסדר היום שלהם כולל דברים ראויים אחרים כמו יציבות, תעסוקה ואיכות סביבה, רגישים גם לתחרות ולרווחת הצרכן".
יישום המלצות ועדת טרכטנברג צפוי להיתקל בהתנגדות של אילי הון, חברות גדולות, תעשיינים וארגוני עובדים גדולים. האם אתה מעריך שהן ייושמו, ואם כן, באיזה לוח זמנים?
"ההמלצות הן בהחלט ראויות, ולדעתי צריך לאמץ אותן. כמה מהן דורשות הליך חקיקתי, ולאחר שיעוגנו בחקיקה המתאימה, אני מקווה שתחילת ההשפעה שלהן תורגש תוך זמן קצר יחסית. ברשות ההגבלים אני יכול לומר שנעשה כמיטב יכולתנו ליישם במהירות האפשרית את הכלים החדשים שנקבל".
"להסיר חסמים מתוצרת המדינה"
מה ישתנה במשק, בהנחה שההמלצות יאומצו?
"הממשלה עצמה יכולה להסיר חסמים מתוצרת המדינה - למשל הורדת מכסים וחסמי תחרות דרך מכון התקנים. הממשלה צריכה לחשוב פעמיים על היטלי היצף שמגינים על תעשיות ריכוזיות שונות ועל מונופולים מפני תחרות מחו"ל. ישנם חסמים בכניסה לשווקים שהממשלה יכולה להסיר - כמו רישוי לתחנות דלק חדשות ועידוד הקמת מפעל מתחרה למונופול כמו נשר.
"בנמלי הים ניתנה המלצה חשובה: לעודד הכנסת רציפים פרטיים שיתחרו בקיימים. מצאנו שבנמלי הים יש כשל שוק משמעותי וכוח גדול מאוד שמרוכז בידי נמלי אשדוד וחיפה. הרובד הראשון של הטיפול בתחרות הוא בידי הממשלה - להסיר חסמים לתחרות מתוצרתה".
איפה משתלבת רשות ההגבלים בישום ההמלצות?
"ייתכן שלאחר שחסמים תוצרת המדינה יוסרו, הפירמות ינקטו מהלכים שחוסמים תחרות - כלומר את הכניסה של פירמות חדשות לשוק שלהן או את התחרות בין הפירמות שכבר פועלות בו. דיני ההגבלים העסקיים צריכים להיות ערוכים לטפל בכך.
"החיזוק לחוק ההגבלים בשתי הוועדות נועד לתת יותר שיניים ליכולות של הרשות לטפל בכשלים, כמו פירוק מונופולים. משתי הוועדות יצאה בשורה שמזהירה כי במקרה של קבוצות ריכוז אפשר יהיה להטיל על חברי הקבוצה גם צעדים מבניים. אם, למשל, אחד החסמים בשוק ריכוזי הוא שהפירמות בשוק שולטות על תשומה חיונית בשוק הזה, או על מערך הפצה חיוני, אפשר יהיה לדרוש במקרה מתאים מהחברות האלה למכור לגורם עצמאי את התשומה או את מערך ההפצה בצורה שמסירה חסמי תחרות".
האם הוועדה תאפשר לפרק אחזקה משותפת ברשת שיווק ובחברה יצרנית?
"אנחנו בתהליך בדיקה של שוק רשתות השיווק. עוד לא הגענו למסקנה חד משמעית שהוא בעייתי. עם זאת, להגיד לפירמה למכור נכס זה מהלך מרחיק לכת. צריך לבדוק, שאין דרכים פחות פולשניות לפתור כשל שוק".
כיצד אתה מתמודד עם הטענה שתחרותיות מובילה לפיטורי עובדים?
"אני חושב שזה לא נכון. אם אתה מכניס תחרות בין פירמות ישראליות זה לא נכון - כי הגדלת התפוקה תחייב גיוס של עובדים נוספים. אם זו תחרות מחו"ל, כהורדת מכסים שגורמת לפירמות מקומיות להיות חשופות, אז נכון שהפירמות המקומיות חייבות להיות יעילות כדי להתחרות.
"מכס הוא משהו שמגן על מקומיים לא יעילים מיצרנים זרים יעילים. הפתרון כאן יהיה להתייעל. אם יש כשל בלתי עביר שמונע התיעלות אפשר לשקול סובסידיה שתמנע קריסה. אבל להגן על שוק מקומי ריכוזי או מונופוליסטי מפני תחרות - זה לא עניין מוצדק בשום קנה מידה. זה קיים כיום בגלל מכסים, בגלל מכון התקנים ובגלל היטלי היצף שמגינים על מונופולים.
