ועדת טרכטנברג תמליץ: תוספת של 5 מיליארד שקל בשנה לרווחה

>> ועדת טרכטנברג לשינוי סדר היום החברתי-כלכלי תגיש היום את המלצותיה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר האוצר, יובל שטייניץ. על פי מקורבים לוועדה, טרכטנברג יציע להגדיל את תוספת התקציב ליעדים חברתיים ל-5-6 מיליארד שקל בשנה למשך חמש שנים. המשמעות היא תוספת של עד 30 מיליארד שקל לתחומי הרווחה. סיכום זה הושג בדיונים שנערכו במוצאי שבת ואתמול.

המלצות ועדת טרכטנברג יוצגו מחר אחר הצהריים במסיבת עיתונאים, שככל הנראה תיערך במכון ון ליר בירושלים. ההמלצות יובאו לאישור הממשלה בסוף אוקטובר או תחילת נובמבר, אך לא לפני שינסו במשרד האוצר לטרפד או לעכב את הביצוע של חלק מהן, בטענה לעלות הכספית הגבוהה של ההמלצות. כמה מן ההמלצות יידרשו חקיקה של הכנסת.

כמה מהמלצות הוועדה ישפיעו כבר בטווח הקצר ומיועדות לביצוע ב-2012, וכמה מהן מתוכננות לחמש השנים הבאות ואמורות להתבצע בהדרגה ב-2012-2016. כצפוי, מסגרת תקציב המדינה, מבנה תקציב המסים או יעדי תקציב אחרים לא ייפרצו. בהמלצותיה בנושא המיסוי הקפידה הוועדה שלא לפגוע בסך הכנסות המדינה ממסים ל-2012 ולשנים הקרובות, וסך כל הטבות המס שקבעה שווה לסך כל גזירות המס שלה. מכיוון שוועדת טרכטנברג הקפידה לא לפרוץ את מסגרת התקציב, את הגירעון ואת התוואי היורד של החוב הלאומי, מקור התוספות יהיה בגידול הצפוי בתקציב, בשיעור של 2.7% בשנה.

הבסיס הכלכלי לביצוע המלצות הוועדה הוא בהחלטת נתניהו בשבוע שעבר לקצץ 3 מיליארד שקל בבסיס תקציב מערכת הביטחון החל ב-2012, ובכך להגדיל את נתח ההוצאה האזרחית בתקציב. כל נסיגה של נתניהו מהחלטתו, ולו גם חלקית, תפגע קשות ביכולת הממשלה לבצע את ההמלצות. תקציב משרד הביטחון אמור לגדול בשיעורים קבועים לצד התייעלות פנימית, לפי מתווה ברודט. בוועדה מצפים כי משרד הביטחון יסתפק בגידול של 1%-2% בתקציבו, הנחשב מתון מהמתוכנן, ויגביר את ההתייעלות.

בוועדה ציינו כי הצלחת המתווה תלויה בהסכמת הפוליטיקאים לא ללחוץ להגדלת תקציבים סקטוריאלים סביב הבחירות הצפויות לכנסת, ולאפשר להעביר את התוספת כולה ליעדים החברתיים. מקור מימון נוסף יהיה הפניית החיסכון בריבית המשולמת על החוב הלאומי לטובת היעדים החברתיים. ככל שהחוב הלאומי קטן, יורדות הוצאות הריבית שמשלמת הממשלה.

המלצות הוועדה מתייחסות לארבעה נושאים עיקריים: תמהיל המסים, דיור, יוקר המחיה ותחרותיות. הוועדה מייחסת חשיבות רבה להמלצות לפעולה נגד הריכוזיות במשק בכל הענפים, בהם בנקים, מלט, תחבורה ואנרגיה. "זהו אחד הדברים החשובים, שהאזרח ירגיש בו בטווח הבינוני", ציין חבר בוועדה. הוועדה המליצה להגביר את התחרות במשק באמצעים שאינם כרוכים בהוצאה תקציבית, למעט הגדלת התקציב של רשות ההגבלים העסקיים.

