שמחון: "הפתרונות הם בטיפול בכשלי השוק המונעים תחרות"

שר התמ"ת שלום שמחון, התייחס היום להשלכות של המלצות ועדת טרכטנברג בתחומים המרכזיים.

בנושא הפריפריה, אמר שמחון כי "אני חושש שהפריפריה לא תצא נשכרת מהמלצות ועדת טרכטנברג ומקווה שההמלצות הסופיות יהיו מאוזנות יותר עבורה". שמחון אמר כי הפריפריה לא תצא כשידה על העליונה בשלושה נושאים, חינוך, דיור ויוקר המחייה: בנושא הדיור, אמר ששחרור חסמים במרכז יפגע בפיתוח הדיור בפריפריה, בשעה שברור שהפתרון למצוקת הדיור הוא בתחומיה; בתחום החינוך, המליצה הוועדה כי חוק חינוך חינם מגיל 3-4 יחל ב-2016. שמחון טען כי כיוון שמדובר בעניין עליו החליטה הממשלה לפני 20 שנה והחלה ביישומו בפריפריה, הרי שאין פה שינוי לטובה עבורה ובעניין יוקר המחיה, הזהיר השר כי פתיחה לא מבוקרת ומאוזנת ליבוא תפגע ותביא לסגירת מפעלים בפריפריה.

"אנו עשויים לפספס את המחאה האמיתית", הזהיר שמחון, "אני מקווה שלא כך ייראו ההמלצות הסופיות, אלא שתהיינה מאוזנות יותר עבור הפריפריה. לא אוכל לשבת בממשלה שתפגע בה - זו לא הייתה הכוונה. הכוונה הייתה להניח בתחומיה בסיס לחיזוק תשתיות כלכליות חברתיות וחינוכיות".

בעניין חוק עידוד השקעות הון, אמר שמחון כי משרד התמ"ת מבקש לסייע למפעלים לעבור לפריפריה או להקים בה מפעלים חדשים וכי ראשי הרשויות יהיו השגרירים הטובים ביותר למהלך כזה. הוא קרא למיתוג מחדש של הפריפריה: "יש להתייחס לצפון כחבל ארץ אחד, כיחידה אחת שתמותג במשותף. משרד התמ"ת מבקש לתפור חבילה אמיתית לצפון ולהביא לאזור שורת מפעלים שיתרמו לצפון כולו, לא רק לישוב בו יוקמו".

"המכס הוא לא האשם העיקרי במחירים הגבוהים והפתרונות הם בטיפול בכשלי השוק המונעים תחרות"

בעניין המכסים, אמר שמחון כי הפחתת המכסים באופן דרמטי וחד צדדי, תפגע ביכולות המשא ומתן של ישראל, אל מול מדינות אחרות בהסכמי סחר. לכן, נכון כי הפחתת המכסים תיעשה כנגד הפחתת מכסים מקבילה ליצואנים הישראלים במסגרת משאים ומתנים להסכמי סחר.

שמחון הסביר כי "הפחתה חד צדדית תגדיל את היבוא לישראל ותקטין את היצוא ממנה. זה נכון לפתוח את המשק ליבוא שייצר תחרות, אך לא ניתן לעשות זאת בפעימות הגדולות שהוועדה מתכננת. יש לעשות זאת בהדרגה ובתיאום עם השחקנים הגדולים במשק. מסקנות ועדת טרכטנברג צריכות להוות בסיס לעסקת חבילה רחבה במשק שתכלול את ארגוני המעסיקים והעובדים. משרד התמ"ת יתמוך בהורדה מתונה והדרגתית מהמומלץ בוועדה לנוכח החשש מפגיעה כוללת בתעשייה המקומית, בתעסוקה בפריפריה ובחברה הישראלית בכללותה".

שמחון הוסיף כי פגיעה בתעשייה הישראלית היא פגיעה בתעסוקה וביכולת של המדינה להבטיח ייצור עצמי במצבי חירום. לפני שמפחיתים מכסים בצעד חד צדדי, יש לייצר תשתית המבטיחה תחרות, אחרת לא תגיע ההטבה הגלומה בהפחתת המכס לכיסו של הצרכן ומי שייהנה ממנה יהיו המשווקים והיצרנים.

שר התמ"ת המשיך ואמר כי "המכס הוא לא האשם העיקרי במחירים הגבוהים והפתרונות יגיעו באמצעות טיפול בכשלי השוק שמונעים תחרות. רמת המכסים למוצרים תעשייתיים נמוכה כבר היום ועומדת על 1% בלבד בממוצע. יוקר המוצרים מושפע במידה רבה ממסי קנייה ומע"מ והורדתם הייתה יכולה גם להוזיל ולעודד ייצור מקומי".

