מחלוקות בוועדת הריכוזיות עשויות להביא לדחיה בפרסום המסקנות

<<ועדת הריכוזיות, בראשות מנכ"ל האוצר המתפטר חיים שני, מנהלת מרוץ עיקש נגד הזמן במטרה לפרסם את מסקנותיה לציבור הרחב כבר מחר, ולכל המאוחר בתחילת השבוע הבא. בימים האחרונים מתנהלות ישיבות מרתוניות במליאת הוועדה, במטרה להגיע להסכמות בשורה של נושאים מרכזיים, שלגביהם יש מחלוקות בין חברים בכירים בוועדה.

המחלוקות מתייחסות לסוגיות המרכזיות שבהן דנה הוועדה - ההפרדה בין הנכסים הריאליים לנכסים הפיננסיים ומשך הזמן בו תיעשה ההפרדה, וביחס למבנה הפירמידאלי - פירוקו, משיכת דיווידנדים וכדומה.

הדחיפות בעבודת ועדת הריכוזיות נובעת מכך שהוועדה טרם סיימה לגבש את מסקנותיה, ואילו מי שאמורים לקבל את המלצותיה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר, פנויים לעסוק בהמלצות רק בשבוע הקרוב, ומאוחר יותר צפויים לטפל בנושאים אחרים.

באמצע השבוע הבא תדון עצרת האו"ם בנושא הפלסטיני, וראש הממשלה יהיה טרוד בנושא זה. שר האוצר והנגיד יהיו החל באמצע השבוע הבא בארה"ב, לרגל הכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. לפיכך, אם ועדת הריכוזיות לא תעמוד ביעד של פרסום המסקנות עד תחילת השבוע הבא - היא תוכל לפרסם אותן רק בשבוע המתחיל ב-25 בספטמבר ומסתיים בראש השנה, שכבר שוריין לפרסום מסקנות ועדת טרכטנברג.

עד סוף השבוע אמור גם מנכ"ל האוצר המתפטר וראש ועדת הריכוזיות, חיים שני, לסיים את תפקידו באוצר. ייתכן שכהונתו תוארך בכמה ימים, עד לפרסום המלצות הוועדה ("דו"ח הביניים").

במשרדי האוצר וראש הממשלה הדגישו אתמול את מצוקת לוח הזמנים, אך לא יכלו להתחייב לגבי מועד פרסום מסקנות הוועדה. בשלב זה לא ברור גם מי יעמוד בראש ועדת הריכוזיות לאחר פרישת שני, בשלבים הבאים לפעילותה, שכוללים שימועים למי שיפגעו ממסקנותיה, דיונים בהמלצות הוועדה בממשלה ולאחר מכן דיונים לקראת חקיקה בכנסת.

אתמול פנתה התנועה לאיכות השלטון בישראל לראש הממשלה לשר האוצר ולכל חברי ועדת הריכוזיות במכתב, תחת הכותרת "בירור סוגיית פירוק גרעיני השליטה על ידי הוועדה".

"כשל בדמוקרטיה התאגידית"

בתנועה לאיכות השלטון מתריעים כי "נוצר פער בלתי סביר בין השליטה לבעלות (אחוז ההחזקות), שכן על אף שהציבור מחזיק ב-95% מתיק הנכסים של המוסד, קולו אינו נשמע כלל בקבלת ההחלטות. בדומה למתרחש במבנה ההחזקות הפירמדאלי, נוצר כשל בדמוקרטיה התאגידית. הכוח לקבל החלטות ניתן בידי מיעוט, בעוד שרוב בעלי הנכסים נותרים חסרי יכולת להביע את רצונם ולהשפיע על התנהלות המוסד הפיננסי שבו יש להם חלק".

התנועה כתבה לחברי הוועדה כי "הפצרנו בכם לעסוק בנושא פירוק גרעיני השליטה בגופים פיננסיים, כחלק בלתי נפרד וכתנאי הכרחי 'לשיפור ולשמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכלל והמערכת הבנקאית בפרט', כמוטל על הוועדה במנדט שניתן לה. עוד ביקשנו כי תוקם תת-ועדה לנושא, אך פנייתנו לא נענתה, ולא נותר לנו אלא להניח כי החלטת הוועדה שלא לעסוק בנושא מרכזי זה עומדת על כנה".