הגברת התחרות תושג, בין השאר מהסרת מכסי יבוא בשתי פעימות, הקמת ועדה למתן פתרון מהיר לביטול הריכוזיות בבנקים, הקמת מתקן ייצור מלט שישבור את המונופול ההיסטורי של נשר, חקיקה שתחייב רגולטורים להכניס שיקולי תחרות בהחלטותיהם ושדרוג מערך הרגולטורים הממשלתי.

המס השולי המקסימלי גדל ל-48%

הקיזוז בהכנסות המדינה ממסי יבוא יתאזן באמצעות העלאות מס מתוכננות. אלה יכללו שתי מדרגות מס לבעלי שכר גבוה במיוחד, שינוי מתווה הורדת מס חברות ועצירת מתווה הורדת מס הכנסה. הצעד האחרון יפגע במעמד הביניים, שהוועדה אמורה לשפר את מעמדו. מקורבים לוועדה ציינו, כי העלאות המס יממנו גם את ביטול העלאת הבלו על הדלק ב-5% המתוכננת לתחילת 2012.

במסגרת המלצותיה, קבעה הוועדה מדרגת מס חדשה של 48% לבעלי ההכנסות הגבוהות במשק. בהתאם להחלטה, החל ב-1 בינואר 2012 יועלה המס השולי המקסימלי מ-45% ל-48% לבעלי שכר חודשי של 40,231 שקל ויותר. כלומר, על בעלי הכנסות גבוהות מסכום זה יוטל מס בשיעור 48%.

בנוסף, הוועדה קבעה כי יש להטיל על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד מס יסף של 2% מתוך סך ההכנסה שלהם - לאחר תשלום מס הכנסה וביטוח לאומי. המס יוטל על בעלי הכנסות של יותר מ-1.2 מיליון שקל בשנה.

ועדת טרכטנברג החליטה להקפיא את רפורמת ראש הממשלה ושר האוצר להפחתת מס ההכנסה השולי, שלפיה, מס ההכנסה השולי אמור היה לרדת מ-45% כיום ל-39% ב-2016. מהורדת מס ההכנסה השולי היו אמורים לצאת נשכרים בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד במשק, אבל גם מעמד הביניים, בעיקר המבוסס, שהיה אמור ליהנות מתוספות שנתיות נאות לשכר נטו. במקביל, תמליץ הוועדה על עדכון מדרגות המס ברמות הנמוכות בלבד, כדי שמעמד הביניים הנמוך ייהנה משכר נטו גבוה יותר בכמה עשרות שקלים בחודש. בעלי ההכנסות הנמוכות, שאינם משלמים מס הכנסה, ייהנו מהגדלה של מאות שקלים בחודש בשכרם לאחר שיורחבו תשלומי מס ההכנסה השלילי.

בנוגע למדרגות המס, החליטה ועדת טרכטנברג כי מעמד הביניים הבינוני והגבוה לא ייהנה, שוב, מרווח מדרגות המס. המס על רווחי הון יגדל מ-15% ו-20% ל-25%. מס החברות, שאמור היה לרדת מ-24% כיום ל-18% ב-2016 לא יירד ב-2012 ל-23%, אלא יועלה ל-25%. צעד זה יגדיל את הכנסות רשות המסים ב-800 מיליון שקל בשנה.

ועדת טרכטנברג דנה גם בהטלת מס ירושה על עשירים - מס המקובל במרבית מדינות העולם המפותח. ועדת בן בסט, בראשות מנכ"ל האוצר (אז), פרופ' אבי בן בסט, המליצה לפני 11 שנים על הטלת מס ירושה, אלא שהמלצות הוועדה לא התקבלו. המלצה להטיל מס ירושה על עשירים שסך כל נכסיהם הוא יותר מ-3 מיליון שקל עלתה בוועדת טרכטנברג ונדחתה על ידי מרבית חבריה.

חוק חינוך חובה מגיל 3

למרות הציפייה הרבה, הוועדה לא תמליץ על חוק חינוך חובה מגיל 3 חודשים ועד גיל 5. ואולם אחד מחברי הוועדה העריך כי "הנהנים הגדולים מהסטת המשאבים יהיו הורים עם ילדים בגילאי חינוך", זאת, בעקבות המלצות הוועדה כי בכל המדינה יונהגו חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4 ויום לימודים ארוך עד השעה 16:00 בהדרגה עד 2016.