שמחון העיר כי "הציפייה של הציבור הישראלי לנוכח המחאה הייתה שינתנו פתרונות מהירים בתחום החינוך והדיור. משמעות ההמלצה שחינוך חינם לגילאי 3-4 יתחיל רק ב-2016, היא שאנשי אגף התקציבים ניצחו את הוועדה. זו המלצה שקיימת 20 שנה ועכשיו הרוויח אגף התקציבים עוד 4 שנים. בנוסף, אין בהמלצה זו כל בשורה לפריפריה, שכן חוק חינוך חינם מיושם ממילא בפריפריה".

"הכלי המרכזי שהציגה הוועדה, להעביר את אגף מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, אינו מהווה שינוי אמתי. זהו תיקון טכני וקוסמטי המהווה ניסיון למכור את אותו המוצר בעטיפה אחרת", הסביר שמחון. "הציפייה מוועדת טרכטנברג הייתה כי תציג מתווה מדורג וחזון עתידי לשנים הבאות, ליישום חוק חינוך חובה מגיל 0 עד גיל 18 ובשלב הראשון לקבוע כי משפחות בהן שני ההורים עובדים, יהנו מחינוך חינם מגיל 0-18 ובכך תיעשה הבחנה ברורה בין אדם עובד לאדם שאינו עובד", אמר.

שר התמ"ת טען כי חוק הפיקוח על המעונות מקודם על ידי משרד התמ"ת שאינו זקוק לוועדה כדי שתמליץ להמשיך ולעשות זאת. במקביל, הוא גרס כי משרדו ממשיך לפעול להגדלת היצע מעונות היום, להפחתת תשלומי ההורים ולהגדלת הסבסוד הממשלתי. "יש לעודד גופים נוספים להיכנס לתחום ולהעניק להורים זכות בחירה", אמר שמחון, "בתחום הגיל הרך דרוש מהלך יותר דרמטי. אני ער למצוקות התקציביות. עם זאת, נושא החינוך לגיל הרך הוא לא רק שאלה חינוכית ותקציבית - יש לו גם השפעה על יכולתן של אמהות לצאת לעבודה והוא כלי מרכזי בהגדלת שיעור התעסוקה והצמיחה הכלכלית".

ארגוני המעונות לגיל הרך: ""הוועדה לא נותנת מענה למאות אלפי משפחות"

ראשי הארגונים המפעילים מעונות יום לגיל הרך, הגיבו אף הם להמלצות ועדת טרכטנברג ואמרו: "ועדת טרכטנברג אינה נותנת מענה מספק למאות אלפי משפחות בעלות ילדים בגיל הרך. ילד לא נולד בגיל 3! הוצאת חוק חינם לגילאי 3-4 מההקפאה לא פותרת את מצוקות ההורים לילדים עד גיל 3 שימשיכו לשלם אלפי שקלים בחודש לחינוך עבורם".

הארגונים דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו לפעול להחלת חוק חינוך חינם לכל ילדי הגיל הרך תוך התחייבות לבניית מאות מעונות יום נוספים במחיר בר השגה.

עם זאת, הארגונים מצביעים על 3 נקודות אור בהמלצות: העברת הפיקוח על מעונות היום מאחריות משרד התמ"ת לאחריות משרד החינוך; בנית מסגרות נוספות שיתנו מענה לעוד 60 אלף פעוטות עד גיל 3 וההמלצה להוסיף נקודת זיכוי במס לאבות לילדים.

יחד עם זאת, מדגישים בארגונים כי מדובר בפתרונות חלקיים בלבד וחסרי פרופורציה לצרכים הקיימים בפועל. לטענתם, אין בשורה אמיתית בהמלצות ואין לקיחת אחריות אמיתית של הממשלה להסדרת מערכת החינוך לגיל הרך. הארגונים אף מתריעים כי "חוק הפיקוח", אותו מנסה להציג הוועדה כמענה בתחום, עלול להביא דווקא לסגירת מסגרות קיימות ובכך להקטין את התועלת שבבניית מעונות חדשים.

הארגונים המפעילים מעונות יום ציבוריים בישראל הם ויצו, נעמת, אמונה, נאות מרגלית ונשי חירות. בין הבעיות שלדבריהם המלצות הוועדה לא פותרות: שכר לימוד גבוה, מחסור כבד במעונות ציבוריים והיעדר מדיניות ארוכת טווח בתחום.

ראשי הארגונים הודיעו כי יבקשו פגישה דחופה עם ראש הממשלה כדי לשכנעו לפעול למען חינוך חינם לגיל הרך, תוך גיבוש מתווה לבנייה מאסיבית של מעונות יום בפריסה ארצית ברוח ההמלצות. לשיטתם, מדובר בתוספת של 2.5 מיליארד שקל לבסיס התקציב הקיים של משרד התמ"ת, שעומד כיום על מיליארד שקל.

