מחבוא ל-2,000 חברות: הבית בו מנהלים תאגידי ענק את עסקיהם הסודיים

מובלעות העסקים הסודיות של קפריסין ושל איי קיימן ניצבות בפני יריבה פוטנציאלית: שאיין, ויומינג. בכתובת אחת, בעיר מנומנמת בת 60 אלף התושבים, רשומות יותר מ-2,000 חברות. המבנה, הניצב בשדרות תומאס 2710, אינו גורד שחקים שמאכלס חברות ידועות שם: זהו בית אבן בשטח 160 מ"ר עם מדשאה מטופחת, לא הרחק ממשרדי ממשלת המדינה.

שכנים אומרים כי אין פעילות רבה סביב הבית, מלבד חלוקת הדואר ואשה שיוצאת מדי פעם להפסקות סיגריה. החלל המרכזי שלו עמוס בתאי דואר ממוספרים, המתויגים כ"סוויטות" עסקיות. מכונת צילום גדולה נמצאת במטבח. בסלון, אשה עם אוזניית טלפון עונה לשיחות וממיינת ערימות דואר.

מתחקיר של רויטרס עולה כי הבית הזה משמש כאי קיימן קטן: זהו המטה של ויומינג קורפורייט סרוויסס (WCS), מומחית לתאגוד עסקי המקימה חברות שבהן אפשר להשתמש כחברות קש, ישויות נייר שמסוגלות להסתיר נכסים.

WCS תסייע ללקוחות ליצור חברה, ויותר מכך: לפתוח חשבון בנק עבורה; להוסיף עורך דין כמנהל בחברה כדי לנצל את החיסיון בין עורך דין ללקוח; ולמנות דירקטורים ומנהלים - כולל מנכ"ל. בין השאר מציעה החברה מגוון של חברות קש המוכרות כחברות מדף, בעלות היסטוריה רגולטורית סדירה וארוכת שנים, כך שהן עושות רושם של חברות יציבות.

"תאגיד הוא אדם משפטי שנוצר על ידי חוקי המדינה, שבו אפשר להשתמש כשעיר לעזאזל, כמשרת, כחבר טוב או כהסוואה", מצהיר אתר האינטרנט של החברה. "אדם שבו אפשר לשלוט... מבלי לשאת באחריות למעשיו. חשבו על האפשרויות!"

אחת הישויות הרשומות בתומאס 2710 היא חברת מדף המחזיקה בנדל"ן שנמצאים בשליטת ראש ממשלת אוקראינה לשעבר שמרצה תקופת מאסר - כך טענו יריביו הפוליטיים בבית משפט פדרלי בקליפורניה.

הבעלים של חברת מדף נוספת באותה כתובת הואשם באפריל בסיוע, לכאורה, למפעילות משחקי פוקר מקוונים לחמוק מהאיסור האמריקאי על הימורים באינטרנט. מהבעלים של שתי חברות אחרות נשללה הזכות לשמש כקבלן חיצוני של הממשלה בינואר לאחר שמכר לפנטגון חלקי חילוף מזויפים למשאיות.

זריקת האבן הראשונה

הפעילות בתומאס 2710 היא חלק מתעשייה חבויה בארה"ב: ייצור המוני של עסקי נייר. במדינה פועלים עשרות יצרניות תאגידים כמו WCS. החממות של תעשייה זאת הן שלוש מדינות המציעות רגולציה רופפת למדי: דלוור, ויומינג ונוואדה.

הסודיות התאגידית בארה"ב ניצבת בניגוד חד למסר ששולחת וושינגטון לשאר העולם. מאז התקפות הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, קוראת ארה"ב להגדלת השקיפות בעסקות בינלאומיות ולהסרת מעטה הסודיות מעל נתיבי הכסף. במהלך דיון ב-2008 הזכיר ברק אובמה, אז המועמד לנשיאות, את אוגלנד האוס באיי קיימן, שלפי דיווחים פועלים ממנו כ-12 אלף תאגידים רשומים, והגדיר אותו "הבניין הגדול בעולם או תרמית המס הגדולה ביותר שראינו".

אך בתוך ארה"ב פעילות דומה היא חוקית לחלוטין. תעשיית התאגידים, שנמצאת תחת פיקוח ממשלתי ב-50 מדינות, כפופה לחוקים מועטים. עבריינים שהורשעו יכולים להפעיל חברות שיוצרות חברות, ולקנות אותן ללא בדיקות רקע.

אף מדינה אינה מעניקה רישוי לתאגוד תעשייתי, ורק מעטות דורשות מחברות אלה להירשם רשמית במסמכי הרשויות. אף מדינה אינה מתעדת שמות וכתובות של "בעלים מוטבים", אלה שמחזיקים בנתח שליטה בחברות, לפי דו"ח שפורסם ב-2009 על ידי NASS - ארגון גג ארצי של פקידי ממשל המפקחים על חברות. ויומינג ונוואדה מאפשרות לבעלים האמיתיים של תאגיד להתחבא מאחורי מנהלים ודירקטורים "ממונים" שאינם נושאי תפקידים ישירים בחברה, לעתים קרובות מנהלי חברות התאגוד ההמוני.