מנגד, הוסכם לא לכלול בהמלצות הכרה בהוצאה למטפלת או מעון, עקב חוסר יכולת להקים מנגנון לטיפול בנושא. עוד נקבע, כי המדינה תפקח על כל מעונות היום, פרטיים וציבוריים, כולל על שכר הלימוד.

חוק חינוך חובה לגילאי 3-4 אושר כבר לפני כעשור על ידי הכנסת, אלא שהאוצר דוחה, באמצעות חוק ההסדרים, את ביצועו מדי שנה. לפי המלצות הוועדה, החוק יבוצע בהדרגה, החל מ-2012, אלא אם האוצר שוב יצליח לטרפד אותו.

הקלה נוספת שככל הנראה נדחתה על ידי ועדת טרכטנברג כוללות מתן נקודת זיכוי נוספת לאבות לילדים בגיל הרך. בנוסף, נדחתה ההצעה להפחית את שיעור המע"מ מ-16% ל-15.5% או 15% - אף שהובטחה על ידי נתניהו ושטייניץ אך לא קוימה בשל עלותה הגבוהה לקופת המדינה (הורדה של אחוז תביא לאובדן הכנסות של 3.6 מיליארד שקל לרשות המסים).

לעומת זאת, הוועדה קבעה כי ההעלאה המתוכננת ב-40 אגורות של הבלו על הדלק, שאמורה היתה להתבצע ב-1 בינואר 2012 תבוטל. בנוסף, יבוטל המכס של 15% המוטל כיום על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה; ויופחת המכס על מוצרי מזון מיובאים.

הוועדה קבעה עוד, כי יוקמו שתי ועדות חדשות: ועדה להעמקת הגבייה (מלחמה בהון השחור) בראשות יו"ר רשות המסים, יהודה נסרדישי, ובהשתתפות נציגים של רשות המסים, משרד המשפטים ורשות ניירות ערך; וועדה למלחמה ב"חברות הארנק" - מקלטי המס שהקימו פרטים בעשירון העליון כדי לא לשלם את המסים הישירים הגבוהים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). הקמת "חברות הארנק", איפשרה לעשירון העליון לשלם מס חברות בשיעור של 24%, הנמוך בהרבה ממס ההכנסה השולי המקסימלי (45%), הביטוח הלאומי ומס הבריאות, שעשירון זה חייב לשלם על הכנסתו מעבודה.

בתחום הדיור יתבססו ההמלצות על הרפורמה שיזם נתניהו, שלפיה ייבנו 5,000 יחידות דיור להשכרה ו-5,000 לרכישה במחירים זולים יחסית למשפחות מהמעמד הבינוני שמשתכרות עד 15 אלף שקל בחודש. בנוסף, צפויה הכפלת ארנונה לדירות רפאים (דירות שלא מתגוררים בהן) וקנסות יוטלו על בעלי מגרשים ריקים שאושרו לבנייה ומזה תקופה ארוכה לא נעשה בהם דבר.

המלצות ועדת טרכטנברג עונות, כפי שהיה צפוי, רק לחלק מדרישות תנועות המחאה שקמו בחודשים האחרונים. כחודש לאחר תחילת המחאה החברתית אמר נתניהו בדיון כלכלי כי "כשם שהממשלה בראשותי אימצה את מסקנות ועדת ששינסקי, כך אני משוכנע שהממשלה תאמץ את מסקנות ועדת טרכטנברג, שיש לי בה אמון מלא".

שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר אתמול: "מדינת ישראל זכאית לפתוח את השוק ליבוא בהנחה שהיא יודעת לשנות את כללי המשחק עם השחקנים, והמשמעות היא, שכדי לשנות מדיניות כלכלית צריך לעשות עסקת חבילה במשק". שמחון אמר את הדברים באסיפה השנתית של מכון היצוא.

לדברי שמחון, המלצות ועדת טרכטנברג הן בסיס לעסקת חבילה רחבה במשק שתכלול את ארגוני המעסיקים והעובדים. "כל מי שחושב שבהחלטות חד-צדדיות אפשר לשנות מדיניות של המשק, גם אם היא נכונה, והיא נכונה - טועה", אמר.