"מי שמכיר היטב את ענף הנדל"ן, מבין שאין פתרונות פלא ואין קוסמות בתחום"

יעקב אטרקצ'י, בעלים משותף ומנכ"ל חברת אאורה ישראל, הגיב להמלצות הוועדה ואמר: "ההמלצות בעיקרן טובות ואני מקווה שגם יישומן יהיה טוב ומהיר. כל הפעולות הללו של הגדלת היצע המגרשים הזמינים לבנייה באזורי הביקוש, לצד מתן פתרונות לדיור בר השגה, צועדים בכיוון הנכון - הבעיה העיקרית היא אופן יישומן".

אטרקצ'י אמר כי: "יש לדאוג לכך שרשויות התכנון והמינהל יפעלו ביעילות תוך הדיפת החסמים הבירוקרטיים, בכדי לזרז את מימוש המלצות הוועדה. מי שמכיר היטב את ענף הנדל"ן, מבין שאין פתרונות פלא ואין קוסמות בתחום. מי שציפה ל"הוקוס פוקוס" ולירידה דרסטית במחירי הדיור, יתבדה במהירות. יחד עם זאת, הרוכשים הפוטנציאלים שעד עכשיו 'ישבו על הגדר' וחיכו למוצא פיה של הוועדה, צפויים כעת לחזור לשוק ולרכוש דירות. אני מאמין ששוק הנדל"ן צפוי לחזור לסוג של שפיות ואיזון, ללא ירידות חדות במחירים, אך גם ללא עליות חדות - דבר שייטיב גם עם הרוכשים וגם עם היזמים".

עדינה חכם, מנכ"לית רשת אנגלו סכסון, אמרה כי: "המלצות הוועדה לא מחדשות יותר מדי מאחר ועל מרביתן כבר דובר בצורה זו או אחרת. חלק גדול מההחלטות ומההמלצות כרוכות בחקיקה ובאישור של ועדות שונות בכנסת ובמידה ואלו לא יעשו כן, ממילא לא ישתנה דבר. הדבר החשוב ביותר הוא קביעת לוחות הזמנים לחקיקת החוקים הרלוונטיים - מתן 'דד ליין'".

חכם הוסיפה כי המלצת הוועדה "להעניש" בעלי דירות ריקות מפריעה לה מאוד: "מאחר ולכל אחד מאיתנו קיימת זכות הקניין, למה להעניש מישהו שבחר להשקיע כספו בנדל"ן? במקום זאת, הועדה הייתה צריכה לחפש דרך חיובית לעודד את אותם בעלי דירות להשכיר את נכסיהם. למשל, באמצעות הקלות במס או הנחה בארנונה, במקום כפל הארנונה שקבעו. יישומן של המלצות הועדה הוא פוליטי בעיקרו ולכן נצטרך לחכות ולראות איך הממשלה תביא אותן לכך".

אהוד המאירי, יו"ר קבוצת א' שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות', אמר כי: "ההמלצות מנסות לתקוף את בעיית המחסור בדירות בצורה טובה, אך שלא תהיינה אשליות - מדובר על פעולות שתעשנה בצורה הדרגתית ולאורך זמן והשפעתן תראה בטווח הארוך בלבד".

המאירי הוסיף כי בכל הנוגע לקידום תוכניות בנייה, המציאות מראה שמדובר על הליכי תכנון שאף אם יטופלו על ידי ועדות החסמים, התכנון הסופי ופיתוח השטח דורשים זמן, כך שהזמינות לבניה דחויה למספר שנים לפחות. "הפחתת מחיר המינימום במכרזי המינהל ל-35% מהערכת השמאי, היא אפקטיבית כשאין לחץ של ביקושים לדירות", הסביר המאירי, "אולם המציאות היא שונה וברוב המכרזים בשנתיים האחרונות המחירים שהציעו הקבלנים עלו על שומות השמאי הממשלתי. רק כשלא יהיו ביקושים, ההנחה במחיר הקרקע תהיה אפקטיבית, אך נשאלת השאלה- האם הקבלנים יסכימו בכלל לבנות?"

המאירי הוסיף כי "עוד ממליצה הוועדה להטיל סנקציות על המחזיקים בדירות ריקות. ישנם תושבי חוץ המגיעים לתקופות החגים לגור בדירתם, ישנם בעלים שלעיתים לא מצליחים להשכיר או למכור את דירתם בתקופה קצרה וישנם בעלים הגרים בירושלים ומחזיקים בית בבית ינאי לסופי שבוע. על מי יוטלו הסנקציות? כנראה על בעלי חשבונות נמוכים של מים וחשמל. האם המסקנה תהיה, שצריך להשאיר בדירות חשמל דלוק ומים זורמים? האם מכירתן תועיל לדיור בר-השגה? עד כמה שידוע לי, התשובה היא לא".

פעילי המאהל הירושלמי, הודיעו לתקשורת כי: "הגיע הזמן לומר : טרכטנברג לא נותן לנו תשובות אמיתיות!" וקבעו להתאסף היום בשעה 17:00 מול מכון ואן ליר במהלך הצגת מסקנות הוועדה. הפעילים יקיימו משמרת מחאה, יצפו במסיבת העיתונאים וימחו כנגד מסקנותיה.