האוצר מאשים: צה"ל מעלים מסים

>> ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיים אתמול דיון בתביעת משרד האוצר לקצץ בתקציב משרד הביטחון וכן להגביר את הבקרה על תקציב הביטחון ואת שקיפותו. לקראת הדיון התלהטו הרוחות בין הצדדים - משרד האוצר מאשים בפעם הראשונה בגלוי את משרד הביטחון כי הוא מנצל את היעדר הבקרה כדי לחרוג מהתקציב שאושר לו בכנסת ואף להעלים מסים.

לטענת משרד האוצר, היעדר השקיפות של תקציב הביטחון מונע כל ניסיון לקצץ בתקציב זה או לדרוש התייעלות. זאת מאחר שאין כל דרך לדעת כמה כסף מוציא משרד הביטחון בפועל, ולכן אין כל דרך לוודא כי הקיצוץ שסוכם עליו אכן מבוצע. הניסיון לקצץ בתקציב הביטחון, כדי לפנות מקורות לשימושים אזרחיים במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג, עלול אפוא להיות מעוקר מראש - אם לא תוגדל השקיפות של תקציב הביטחון. במשרד האוצר מדגישים כי השגת שקיפות ובקרה מלאים על תקציב הבטחון הם מבחינתם יעד חשוב יותר מאשר קיצוץ התקציב עצמו, וכי על כך היה עיקר הדגש בפגישה עם ראש הממשלה.

על פי טענות האוצר, משרד הביטחון הוא המשרד היחיד בממשלה המנהל את תקציבו הרחק מפיקוח ובקרה אזרחיים כלשהם. במשרד הביטחון אמנם פועל חשב, שהוא איש משרד האוצר, אך בניגוד לחשבים בכל משרדי הממשלה האחרים, הפיקוח והבקרה של החשב על תקציבי הביטחון הם לקויים ובמידה רבה הוא ממודר ממערכות ניהול התקציב.

המידור של החשב נובע מכך שמשרד הביטחון אינו מנהל את תקציבו במערכת המחשב המרכזית של הממשלה, מערכת מרכב"ה, אלא במערכות מחשב נפרדות. ההסבר למערכות המחשב הנפרדות הוא הצורך בביטחון שדה, אבל יש לציין כי גופים חשאיים אחרים של המדינה - כמו המוסד והשב"כ - אינם מתנהלים במערכות מחשב נפרדות, ולמשרד האוצר אין כל טענות כלפיהם על היעדר שקיפות של תקציביהם. טענה כזו עולה רק לגבי צה"ל.

לדברי דובר משרד הביטחון, החשב מקבל מדי חודש "קובץ דיגיטלי עם כלל נתוני השכר בצה"ל, בכלל החתכים האפשריים ובפירוט מלא של כל תלושי המשכורת". ואולם מן התגובה הזו עצמה עולה הודאה כי הגוף המפקח על השכר בצה"ל כלל אינו יושב על מחשבי מערכת השכר וכי הוא צריך להתבסס על קובץ מחשב מעובד שמעביר לו צה"ל.

לאחר לחץ כבד של משרד האוצר, הסכים צה"ל לפני כשנה לאפשר לחשב לערוך ביקורת עומק בנתוני השכר. ואולם ביקורת זו הופסקה. בצה"ל מכחישים כי היא הופסקה, אבל בפועל הביקורת מתעכבת זה חודשים ארוכים - לאחר שהחשב גילה סטיות בזקיפת הטבה על רכב צמוד של קצינים בצה"ל. התברר כי הקצינים שילמו פחות מס מהנדרש על הרכב הצמוד שלהם (הטבת שווי שימוש). מדובר בקצינים זוטרים יחסית, בדרגת רב סרן. מכיוון שצה"ל מגלם לקציניו את המס על שווי השימוש ברכב צמוד, בפועל לא הקצינים הם ששילמו פחות מס - אלא צה"ל. במלים אחרות, צה"ל חסך לעצמו כסף ובפועל הגדיל את תקציבו, בכך שהעביר פחות מס מהנדרש לרשות המסים.

