גיל שוויד: "בשביל להצליח צריך יוזמה - לא בטוח שתואר אקדמי ישנה את הפרספקטיבה"

גיל שוויד, מייסד ומנכ"ל חברת צ'ק פוינט, התארח היום (ג') בפורום MIT ליזמות, באירוע שנערך באוניברסיטת תל אביב. הנחה את האירוע יזהר שי, שותף בקר הון סיכון קיינן פרטנרס.

שוויד דיבר עם מעל ל-200 יזמים, סטארט-אפיסטים ומנהלי היי-טק שבאו לשמוע אותו. כאשר נשאל האם השתתפות ב-8200 או תואר אקדמי מהווים תנאים ליזמות מוצלחת, שוויד השיב שלא - “צריך רוח יזמית". הוא ציין כי חשב להיות יזם כבר כשהיה בצבא. “עבדתי על הרבה רעיונות. כבר אז ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שלי. מגיל 17 די ידעתי. בגיל 18-19 בדקתי כל מני רעיונות. לא ידעתי אף פעם שאהיה יזם. אבל כשחשבתי על יזמות זה היה בצבא".

שוויד סיפר כי בתחילת הדרך לא החליט כיצד יחלק את העבודה עם מריוס נכט ושלמה קרמר, שני היזמים האחרים של צ'ק פוינט. "עשינו פגישה, וזה היה די ברור - באתי עם הרעיון ודחפתי אותו, ולכן אני חשבתי שטבעי שאהיה המנהל". בהמשך סיפר שוויד שצ'ק פוינט מכרה פחות משנה קודמת, וזה קרה לאחר בועת הדוט.קום. שוויד סיפר גם על קשיים באופן אישי במהלך כל חייו כמנכ"ל. “היו הרבה רגעים קשים, והאתגר הכי גדול היה בתחילת המכירות. היינו קיימים בערך שנה, היינו במצב טוב, והמאבק היה לשכנע אנשים שיש כזה דבר אינטרנט וזה מסחרי. האתגר שלי היה למצוא מפיצים ולמכור. שלחו אותי לארה"ב וציינו בפני שלא לחזור הביתה בלי מיליון דולר.סוף הסיפור היה שחזרתי עם הצ'ק - עם חוזים מעל לשלושה מיליון דולר".

שוויד סיפר גם על האתגר של להיות מנכ"ל של חברה ציבורית, בעיקר בהיבט של חשיפה. “בשנת 96' הפכנו להיות ציבוריים. הייתי בן 28. האתגר של תהליך ההנפקה, בחירת החתמים והרוד שואו מזכירים לי קצת טירונות. אתה עובר שלושה שבועות ומציג את אותה הפרזנטציה, עונה על אותן שאלות,. וזה משהו שבודק את כושר ההישרדות שלך. אם את יכול לענות בצורה הכי מנומסת ונכונה. בלי להגיד דברים שלא צריך להגיד. זה תהליך שהוא מאוד קשה".

שוויד סיפר גם על הרגעים הקשים במיוחד. “לא קרה לי שהרגשתי שאני שם את המפתחות. היו הרבה רגעים קשים, אבל לא היה רגע שהרגשתי שנמאס לי". שוויד התייחס גם לנושא התדמית העצמאית שלו. “בתור מנהל אני מתייעץ עם המנהלים הקרובים אלי. זאת הדרך הנכונה - לדבר עם האנשים סביבי. יש גם הרבה אנשים מחוץ לחברה שאני מתייעץ איתם". שוויד סיפר גם על החלטות שרק הוא לוקח. “אני מקבל את ההחלטות האסטרטגיות, ויש גם החלטות קטנות. חלק מהניהול זה לדגום דברים, ואתה בודק האם אנשים קיבלו החלטה לא נכונה או התהליך לא נכון. זאת ההזדמנות לתקן".

"אני לא מעורב בצד הטכנולוגי, ובשאלות כמו איך לפתור בעיות תכנות, אבל בשאלה האם המוצר מספיק פשוט או טוב - אני כן מעורב. יש לי לא מעט ויכוחים על זה עם אנשי החברה, לפעמים לגבי מועד השקת המוצר והאם הוא באמת טוב". שוויד העיד על עצמו שהוא מנהל קשוח, ומצד שני הוא הודה שהוא מזמין עובדים לביתו לארוחת ערב. “זה קרה כמה פעמים", אמר שוויד בחיוך. “בשנה האחרונה עשינו מספר ארוחות שלא רק אני בישלתי אלא כל צוות הניהולי שלנו. היה מאוד נחמד. המנה שאנחנו מגישים שהפכה להיט היא מוסטנג שווארמה”.

יניב פלדמן מהבלוג הטכנולוגי ניוזגיק, שאל את שוויד מה היה האתגר הכי גדול שלו בלחנך את השוק בתחילת הדרך.

"היו שני אתגרים", אמר שוויד. "האחד היה לשכנע למה המוצר שלנו הכי טוב, ולמה המוצר שלנו מישראל הכי טוב. האתגר השני הקשה, היה לשכנע את המפיצים והמשקיעים שבאינטרנט יש שוק. כי כשאנחנו נכנסנו ב-93' הם אמרו 'האינטרנט זה לא באמת שוק. זה תחום אקדמי'. והיה לנו מאבקים קשים בעניין. גם מול מפיצים היתה מלחמה".

איריס גינזבורג מהפקולטה לניהול שאלה מהם הטיפים שהוא יכול לתת כדי שהבוגרים יוכלו לעבוד בהיי-טק, והאם ניתן ללמד יזמות.

"אני חושב שניהול ויזמות בפרט זה הרבה אינסטינקטים, רצון ועבודה קשה", השיב שוויד. "זה לאו דווקא דברים שאפשר ללמוד. אני אומר לעובדים שלי שאם הם רוצים להיות מנהלים הם צריכים לקחת יוזמה ולעשות יותר, ולא בטוח שתואר אקדמי ישנה את הפרספקטיבה". שוויד המליץ לאוניברסיטאות שמלמדות יזמות לעסוק ביותר פרקטיקה - "בהתנסויות ובעבודה קשה".

בתשובה לשאלה אודות התרומה של הממשלה לענף ההיי-טק, אמר שוויד: "אנחנו לא צריכים להיות מבוססים על מה שהממשלה עושה, ואני לא בא בבקשות לממשלה. אני חושב שבסך הכל הסביבה במדינת ישראל די חיובית ליזמות. יש 100 דברים שאפשר לשפר, אבל זה בכל מקום. לא רק בישראל אלא גם בעולם. אין כאן הרבה מחסומים. הממשלה מסייעת ומנסה למשוך יזמים".

שוויד אמר עוד שהיום קשה יותר להיות יזם, מכיוון שיש עודף של טכנולוגיות שיוצאות כל שנה. “היום יש מאות אם לא אלפי תתי-תחומים. הרבה יותר קשה להגיע לקונה הפוטנציאלי, אבל הסביבה היום תומכת הרבה יותר ביזמות. בעבר לא היה כאן הון סיכון. לא היה כאן אינטרנט והיה קשה לעשות סקרי שוק".

שוויד סיפר כי הוא מייעץ ליזמים לבחור תחום שהם חושבים שהם יכולים לשנות בו את העולם. "מיקוד וחריצות הם דברים חשובים", ציין שוויד. “מיקוד במטרה. להשיג מטרה בכל מחיר - ובזה הישראלים די טובים".