הקצאה של 4.35 מיליארד שקל לבניית גני ילדים

ועדת טרכטנברג ממליצה על הקצאת תוספת של כ-18 מיליארד שקל למערכת החינוך

ועדת טרכטנברג ממליצה על הקצאת תוספת של כ-18 מיליארד שקל למערכת החינוך בחמש השנים הקרובות עד ל-2016, ועל הקצאה חד פעמית של כ-4.35 מיליארד שקל בשנים אלו לצורך בינוי מעונות וגני ילדים.

נוסף על כך, הוועדה המליצה על מתן 2 נקודות זיכוי ממס לאבות עובדים לילדים עד גיל 3 שיתבטאו בתוספת של כ-420 שקל בנטו לתלוש המשכורת עבור כל ילד - שמשמעותם אובדן הכנסות של כמיליארד שקל למדינה. אם מסקנות הוועדה ייושמו התקציב הגבוה של משרד החינוך יגדל בכ-5.4 מיליארד שקל החל משנת 2016.

מסקנות הוועדה מבוססות בעיקר על הצעות חוק הנמצאות בהליכי חקיקה, חוקים שנחקקו לפני שנים רבות וטרם יושמו באופן מלא ותוכניות שנמצאות בשלבי ביצוע שונים והן מתרכזות בעיקר בגיל הרך, תוך דגש על גילאי 3-9. הוועדה לא ענתה על הדרישה המרכזית שעלתה במחאה, בעיקר על ידי האמהות וועדת המומחים של ספיבק-יונה, לספק חינוך חינם מגיל 0, ולא עסקה בתחלואי המערכת כמו מעמדו של החינוך הציבורי, צפיפות הכיתות, או רמת ותנאי המורים.

לטענת הוועדה ההמלצות ממוקדות כדי להקל על יוקר המחייה של הורים צעירים שנושאים בהוצאות החינוך הכבדות ביותר ולצמצום אי השוויון בחברה ובחינוך, שנוצר כבר בשלב החינוך המוקדם והקריטי. עם זאת, גם הארגונים המפעילים את מעונות היום הציבוריים וגם הגנים הפרטיים הביעו אכזבה ממסקנות הוועדה.

בגילאי 0-3, ממליצה הוועדה בעיקר ליישם את חוק הפיקוח על המעונות, שנמצא בהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת. בחינוך לגילאי 3-4 ממליצה הוועדה ליישם את חוק חינוך חובה לגילאי 3-4, שאינו מיושם באופן מלא למרות שנחקק כבר ב-1984.

ההמלצה הנועזת ביותר של הוועדה, וגם היקרה ביותר, נוגעת בהקמת מסגרות חינוך מסבסדות אחר הצהריים, לגילאי 3-9, שלמעשה תייתר את חוק חינוך ארוך, שגם הוא אינו מיושם במלואו., ותקל על ההורים במימון מסגרות שלאחר הלימודים.

נוסף על כך, הוועדה המליצה לחתוך את תשלומי ההורים בבתי הספר בכשליש, בהתבסס על המלצות ועדה שבראשות מנכ"ל משרד החינוך, ולהקל גם על ההורים בעלויות רכישת ספרי הלימוד בין היתר, באמצעות תמרוץ יישום חוק השאלת ספרי לימוד והקמת מנגנון פיקוח על מחירי ספרי הלימוד. כמו כן, הוועדה המליצה להגביר את הסיוע הכספי לתנועות הנוער.

לפי הוועדה "מסגרות הגיל הרך וגילאים צעירים מהוות מוקד לקידום מטרות חברתיות חשובות ביותר: תמיכה בהתפתחות הילדים וטיפוח ההון האנושי, חתירה לשיוויון הזדמנויות וצמצום פערים, תמיכה בהשתלבות הורים במעגל העבודה והפחתת יוקר המחייה להורים עובדים".

עם זאת, לפי הוועדה יישום חלק ניכר מהצעדים ייקח זמן והשפעת יישומם על הנטל הכלכלי ואי השיוויון לא תהיה מיידית. לכן, הוועדה החליטה להמליץ ליישם כמה מהצעדים כבר עד שנת 2012 ובהם החלה מהירה של חוק חינוך חינם בגיל 3-4 והענקת סבסוד ניכר בתשלומי הורים לבתי הספר, באופן שיקל יותר עם השכבות החלשות בחברה.

הארגונים המפעילים מעונות יום ציבוריים בישראל - ויצ"ו, נעמת, אמונה, נאות מרגלית ונשי חירות, מתריעים בתגובה לפרסום המסקנות כי אין בהמלצות כדי לפתור את המצוקות של המפשחות הצעירות ולטענתם אין בהן "כל התייחסות משמעותית לבעיית יסוד ובהן: שכר לימוד גבוה, מחסור כבד במעונות ציבוריים והעדר מדיניות ארוכת טווח בתחום".

ראשי הארגונים מסרו "ילד לא נולד בגיל 3. המסקנות לא פותרות את מצוקת ההורים לילדים עד גיל 3 שימשיכו לשלם אלפי שקלים בחודש עבור חינוך ילדיהם" ודורשים לפעול למען חינוך חינם לגיל הרך, תוך גיבוש מתווה לבנייה מסיבית של מעונות יום בפריסה ארצית. עם זאת, הארגונים הביעו סיפוק מהמלצות אחרות בדוח, ובהם בניית מסגרות לימוד נוספות ל-60 אלף פעוטות עד גיל 3, וההמלצה להוסיף נקודות זיכוי במס לאבות.

לפי יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים, שלומית ביסמנובסקי, "מסקנות הוועדה יגבילו את אפשרויות הבחירה של ההורים. המעונות הציבוריים יותר זולים רק לכאורה" לדבריה "איך ייתכן שהמעונות פטורים ממע"מ, מתשלומי ארנונה ומסים בעוד אנחנו נושאים בנטל כארגון עסקי ולא כגוף חינוכי. המדינה איננה יכולה להעביר את התקציבים רק לארוני הנשים המקבלים הקלות על פי חוק, גם כך".