לדעת התנועה, "תפישת העולם המאפשרת את קיומם של גרעיני שליטה במוסדות פיננסיים היא אנטי דמוקרטית בכך שהיא נותנת כוח בידי מעטים, מפרה את העיקרון של 'מניה אחת - קול אחד' ומהווה הקצאת משאבים קלוקלת. אשר על כן, גם אם הוועדה תקבל החלטה על פירוק ההחזקות הצולבות, בעלי ההון המחזיקים במוסדות פיננסיים יצטרכו למכור את אחזקותיהם למישהו (מהמשפחות העשירות במשק, מן הסתם), והרוכש יהפוך לבעל גרעין שליטה, אשר יהיה המוציא והמביא במוסד הפיננסי שרכש. ואם כך הדבר, מה הועילו חכמים בתקנתם?"

"כל עוד קיים המודל של גרעיני שליטה במוסדות הפיננסיים, אזי נגלה שבמקום לפזר את הריכוזיות שיצרו ההחזקות הצולבות, הגענו למצב שבו השליטה במוסדות הפיננסיים בסך הכל הועברה מידיהן של 10 המשפחות העשירות במדינה לידיהן של 10 המשפחות הבאות אחריהן בתור. הגדלנו את מספר השחקנים במשק בכמות מעטה ביותר - וההשפעה על הריכוזיות תהיה מעטה, בהתאם".

הזדמנות היסטורית לתיקון עיוותים

התנועה לאיכות השלטון מסבירה כי "פירוק גרעיני השליטה במוסדות פיננסיים הוא תנאי הכרחי להקטנת הריכוזיות ולהגנה על האינטרסים של הציבור הרחב במוסדות אלו. במצב החוקי הנוכחי, כדי להשיג שליטה במוסד פיננסי אין צורך ברוב של יותר מ-50%, ולמעשה במוסד פיננסי בעל פיזור מניות גדול ייתכן שבעל מניות יחזיק במניות בשיעור של אחוזים בודדים וייחשב כבעל גרעין שליטה.

"על אף שגרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים קיבלו היתרי שליטה עבור החזקה של בין 20% ל-50% אחוז מההון העצמי, כשבודקים את המצב בפועל, נמצא כי הם מחזיקים רק ב-2% עד 4% מסך הנכסים של המוסדות הפיננסיים, ועדיין מוגדרים כגרעיני שליטה, שממנים את הדירקטורים ומקבלים את ההחלטות החשובות לגבי התנהלות המוסד".

התנועה סבורה כי "הדרך היחידה לממש הלכה למעשה את העיקרון הדמוקרטי גם במקרים הללו, חייבת לעבור דרך צלע שלישית - נוסף על ניתוק ההחזקות הצולבות ופירוק פירמידות השליטה - של פירוק גרעיני השליטה, שיחזיר את הכוח לידיו של ציבור המחזיקים כולו".

לטענת התנועה, "ראשית, יש לקבוע כי למשקיעים יתאפשר להחזיק בלא יותר מ-1% מסך נכסיו של מוסד פיננסי. שנית, כדי להתגבר על השאלה כיצד ציבור המשקיעים עצמו אמור לשלוט - הרי הוא חסר ניסיון ואינו מיומן בניהול - סבורים אנו, כי יש לקדם את הפתרון שהוצג על ידינו בהופעתנו בפני הוועדה, של מינוי דירקטורים מקצועיים, שיפעלו למימוש האינטרס של ציבור המשקיעים".

בסיום המכתב אומרת התנועה כי "נוכח האמור לעיל, נתכבד לחזור ולבקש, כי ככל שהוועדה טרם עסקה בנושא, תעלה את הנושא על סדר יומה ותקים בדחיפות תת וועדה לליבון הנושא ולטיפול בו. אנו רואים בהקמת הוועדה ובפועלה הזדמנות היסטורית לתקן עיוותים חמורים ושורשיים הפוגעים במשק הישראלי.

"המחאה החברתית-כלכלית מעניקה רוח גבית חשובה ונדירה בעוצמתה לוועדה. לא נכון לדחות דיון וטיפול בנושאים המצויים בלב ליבה של סוגיית הריכוזיות להזדמנות אחרת, שכן הזדמנות כזו יתכן ולא תקרה על דרכה של המדינה בעתיד הקרוב, והנזקים שהמצב הנוכחי יוצר ועלול לגרום לכלכלה בישראל הם חמורים. במידה והוועדה תכריע שלא לעסוק בנושא, נתכבד לבקש מראש הממשלה ומשר האוצר להנחותה לעסוק בעניין, ולחלופין לקדם פירוקם של גרעיני השליטה במקביל לפעילותה. נדגיש כי התנועה רואה במצב הנוכחי סכנה חמורה ליציבות הפיננסית ולמשק הישראלי. שכן, כספי הציבור המושקע בגופים הפיננסים נתונים לניהולם של גרעיני שליטה, הנהנים מהסיכוי ללא סיכון שהינו שווה ערך", כתבה התנועה.