"בארה"ב עסקים אלו פועלים פשוט ללא פיקוח", אומר ג'ייסון שרמן, מרצה באוניברסיטת גריפית בנתן, אוסטרליה. "בסומליה יש סטנדרטים קצת יותר גבוהים מאשר בוויומינג ובנוואדה".

כשני מיליון תאגידים וחברות בע"מ נוצרים בארה"ב מדי שנה, לפי חוקרי הסנאט. לפי משרד האוצר האמריקאי, חברות בעירבון מוגבל מועדות בייחוד לשמש כחברות קש, משום שהן מאפשרות אנונימיות של בעליהן ומנהליהן. בוויומינג, בדלוור ובנוואדה היו רשומות 688 אלף חברות בע"מ ב-2009 - לעומת 624 אלף ב-2007.

גורמים במשרד האוצר ורגולטורים על הבנקים אומרים כי הבנקים סימנו בשנים האחרונות עסקות חשודות בהיקפים של מיליארדי דולרים של חברות קש אמריקאיות. בית משפט פדרלי באורגון הורה באחרונה לחברה הרשומה שם לשלם 50 מיליון דולר בגין הונאה של סוכנות ממשלתית אוקראינית דרך עסקות קש שהיו קשורות לחברות קש. בתביעה האזרחית תוארה רשת של חברות קש רשומות בארה"ב, הקשורות להונאה במזרח אירופה ובאפגניסטן.

כך פועלת השיטה: חברות תאגוד מקימות חברות מדף ו"מיישנות" אותן במשך שנים. מאוחר יותר הן נמכרות לבעלים המחפשים דרך מהירה להשיג הלוואות בנק, לגשת למכרזים ולשדר יציבות פיננסית. כדי להאיץ את הפעילות העסקית, אפשר לרכוש את חברות המדף עם חשבונות בנק, היסטוריות אשראי ותיעוד מלא של החזרי מס הכנסה.

"הם פשוט מזינים את השם שלך, ואתה יוצא מהדלת עם חברה", אומר דניאל קרסון, מנכ"ל חברת החקירות קרול אינק. "המטרה היא להסתיר בעלות". באתר האינטרנט שלה מציעה WCS יותר מ-700 חברות מדף למכירה ב-37 מדינות. ככל שהן ישנות יותר, עולה מחירן. ברוקסייד מנג'מנט, שהוקמה בדצמבר 2004, מוצעת ב-5,995 דולר. נוטי מנג'מנט בע"מ, שהוקמה במאי, עולה רק 645 דולר. בדלוור, חברת התאגוד הרווארד ביזנס סרוויסס מציעה את פירסט פמילי בע"מ שנוצרה ב-1997, ב-10,000 דולר.

לחברות המדף והקש יש גם מטרות לגיטימיות: הן מספקות דרך מהירה וזולה ליזם לזנק לעסקים וליצור משרות; הן מאפשרות לעסקים להגן על סודות מסחריים; פוליטיקאים או דמויות ציבוריות אחרות יכולים להשתמש בחברות קש להחזקת בתיהם כדי שלאנשים בעלי כוונות זדון יהיה קשה יותר לאתרם.

WCS שייכת לג'רלד פיטס, 54, מייסדה ונשיאה. על הנייר, הוא איש עסקים פורה. מנתונים שהגיעו לידי רויטרס עולה כי פיטס רשום כדירקטור, כנשיא או כמנהל בלפחות 41 חברות הרשומות בשדרות תומאס 2710.

ב-248 חברות אחרות רשומה אדג' פיננשל, שירות תאגוד נוסף, כ"מנהלת". ג'רלד פיטס הוא נשיא אדג' פיננשל, לפי רשומות משרד החוץ של ויומינג.

שמות של חברות הרשומות בתומאס 2710 הוזכרו בעשרות תביעות אזרחיות בגין העלמת מסים, הונאות אג"ח והפרת סימנים מסחריים מאז 2007, כך עולה מסקירת נתוני ווסטלו. הרשויות המקומיות והפדרליות ביקשו זכויות עיכבון על יותר מ-300 אלף דולר במסים שלא שולמו.

פיטס טוען כי WCS פועלת בכפוף לחוק ואינה מתמצאת באופן שבו לקוחותיה משתמשים בחברות שהוא רושם. "עם זאת, אנחנו מכירים בכך שישויות עסקיות (בין אם מיושנות, קליפות או מסורתיות) יכולות לשמש לטובה ולרעה", כתב פיטס לרויטרס. "WCS תמיד תשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק שיבקשו מידע או סיוע. החברה אינה מספקת מוצר או שירות כלשהו מתוך כוונה שייעשה בו שימוש שנוגד את החוק".

