מי המכונית המשפחתית הטובה ביותר?

>> כבר הרבה שנים שבישראל אין מהפכות גדולות בשוק המכוניות המשפחתיות. דגמים מוחלפים בדגמים גדולים קצת יותר, עם תא נוסעים באיכות משופרת מעט ועיצוב אופנתי.

מתחת לפח לא התחוללו שינויים מהותיים, והמשפחתיות המשיכו להימכר עם תיבות הילוכים אוטומטיות בנות ארבעה הילוכים ומנועים בנפח 1.6 ליטרים עם 16 שסתומים - טכנולוגיה שהיתה חדשנית בתחילת שנות התשעים. לא פלא, אם כן, שנהגים שהתיישבו מאחורי ההגה של מאזדה 3, טויוטה קורולה או מיצובישי לאנסר מהדור האחרון התאכזבו לגלות שהמכוניות האלו לא שונות מהותית מקודמותיהן, ולמעשה הן אף כבדות ואטיות יותר.

רק באחרונה החלה לחלחל לקבוצת המשפחתיות טכנולוגיה מתקדמת, כמו תיבות הילוכים עם שישה יחסי העברה, תמסורת רובוטית כפולת מצמד ומנועים קטני נפח עם הגדשת טורבו והזרקה ישירה. החידושים האלה איפשרו ביצועים טובים תוך חיסכון בדלק, ונעטפו במרכבים חדשים עם ממדים גדולים, עיצוב מרשים ואבזור רב מבעבר. המשפחתיות הכה פופולריות בישראל (כ-50% משוק הרכב) כבר אינן אותן קופסאות פח משמימות המיועדות לציי רכב, אלא מכוניות טובות שמציעות לא מעט - גם ללקוח הפרטי.

השינויים בקבוצת המשפחתיות יוצרים מפגש מעניין. בין המכוניות המתהדרות בטכנולוגיה חדשה אין דגמים מיפאן, ומובילות קבוצה כמו טויוטה, הונדה או מאזדה נותרו מאחור לעת עתה. מובילות הקבוצה הן משולש לא שגרתי שכולל שתי מכוניות המיוצרות האירופה וקוריאנית אחת.

הוותיקה שבחבורה היא סקודה אוקטביה. הדור הנוכחי עלה על פס הייצור עוד ב-2004, ומאז עובר תהליך שדומה לטיפול שמקבל בניין בשימור: המראה החיצוני כמעט שאינו משתנה, בעוד המכלולים הפנימיים מוחלפים לגמרי. כך, בעוד העיצוב מוכר ואף מיושן, הסקודה מצוידת בטכנולוגיה המתקדמת ביותר מבין השלוש, הכוללת תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמד (טכנולוגיה המאפשרת העברת הילוכים מהירה מאוד תוך חיסכון בדלק) עם שבעה יחסי העברה ומנוע קטן נפח בעל מגדש טורבו (1.2 ליטרים) המפיק 105 כוחות סוס ומומנט של 17.7 קג"מ - הגבוה מבין השלוש.

האוקטביה נחשבה בעינינו עד כה למכונית הטובה בקבוצה, והפעם היא מנסה לשמור על הכתר מול שתי מתחרות צעירות ורעננות: פורד פוקוס החדשה, דור שלישי למכונית שזכתה להצלחה ניכרת בעבר, ומצוידת בתיבה כפולת מצמד ובמנוע חזק יותר, עם 125 כוחות סוס; ויונדאי i35, משפחתית חדשה של המותג שנהפך לנמכר ביותר בישראל.

בחמש השנים האחרונות ההיצע של יונדאי נעדר משפחתית בתצורת סדאן, והיא מנסה לחזור לפלח השוק הזה עם מנוע חזק המפיק 132 כוחות סוס ועיצוב מרשים. ב-i35 אין חידושים טכנולוגיים יוצאי דופן ותיבת ההילוכים שלה היא מהסוג הפלנטרי המיושן יותר, אבל שישה יחסי העברה עשויים לאפשר לה להתמודד מול המכוניות האירופיות החמושות בטכנולוגיה חדשנית יותר.

