נתניהו ושטייניץ מתנגדים להעלאה של מס החברות ולהטלת מס על עשירים

>> ועדת טרכטנברג צפויה להמליץ על הקמת שתי ועדות חדשות, ועדה להעמקת הגבייה - שמטרתה תהיה למעשה מלחמה בהון השחור - וכן ועדה לטיפול בחברות שמוקמות במטרה להפחית את חיובם של שכירים המרוויחים שכר גבוה בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בראש הוועדה להעמקת הגבייה צפוי לעמוד מנהל רשות המסים שצפוי לפרוש באוקטובר, יהודה נסרדישי. ההערכות בנוגע להיקף ההון השחור בישראל נעות על טווח רחב למדי, כשההערכה הנמוכה ביותר גדולה מ-120 מיליארד שקל בשנה. לפיכך גם הצלחה חלקית מאוד בהתמודדות עם התופעה, תגדיל את הכנסות המדינה ממסים במיליארדי שקלים רבים בשנה. עם זאת, לשם כך תצטרך הממשלה להגדיל את כוח האדם ברשות המסים במאות איש וכן להטמיע טכנולוגיות מתקדמות ברשות.

הוועדה לטיפול בחברות שמקימים שכירים בעלי רמות שכר גבוהות (חברות ארנק) תקום כדי להילחם בהקמת חברות על ידי עצמאים ושכירים במטרה להתחמק מתשלום המס (מס הכנסה וביטוח לאומי) שהם אמורים לשלם. התופעה של הקמת חברת ארנק נהפכה לנפוצה לאחר שהאוצר העלה את תקרת הגבייה של תשלומי הביטוח הלאומי (ומס בריאות) לעד עשר פעמים מהשכר הממוצע במשק. התופעה עשויה להתחזק בקרוב בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג להכניס מדרגת מס הכנסה חדשה לבעלי הכנסות גבוהות.

מי שפותחים את חברות הארנק, עצמאים ושכירים, משלמים מס חברות של 24% בלבד על הכנסות החברה, וכל עוד אינם מושכים רווחים מכספי החברה, נמנעים מתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי כעצמאים או שכירים. הוועדה למלחמה בחברות הארנק, תכלול אנשים של רשות המסים, רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים. היא תבקש, בשלב הראשון, ליצור שקיפות מלאה סביב הכנסות חברות אלה. בשלב הבא תנסה הוועדה למנוע את הפיכתן של חברות אלה למקלטי מס חלקיים.

ועדת טרכטנברג עדיין לא החליטה אם להקפיא את מס החברות ב-2012 ברמה של 24% או להעלות אותו ל-25%, כפי שדורשים רוב חברי הוועדה. עלייה של 1% במס שווה לקופת המדינה 800 מיליון שקל. מי שמתנגדים להעלאת המס ב-1% הם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר האוצר יובל שטייניץ. השניים יזמו את המתווה של הורדת המס באופן הדרגתי ל-18% ב-2016.

הוועדה תחליט על העלאת המס על רווחי הון לבעלי שליטה מהותית בחברות (מי שמחזיקים יותר מ-10% מהון החברות) מ-25% ל-30%, ועל העלאת המס על רווחי הון למי שאינם בעלי שליטה מהותית בחברות מ-20% ל-25%. ועדת טרכטנברג תמליץ גם על הנהגת מדרגת מס נוספת לבעלי הכנסות גבוהות. כיום המס השולי המקסימלי הוא 45%. מדרגת המס החדשה תהיה 48% או 49%, והיא תוטל על בעלי הכנסות הגבוהות מ-40 או 50 אלף שקל בחודש ברוטו. הסכום המדויק יקבע השבוע.

הוועדה דנה גם באפשרות להטיל מס יסף של 2% או 3% על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, למשל, בעלי הכנסות כוללות של יותר ממיליון שקל בשנה (הסכום הסופי טרם נקבע). נתניהו ושטייניץ מתנגדים למס היסף. בעבר, בזמני חירום, הוטל בישראל מס יסף.

הצעה: המוסדיים יקבלו אדמות זולות לבנייה

במסגרת הניסיונות לפתור את בעיית הדיור, מנסה ועדת טרכטנברג לשכנע את הגופים המוסדיים שבקופותיהם מיליארדי שקלים רבים, לבנות על אדמה שיקבלו במחירים נמוכים מהמדינה, דיור בר השגה להשכרה לטווח ארוך של 20 שנה. הגופיים המוסדיים שיסכימו למהלך ייהנו מהטבות ופטורי מס חסרי תקדים.

לא כולם מתלהבים מהמהלך. ברשות המסים, למשל, סבורים כי טייקונים לא יעמדו מהצד, ינצלו את ההטבות, וידרשו אותן גם לעצמם.

במסגרת המלצות טרכטנברג יורדו המכסים ומסי הקנייה על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. שר התמ"ת, שלום שמחון, וחלק מאנשי רשות המסים מתנגדים להורדת המכס ומסי הקנייה בצורה גורפת על נכסים בני קיימא, אוכל, ומוצרי תעשייה. הטענה שלהם היא כי מס הקנייה הוא לא רק כלי מיסויי, אלא גם שומר על הייצור המקומי ועל מקומות עבודה. ברשות המסים מוכנים להורדת המכס ומס הקנייה בשלוש-ארבע פעימות במשך שנה-שנתיים, ובמקרים מסוימים אף יותר.