"הרבה פעמים רווח על חשבון צרכנים מועבר לעובדים, אם העובדים חזקים במיוחד. גם זה לא יעיל כי זה מנציח מצב שפוגע ביוקר המחיה ובהקצאת משאבים ובצרכנים. העובדה שרווחיות של פירמות כאלה היא לכאורה מתונה יכולה להטעות, כי מי שגורף את הרווח המונופוליסטי הוא העובדים - או לפחות חלק מהם".
איך ההמלצה לחייב רגולטורים בחוק לשקלל שיקולי תחרות תשפיע על משרדים אחרים?
"לדוגמה, בשוק הגז הטבעי. כשהרגולטור מקצה זכויות קידוח בעצם ראוי שהוא יקצה אותן כך שבטווח הארוך תתפתח תחרות עזה ככל האפשר בשוק. כך לגבי זכויות בייצור חשמל ובתחבורה. ועדת טרכטנברג חידדה את הצורך לחולל תחרות בשוק שבו דן ואגד דומיננטיות עדיין".
"חטיבת תחרותיות - בשורה חשובה"
אילו שינויים תחולל החטיבה החדשה שמומלץ להקימה ברשות ההגבלים?
"בשורה חשובה היא ההמלצה להקים חטיבת תחרותיות ברשות ההגבלים שתעקוב באופן שוטף אחר מגמות בתחרות בשווקים נבחרים במשק. יש בכך בשורה, מפני שכיום רשות ההגבלים העסקיים משתמשת במשאבים המוגבלים שלה כדי לאתר הפרות של חוק ההגבלים ולהגיב לבקשות מיזוג או הסדרים.
"לי נראה חשוב מאוד אישור מיזוגים והסדרים כובלים מראש או אי אישורם, כדי למנוע כשל תחרותי לפני היווצרותו. כמובן, יש שווקים שבהם התחרות לא עובדת - ולכן צריך להשתמש בחוק באופן יותר פרו-אקטיבי. הרשות תוכל לחפש הפרות חוק או לעבוד על קבוצות ריכוז.
"בהקשר הזה יש בהמלצות כמה דברים ספציפים שמחזקים החוק. חטיבת התחרות היא פן חדש של עבודת הרשות. הרשות תוכל להשתמש במומחיות שלה לבדיקה מעמיקה יזומה כדי לבדוק איך שוק מתפקד מבחינה תחרותית ולאתר כשלים.
אם הכשלים כוללים הפרה של החוק או משהו שניתן להסדיר באמצעות החוק, החטיבה תעביר את התיק לחטיבות הרשות. אם מדובר בכשל שוק שלא ניתן לטיפול בו בחוק - הרשות תפנה לרגולטור הרלוונטי".
אילו סמכויות חדשות מקנות ההמלצות בעניין יבוא בלעדי?
"ישנן המלצות ספציפיות לגבי החוק, לביטול פטור שניתן לבלעדיות ההדדית. למשל, כיום מפיץ בישראל שהוא המפיץ הבלעדי של יצרן מסויים יכול להבטיח ליצרן שהוא לא יעבוד עם יצרנים מתחרים, אף שגם הסדר כזה עלול לפגוע בתחרות בצורה משמעותית. ההצעה של הוועדה היא לבטל את ההיתר כך שכל הסדר בלעדיות יהיה הסדר אסור אם הם יפגע בצרכנים".
תאפשר לרשת שיווק לקבל רשיונות ליבוא מזון ומוצרים אחרים כדי להתחרות ביצרנים מקומיים?
"אני חושב שצריך להרשות לרשת קטנה לייבא מוצרים, אבל הייתי מונע מיבואנים או ספקים גדולים או מרשתות גדולות ליבא.
"חשוב שזה יהיה גוף לא דומיננטי בחולייה אחרת חיונית בשרשרת האספקה. לדוגמה, אם ישנו מוביל דומיננטי של מוצרי חלב, לא ראוי לאפשר לו לייבא מוצרי חלב. המצב האידיאלי הוא לאפשר למישהו מבחוץ או למחלבה קטנה או רשת שיווק קטנה לייבא. צריך לחשוב הייטב למי לאפשר לייבא כדי שהתחרות תשתפר".