מפגש ראשוני

ה-i35 אולי לא משופעת בטכנולוגיה, אבל מעצביה היו היחידים שהשכילו להבין כי מכונית משפחתית לא צריכה להיות שמרנית ומשעממת. היא נראית פשוט מצוין, עם עיצוב אלגנטי ומרשים, בלי להתאמץ יותר מדי או להיות וולגרית. פורד פוקוס בגרסת הסדאן שנבחנה היא מכונית נעימה למראה אך לא מעניינת במיוחד; והאוקטביה לא מכוערת אבל כבר נראית מיושנת.

בסקודה מעדיפים פונקציונליות על עיצוב נאה, והדבר ניכר עם פתיחת הדלתות. לאוקטביה, שהיא בתצורת חמש דלתות (האצ'בק), יש תא מטען עצום עם פתח הטענה רחב ונוח, בעוד השתיים האחרות סובלות מפתח הטענה צר, ובפוקוס מצטרף לכך גם סף תא מטען גבוה - נוח זה לא. מרווח הפנים בכל שלוש המכוניות הוא מכובד מאוד, ויספיק לארבעה נוסעים מבוגרים ועוד ילד קטן. באוקטביה מרווח הפנים הוא הטוב ביותר, הפוקוס שנייה בפער קל וה-i35 שלישית, בשל מרווח ראש קטן יותר מאחור. ביונדאי יש פגם מציק נוסף - את תא המטען אפשר לפתוח רק מתוך המכונית. אפשר לחיות עם זה, אבל זה מציק למדי.

אחרי שסיימנו להתרווח הגיע הזמן להסתכל סביב ולבחון את עיצוב הפנים של המכוניות. תא הנוסעים של הסקודה הולם את העיצוב החיצוני - פשוט ופרקטי. הכפתורים והמחוונים מסודרים היטב ונגישים בקלות, איכות ההרכבה טובה, אך החומרים זולים ונוקשים וצבעם הכהה משרה אווירה קודרת בתא הנוסעים.

ביונדאי האווירה שונה לגמרי עם קווים חדים וקימורים מוזרים, שהופכים את תא הנוסעים למקורי ולנעים יותר לשהייה, אך גם לא חף ממוזרות. התלונה העיקרית של הבוחנים היתה על פתחי המיזוג הנמוכים, שמזרימים אוויר לברכיים ולא לפלג הגוף העליון. תא הנוסעים הטוב ביותר נמצא בפוקוס, שם יש קווים נאים וחומרים משובחים באיכות הרכבה מצוינת.

יוצאים לדרך

הבשורה האמיתית במשפחתיות החדשות נמצאת מתחת למכסה המנוע, וכדי לבחון את המכוניות לקחנו אותן למסלול המשלב נסיעה עירונית, דרכים בין-עירוניות וגם מעט כבישים מפותלים.

בעיר מגלה היונדאי את נקודת החוזקה שלה - מתלים המכוילים באופן רך יחסית מאפשרים שיכוך טוב של מהמורות וספיגה של השיבושים על הכביש. רק כאשר הבורות גדולים למדי נוטה ה-i35 להתנודד בצורה מוגזמת. הסקודה, לעומת זאת, מתגלה כמכונית נוקשה למדי, והנוסעים יחושו בטלטלות רבות. הפוקוס מציגה תמהיל מאוזן יותר - היא נוחה למדי מבלי להיות רכה או מתנודדת בדרכים עירוניות.

החלפות ההילוכים והתאוצות בנסיעה עירונית טובות בכל שלוש המכוניות. בכבישים מהירים מתברר כי לאוקטביה, למרות נתון הספק נמוך יותר ממתחרותיה, יש כוח זמין בכל מצב והמכונית מאיצה במהירות ובקלות (ההסבר לכך, אגב, הוא המומנט העדיף והחלפת ההילוכים המדויקת של התיבה המתוחכמת). העברות ההילוכים באוקטביה חדות יותר, והתאוצה כמעט אגרסיבית. התחושה ביונדאי היא שהמכונית נינוחה יותר. כוח המנוע מאפשר תאוצות מספקות ביעילות, אלא שהכל נעשה בשלווה. לפוקוס תיבת ההילוכים הטובה בקבוצה, אלא שהיא והמנוע לא מסתדרים היטב. החלפות ההילוכים נעשות בסל"ד גבוה, ושאון המנוע מורגש היטב. מזל שהבידוד מרעשי כביש ורוח בפוקוס הוא מצוין, והיא מתגלה כמכונית השקטה מבין השלוש.

