יולי עופר יובא היום למנוחות; "ידע לזהות מגמות ולנצל הזדמנויות"

>> יולי עופר, שנפטר שלשום בביתו בהרצליה בגיל 87, היה מאילי ההון הראשונים והבולטים של ישראל. מקורביו סיפרו כי עשה את הונו מזיהוי נכון של מגמות והזדמנויות השקעה, ומניהול ממוקד וריכוזי. הלווייתו צפויה להתקיים היום אחר הצהריים ביישוב בני ציון.

עופר עלה עם משפחתו מרומניה לישראל כשהיה בן חצי שנה. את דרכו העסקית החל בחיפה, שם שימש סוכן וספק ציוד לאוניות. יחד עם אחיו סמי הקים את קבוצת האחים עופר. בהמשך, כשסמי התמקד בפיתוח עסקי ספנות מעבר לים, עסק יולי בפיתוח העסקים בישראל. המשפחה תחת הנהגתו ביצעה השקעות בתחומי האנרגיה, נדל"ן מניב וכבלים, בגרנית הכרמל, במרינה בהרצליה ובבנק המזרחי. בשלהי שנות ה-90 רכשו האחים את החברה לישראל, המחזיקה בכיל, בז"ן וטאואר סמיקונדקטור. אחזקות האחים בישראל רוכזו תחת חברת האחים עופר. עסקיו של סמי בחו"ל היו בבעלותו בלבד.

לפני כעשור ביצעו האחים הפרדה באחזקותיהם המשותפות, כדי למנוע מלחמות ירושה בין בני הדור השני. חברות הספנות והנדל"ן מעבר לים נותרו בבעלות סמי, שרכש עם בנו עידן את חלקו של יולי בחברה לישראל ובעופר ספנות. האחזקות בחברת הספנות משותפות עם אודי אנג'ל, לשעבר בעלה של ליאורה, בתו של יולי.

בעופר השקעות, המחזיקה בנדל"ן בישראל ובבנק המזרחי-טפחות (26%), לא בוצעה הפרדת אחזקות מלאה. משפחת יולי עופר מחזיקה 66.7% מהמניות (ילדיו של יולי, ליאורה ודורון, מחזיקים כל אחד 15% ויולי בשאר), ואייל עופר, בנו של סמי, מחזיק ב-33.3% מהמניות. שווי נכסיו של יולי נאמד ב-650 מיליון דולר.

המשפחה ניסתה לשמור כל השנים על תדמית מלוכדת, אף שמקורבים למשפחה דיווחו לעתים על מתיחויות בין בני הדור השני. שמועות ראשונות על מתחים נשמעו בעקבות מכירת מניות משפחת יולי לסמי בחברה לישראל. על פי המקורבים למשפחה, המכירה אמנם היתה מרצון, אולם מהר מאוד התברר כי לא שיקפה את פוטנציאל הצמיחה של החברה.

סמי עופר לא פיצה את יולי על הפער, ויולי לא מחה, אך בני הדור השני הביעו תרעומת על כך. באחרונה דווח בתקשורת על מחלוקת בין דורון ליולי, ליאורה ואייל המחזיקים יחד במניות בבנק המזרחי-טפחות, כאשר דורון טירפד מהלך שנדרש על ידי בנק ישראל. הבנק המרכזי דרש מבעלי המניות בעופר השקעות להפריד בין אחזקותיהם בנדל"ן ובבנק, כדי שתובטח שמירה על הון עצמי מינימלי כבעלי שליטה בבנק. דורון סירב לשתף פעולה ועתה עומדת בפני בנק ישראל ההכרעה אם לשנות את היתר השליטה של משפחת עופר בבנק המזרחי-טפחות. בעל השליטה האחר בבנק, מוזי ורטהיים, לא יהיה חלק מהבחינה מחדש של בנק ישראל לגבי אפשרות שינוי מבנה השליטה בבנק.

מקורבים למשפחה סיפרו כי יולי גילה מעורבות פעילה בבנק עד התקופה האחרונה, שבה לא יכול היה להגיע לעבודה מפאת בעיות הבריאות. הוא נהג להתעניין בעובדים ובמשפחותיהם. את הניגוד בין הדימוי המשפחתי החם לדימוי הציבורי הלא חיובי שיש למשפחת עופר הסבירו המקורבים ביחסי המשפחה עם הממשלה. לדבריהם, המגעים לרכישת בתי הזיקוק וצים מהממשלה יצרו את הדימוי הבעייתי, אולם אלה נוהלו על ידי סמי עופר ובנו עידן.

