המחוזי: שלמה נחמה לא יצורף לתביעה הנגזרת נגד דנקנר ודירקטוריון בנק הפועלים לשעבר
את התביעה בסך 88 מיליון שקל הגיש יששכר רובין, בעל מניות בבנק; טוען לניגוד עניינים ברכישת הבנק הטורקי פוזיטיף
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, דחתה את בקשתו של יששכר רובין, בעל מניות בבנק הפועלים לצרף את יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, שלמה נחמה, כנתבע לתביעה הנגזרת שהגיש רובין נגד יו"ר הדירקטוריון לשעבר, דני דנקנר ודירקטורים נוספים בגין רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של רובין מבלי לאפשר לצדדים להגיב לבקשה, בנימוק כי היעתרות לבקשה תחזיר את התיק לנקודת ההתחלה.
בחודש מארס 2010 הגיש רובין, בעל מניות בבנק הפועלים תביעה ובקשה לאשרה כתביעה נגזרת בסכום של 88 מיליון שקל נגד דנקנר, שאר חברי דירקטוריון הבנק בשנת 2005 ונגד קרן RP בגין רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף. רובין טען כי דנקנר בתפקידו כדירקטור וכבעל שליטה בבנק ביצע עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר, שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, מבלי לפעול כמתחייב על פי החוק במצב זה.
במרכז הבקשה, עומדת רכישת בנק פוזיטיף הטורקי. בבקשה נטען כי חברת אלרן השקעות, שבעל המניות המרכזי בה (12.8%) הוא דנקנר, התקשרה בשתי עסקות עם קרן ההשקעות הזרה RP.
בדצמבר 2005 דיווח בנק הפועלים על ההסכם לרכישת הבנק הטורקי. במסגרת ההסכם היתה אמורה קרן RP לרכוש מניות בשיעור של 7.45% ממניות פוזיטיף בתמורה ל-15 מיליון דולר. במסגרת ההסכם נקבע כי אם מסיבה כלשהי RP לא תשלים את העסקה, הבנק יהיה זכאי להגדיל את חלקו בבנק פוזיטיף, באופן יחסי, במקומה. בנוסף נקבע מנגנון פיצוי ל-RP אם העסקה לא תצא לפועל.
בעת כריתת ההסכם, הוגדר דנקנר כחלק מגרעין השליטה בבנק הפועלים מצד אחד, ובעל עניין ונושא משרה באלרן מצד שני. לפיכך, נטען בבקשה, ההסכם היה בבחינת עסקה חריגה של חברה ציבורית שלבעל השליטה יש בה עניין אישי. משכך, נטען, אמורים היו דנקנר וחברי דירקטוריון הבנק להביא לכינוס אסיפה כללית שבה העסקה היתה אמורה לקבל אישור בהתאם לחוק החברות, תוך השגת תמיכה של שליש מבעלי המניות שאינם קשורים להחזקות של דנקנר.
בבקשה דרש רובין פיצוי של 88 מיליון שקל, הסכום אותו שילם בנק הפועלים ל-RP כפיצוי בשל הוויתור על רכישת המניות בבנק הטורקי.
בתחילת השבוע ביקש רובין מבית המשפט המחוזי לצרף גם את נחמה לתביעה. הבקשה הגיעה לאחר הודעת הפרקליטות בשבוע שעבר על ההחלטה להעמיד לדין את דנקנר בשורה של עבירות שוחד ביחס לאותה עסקה. יחד עם הודעה זו, הוציאה הפרקליטות הודעה על החלטתה לסגור את תיק החקירה נגד שלמה נחמה, שנחקר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, במסגרת אותה פרשה. מהודעת הפרקליטות עלה כי נחמה השקיע 1.3 מיליון דולר בקרנות RP השונות וכי זמן קצר לאחר השקעתו החלה לקרום עור וגידים עסקת הרכישה של בנק פוזיטיף, "שהובלתה נעשתה על ידי נחמה כיו"ר הבנק ודני דנקנר כסגנו".
בבקשה שהגיש בתחילת השבוע לצרף את נחמה כנתבע טען רובין כי הבקשה הוגשה לאור הודעת הפרקליטות, שהקימה עילת תביעה חדשה ונוספת נגד נחמה. לדבריו, נחמה כתב תצהיר במסגרת התביעה הנגזרת ובשם נושאי המשרה בבנק, לפיו הוא ונושאי המשרה באותה תקופה לא ידעו ולא היה עליהם לדעת ענייניו האישיים של דנקנר בעסקה. נחמה, לטענתו, לא חשף בתצהיר אודות השקעותיו האישיות בקרן RP ואף "נמנע בכוונת מכוון מלציין בתצהירו עובדות אלו", כדברי הבקשה.
לטענת רובין, עובדות חדשות אלו אודות השקעותיו של נחמה מובילות לעילה נוספת נגדו, שהרי גם הוא היה בעל שליטה בבנק ונושא משרה בו במועד אישור העסקה. לפיכך, "היעדר הגילוי של עניינו האישי של מר נחמה ב-RP ובהסכם מקים בידי הבנק עילות תביעה, הדומות לאלו המיוחסות לדנקנר, גם כנגד נחמה".
השופטת שבח כאמור דחתה את בקשתו של רובין וכתבה כי היעתרות לבקשה תחזיר את התיק לנקודת ההתחלה ולסבב שלישי של בקשות ותגובות.
בתגובה מסר עורך דינו של דנקנר, יוסי בנקל: "קיבלנו את ההחלטה בד בבד עם הבקשה ולא היה מספיק בידינו כדי להתייחס אליה. כעת משבית המשפט החליט אין לכך כבר כל חשיבות".