המשפחתיות שנבחנו אינן ספורטיביות באופיין או בייעודן, וכשלקחנו אותן לכבישי הרים מפותלים הדבר נועד לבחון את תחושת הביטחון שהן מקנות לנהג, ופחות את ההנאה מאחורי ההגה.

למתלים נוקשים יש גם יתרונות - הם מסייעים לשמור על איזון של המרכב בפניות ולהגדיל את השליטה במכונית. הדבר נכון גם לגבי האוקטביה הנוקשה. המתלים שהענישו אותנו בעיר, סייעו לנו לשלוט במכונית כשהכביש החל להתפתל. האוקטביה מקנה לנהג תחושת ביטחון ושליטה בזכות שלדה מאוזנת וגם הגה מדויק, המעביר מידע רב על מצב האחיזה של הגלגלים.

הפוקוס נהנית אף היא משלדה מאוזנת, המסייעת לאחיזה טובה ולתחושה ביטחון, אבל ההגה שלה קל ומנותק. אם מישהו קיווה שהפוקוס תשוב להיות מכונית מהנה לנהיגה, כפי שהיה הדור הראשון שלה בתחילת העשור הקודם, הוא עלול להתאכזב. ולבסוף, גם יונדאי i35 מאפשרת נהיגה בטוחה בכבישים עקלקלים, אבל היא נוטה על צדה במידה מוגזמת וסובלת מהגה חסר תחושה ומהתנהגות כביש בינונית.

שלב ההכרעה

שלוש המכוניות שנבחנו הפעם מוכיחות כי הרף עלה, והמשפחתיות הטובות בישראל מציעות איכות, ביצועים ומרווח שהיו שמורים בעבר לקטגוריות בכירות יותר. ההחלטה על המנצחת הביאה אותנו להתלבטות קשה. התכונות של המכוניות הללו משלימות זו את זו, ודגם שמצטיין בסעיף אחד נופל מהאחרים בסעיפים אחרים. ובכל זאת, לא נתחמק מבחירת מנצחת.

הבחירה הרציונלית צריכה היתה להיות סקודה אוקטביה, שמצטיינת במרווח פנים גדול, תא מטען שימושי, מנוע מוצלח והתנהגות נאותה ואף מהנה בכבישים מפותלים. אולם קניית מכונית היא גם, ואולי בעיקר, רגשית ולא רציונלית, והעיצוב המיושן והחומרים הזולים בתא הנוסעים משרים תחושה עגמומית ולא מאפשרים לאוקטביה לנצח.

יונדאי i35 היא מכונית יפה ומרשימה, שתגרום לבעליה הנאה בכל פעם שילך לקראתה בבוקר. זוהי גם המכונית הנוחה מבין השלוש - קריטריון חשוב למדי עבור מכוניות שיבלו את מרבית זמנן בערים, כנראה. מדובר גם במכונית שהשיגה את נתוני צריכת הדלק הטובים במבחן. אלא שבעיות קטנות בתכנון כמו פתחי מיזוג נמוכים ותא מטען שלא ניתן לפתוח מבחוץ מונעות גם ממנה את הניצחון.

הבחירה שלנו, אם כן, היא פורד פוקוס. זו מכונית מאוזנת מאוד, שמציעה נסיעה נוחה ונעימה כמעט בכל דרך. תא נוסעים האיכותי שלה יקנה תחושה טובה לנוסעים. החיסרון המרכזי של הפוקוס הוא פתח צר וגבוה לתא המטען, ולכן נמליץ לרכוש את המכונית בגרסת הסטיישן השימושית יותר.