"יחסי יולי וסמי היו עם המון אהבה והערכה הדדית, שהחזיקה לאורך השנים, וזה לא דבר מובן מאליו כשמדובר בעסקים כה מורכבים. יולי כאב את התייחסות התקשורת והציבור לחברה לישראל, ובמיוחד לסמי ולעידן", הוסיפו המקורבים.

בלי גינונים של איל הון

אבי לוי, מנכ"ל בריטיש ישראל, העובד כ-30 שנים עם משפחת עופר אמר, כי לאורך השנים היה בקשר יומי עם יולי. "יולי עופר היה איש עסקים מצליח ואהוב. הוא תיפקד כאבא של כל הקבוצה והיה מעורב במה שקורה בה ברמה האישית של העובדים ומשפחותיהם. הוא היה מגיע עם אשתו רותי לאירועי החברה והם היו רוקדים עם כולם. הם גם הגיעו לאירועים משפחתיים של העובדים".

לדבריו, בתחום העסקי לא הפגין יולי גינונים מוחצנים של איל הון. "הוא לא בא לאנשים ממקום מתנשא, אלא בגובה העיניים, ויצר כימיה באופן מיידי", אמר. לדבריו, יולי העביר את תפקיד היו"ר בעופר השקעות לבתו ליאורה, אולם לא התנתק והיה מעורב בקבלת ההחלטות בפרויקטים הגדולים האחרונים של החברה, בהם המיזוג עם בריטיש ורכישת קניון רמת אביב.

יוסי רוזן, שדרכו העסקית הצטלבה כמה פעמים בדרכו של יולי עד שמונה למנכ"ל החברה לישראל, ובהמשך ליו"ר בז"ן, אמר כי יולי הצליח במגוון השקעות בישראל ובעולם. "הוא היה איש עסקים קשוח ויסודי ומלה שלו היתה מלה. בנוסף, הוא היה פעיל מאוד בתחום החברתי והקהילתי, עוד לפני שזה הפך לאופנה. ביתו היה פתוח שנים למבצעי התרמה לפני שהחלו לפרסם את זה.

"מה שהנחה אותו בעסקים היתה ההגדרה שהוא משקיע במה שהוא מבין. שיטת הניהול שלו היתה ממוקדת מאוד וריכוזית. הוא ירד לפרטי פרטים והיה בעל ראייה גלובלית של עסקים. הוא ידע לזהות פוטנציאל בעסקים", הוסיף.

יעקב פרי, יו"ר בנק המזרחי-טפחות, אמר כי מה שייחד את יולי היתה האנושיות שבו. "יולי פתח את לבו ואת דלתות ביתו לעסקים חובקי עולם ולאנשים שהיו בסביבתו. מערכת היחסים בין האחים במשך הרבה מאוד שנים היתה חמה ומשפחתית. יולי היה הרבה שנים חבר דירקטוריון הבנק והיה בקי בפרטי הפרטים של הנעשה בבנק ובעסקים. גם כששכב על מיטת חוליו היינו נוהגים, אלי יונס (מנכ"ל הבנק, א"ק) ואני, לנסוע ולעדכן אותו. למרות מצבים קשים בשנה האחרונה ברקו עיניו כשדיברנו על הנושאים שקשורים לבנק. יולי היה מבעלי המניות שגם מאזינים ולא רק מעירים. אחרי ששמע גם אמר דברו והנחה, מבלי להתערב בניהול השוטף", אמר פרי.

מותו של יולי, שלושה חודשים לאחר מותו של סמי, הותיר את בני הדור השני למשול לבד באמפריית העסקים שהורישו האחים, ללא עצה או הדרכה ממקורות הסמכות הדומיננטיים במשך עשרות שנים. בשלב זה מסתמנות בדור השני שותפויות שלא שמרו על הקשר המשפחתי המקורי. אייל, בנו של סמי, שותף עם ליאורה, בתו של יולי, בעופר השקעות המנהלת את עסקי הנדל"ן והבנק בישראל. עידן, בנו של סמי, משתף פעולה עם אודי אנג'ל, בעלה לשעבר של ליאורה בעסקי היי-טק וספנות. מקורבים לחברה שנשאלו על היחסים בין האחים אייל לעידן הסתפקו באמירה ש"אין ביניהם קשרים עסקיים".