בתגובה מסר דובר משרד הביטחון: "תשלום הגילומים למשרתי הקבע נעשה בהתאם להסכם שכר בין צה"ל לאוצר, ולנוכח המאפיינים הייחודיים של השימוש ברכב צבאי של אנשי הקבע. כל טענה בעניין אינה במקומה מכיוון שהנושא מוסכם בין משרד האוצר ומערכת הביטחון".

תחום נוסף הוא מערכת תקציב ההתקשרויות, שלהבדיל ממערכת המרכב"ה אינה נסמכת על תקציב הביטחון כפי שאושר בכנסת, אלא על התקציב בתוספת הנחות עבודה לגבי ההתפתחות הצפויה שלו לאורך שנים. מערכת הביטחון נדרשת להנחות עבודה רב שנתית, משום שכל ההתקשרויות שלה הן על בסיס רב שנתי, אבל התוצאה היא שאין הלימה בין התקציב שאושר בכנסת ובין התקציב שמבוצע בפועל על ידי מערכת הביטחון.

משרד האוצר מאשים כי חוסר ההלימה הזה מנוצל על ידי מערכת הביטחון כדי להתחייב בפועל על תקציבים גדולים מאלה שאושרו לה - ולאחר מכן להשיג בדיעבד אישור מהכנסת על התקציב בפועל. כך, בשנתיים האחרונות פרץ משבר בין מערכת הביטחון לבין התעשיות הביטחוניות, לאחר שוועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ שאול מופז סירבה לאשר בדיעבד את הגדלת התקציב שדרשה מערכת הביטחון. בעקבות זאת נקלעה מערכת הביטחון השנה לחובות של 600-700 מיליון שקל לתעשיות הביטחוניות.

במשרד האוצר טוענים כי החובות הם תוצאה של השיטה של מערכת הביטחון להתחייב לתקציב התקשרויות גבוה מזה שאושר לה בכנסת, ולסמוך על כך שהכנסת תאשר בדיעבד את התקציב. במשרד האוצר גם טוענים כי החשב אינו מכיר את ההנחות שלפיהן מחושב תקציב ההתקשרויות במחשבי מערכת הביטחון, מה שבפועל מונע ממנו לפקח בצורה אפקטיבית על ההוצאה.

בתגובה נמסר ממשרד הביטחון כי חשב המשרד מחובר לכל מערכת המחשב במשרד הביטחון, וכי התקציב מנוהל במונחי תקציב והרשאה להתחייב כפי שאושרו בכנסת. עוד נמסר ממשרד הביטחון כי "למשרד אין חובות מעבר לתקציב שאושר על ידי הממשלה, ולכן יישום החלטות ראש הממשלה על ידי האוצר יאפשר תשלום של כלל התקשרויות. תזרים המזומנים של משרד הביטחון נפגע מהתנהלות לקויה של משרד האוצר במימוש ויישום החלטות ראש הממשלה".

במשרד הביטחון האשימו את משרד האוצר בהפרחת האשמות שווא נגדם, וציינו לראיה כי החשב הוא "היחיד המוסמך לחתום על כל הזמנה, מנעליים ועד מטוסי קרב". במשרד האוצר אמרו כי כל ההזמנות של מערכת הביטחון מאושרות על ידי החשב אף כי אינו מסוגל לפקח אם ההזמנה חורגת מהתקציב שאושר למערכת הביטחון. משמע, במשרד האוצר מודים כי חשב מערכת הביטחון מאשר את כל ההוצאות של מערכת הביטחון למרות היעדר השקיפות של התקציב בפניו. במשרד האוצר הבהירו כי הם נמנעים מלפסול הזמנות, כדי שלא ליצור משבר עם מערכת הביטחון - אך אם לא יחול שיפור בשקיפות התקציבית ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להתחיל לפסול הזמנות שמוציאה מערכת הביטחון.