כיל נופלת ב-5.6% בעקבות הורדת תחזית רווח ע"י מריל לינץ'

גורם נוסף לירידה במניה: חולשה במניות הדשנים בשל החשש מכניסה למיתון נוסף שיאט את הביקושים לסחורות

כיל נופלת ב-5.6% בעקבות הורדת תחזית רווח ע"י מריל לינץ' | רשת 13

מניית כימיקלים לישראל (כיל) נופלת ב 5.6% לאחר שמריל לינץ' בנק אוף אמריקה הוריד  את תחזית הרווח למניה ב-2012-2011. גורם נוסף לחולשת המניה הוא חולשה במניות הדשנים בשל החשש מכניסה למיתון נוסף שיאט את הביקושים לסחורות, כולל דשנים, כפי שקרה במחצית השנייה של 2008 וב-2009.

מריל לינץ' הוריד את תחזית הרווח למנית כיל ב-3% בשל הסיכון הגובר לירידה בביקושים לברום ולתרכובות ברום על רקע החולשה בתעשיית המוליכים למחצה בעולם. מריל לינץ' הכניס לראשונה לשיקוליו את האפשרות של מיסוי נוסף על ייצור אשלג במסגרת החלת עקרונות ועדת ששינסקי על הפקת האשלג מים המלח

אנדרו סקוט, אנליסט במריל לינץ', מעריך את השפעת המיסוי הנוסף ב-14-13 שקל למניה על בסיס ההנחה שהמס המוגדל ינוע בין 5% ל-20%. עם זאת, סקוט מסייג את ההערכה ואומר שההערכה מבוססת על הגדלת התמלוגים לטונה אשלג אולם ייתכנו תרחישים מורכבים יותר כמו שיעור יורד של תמלוגים ככל שהתפוקה תגדל כשאפשרויות אחרות נשקלות הן מיסוי על הרווח והגדלת התמלוגים תמורת אישור להטבות מס עבור השקעות ברכוש קבוע.

להערכתו, החלטותיה של ממשלת ישראל לא ישנו מהותית את תעשיית האשלג העולמית ואת מבנה העלויות שלה שכן להערכת מריל עלות הפקת האשלג בים המלח היא 100 דולר לטונה בעוד שמחיר המכירה הנוכחי הוא 500-490 דולר לטונה.

סקוט שומר על מחיר היעד הנוכחי למנית כיל 52 שקל, שגבוה ב-17% ממחירה הנוכחי
בהתבסס על ההנחה שמשטר התמלוגים הנוכחי יוותר בעינו, כלומר 5% מהמכירות עד ל-3 מיליון טון לשנה ותמלוגים בשיעור של 5%-10% על התפוקה שמעבר ל-3 מיליון טון. הוא מניח שעלות שקציר המלח של החברה תגיע למיליארד דולר וש-85% תמומן על ידי כיל. להערכתו, הרווח למנית כיל ב-2011 יגיע ל-1.27 דולר ול-1.18 דולר ב-2012. גורמים אלו העמיקו את הנפילה במנית כיל מעבר לירידה במחירי מניות חברות דשנים אחרות בעולם.

S+K הגרמנית יורדת ב 3.8% בבורסה בפרנקפורט ומניית פוטאש הקנדית (PCS) ירדה אמש ב 3.7% במסחר לאחר שקרן המטבע העולמית הורידה את תחזית הצמיחה העולמית מ-4.3% ב-2011 ל-4.0% ומ-4.5% ל-4.0% ב-2012 בהשוואה לתחזיותיה מיוני 2011. הנפילה במחירי מניות חברות הדשנים נובעת מהמתאם ההיסטורי הקיים בין הגידול בתוצר העולמי לבין השינוי בצריכת הדשנים.