פרצות בחוק האמריקאי

הפרצות בחוקי החשיפה של חשבונות הבנקים ומבנה בעלות חברות הקש עוררו ביקורת ציבורית. ארה"ב זכתה לדירוג "אי ציות" בארבע מתוך 40 הקטגוריות שהתווה כוח המשימה פיננשל אקשן, קבוצה בינלאומית שהוקמה במטרה להילחם בהלבנות כספים ובמימון טרור, בדו"ח ההערכה האחרון שלו מ-2006. בדו"ח תוארו ויומינג, נוואדה ודלוור כמפלטי סודיות.

"פושעים משתמשים בחברות קש אמריקאיות כדי לבצע הונאות פיננסיות, סחר בסמים, אפילו מימון טרור, בין השאר משום שהמדינות אינן דורשות רישום בעלות של חברות רשומות, אומר הסנאטור קארל לוין, יו"ר תת הוועדה הקבועה של הסנאט לביטחון פנים. לוין מקדם מאז 2008 חקיקה שתאלץ את המדינות לרשום ולעדכן מידע על הבעלות האמיתית של חברות, ולהטיל סנקציות אזרחיות ופליליות על מתן מידע כוזב. החקיקה נפלה מול קואליציה של פקידי ממשל וקבוצות עסקיות, שמוטרדים מעלות היישום של החוק החדש ומהפרות פדרליות של זכויות התאגוד המקומיות. אחד מעוזריו של לוין אומר כי החקיקה תוצג שוב בקרוב, וכי היא תחייב גופי תאגוד המוכרים חברות קש לספק מידע על הבעלים המוטבים.

חברות הקש מערימות קשיים נוספים בפני רשויות אכיפת החוק. פקידי ממשל אומרים כי בית משפט יכול לדרוש חשיפה של הבעלים של חברה רשומה, אך במקרים שהבעלות נמצאת בידי אדם או חברה שאינם אמריקאיים, החקירה מגיעה לרוב למבוי סתום.

יש עוד משוכות: WCS גובה 2,500 דולר לשנה למינוי עורך דין שיכול לספק הגנה נוספת. עו"ד גרהאם נוריס משאיין אומר ללקוחות פוטנציאלים שנשלחים אליו דרך WCS כי הוא ייצור עבורם חברה מטעמם. באופן זה, לדבריו, הוא יכול לשמור על חיסיון עורך דין-לקוח, ולהוסיף שכבה של פרטיות ללקוחות המעוניינים לשמור בסוד את זהותם.

"כשאתה צריך להתקשר עם WCS, אתה יכול לעשות זאת דרכי", הוא ייעץ במכתב "לקוח יקר" שסיפק נוריס לרויטרס. "אם תתקשר ישירות עמם, יש סיכון רב יותר שהם יספקו מידע בדרישה להוראת בית משפט; זכור שאין חיסיון ל-WCS, רק לעורך הדין שלך".

בתמורה לעמלה, הלקוחות יכולים לבקש שנוריס יגיש התנגדות לכל זימון בית משפט, נכתב במכתב. הוא מתריע כי במקרים של מעשים פליליים, בית המשפט יכול להורות לנוריס לנקוב בשם הבעלים. עם זאת, אחרי כל חקירה או דרישה לחשיפת מידע, נכתב במכתב, נוריס מחויב להודיע למרשו - "ואני מחויב גם לסרב לכל בקשה למידע".

החוקרים אומרים כי הם ממאנים להשתמש בזימונים של בית משפט בדיוק מסיבה זאת, המודגשת במכתבו של נוריס: החשש כי המידע ידלוף לחשודים. "בשלבים הראשונים של החקירה, כשאנחנו נתקלים בחברת קש מקומית, אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להשיג זימון לחברה שמכרה את התאגיד למשתמשי הקצה שלו, משום שאיננו רוצים שהחשוד יידע שמתנהלת נגדו חקירה", אומר עו"ד ג'יימס דייוויס מוועדת הסחר הפדרלית.

סוכנויות אמריקאיות אחרות משמיעות תלונות דומות בנוגע לחברות קש. בדו"ח איום הלבנת הכספים בארה"ב, שהוכן ב-2006 על ידי 16 סוכנויות פדרליות, הוקדש פרק לדרכים שבהן חברות קליפה אמריקאיות יכולות להיות אטרקטיביות ככלים להסוואת כספים שהושגו שלא כחוק. הדו"ח כלל טבלה שהראתה מדוע מלביני הכספים עשויים להעדיף ליצור קליפות בוויומינג, בנוואדה או בדלוור, שמציעות רמות גבוהות של אנונימיות תאגידית. המידע בטבלה סופק על ידי אתר אינטרנט של חברה בשם קורפוריישנס טודיי - שירות תאגוד שמנוהל על ידי ג'רלד פירס בשאיין, ויומינג.