מומחים מזהירים מפני רעב עולמי: זן אלים של כנימת העש משמיד את יבולי העגבניות
הכנימה משמידה יבולי ירקות בכמיליארד שקל מדי שנה; פרופ' דן גרלינג: "אם לא נדביר, לא יהיו יותר עגבניות בעולם כגידול מסחרי"
התחממות האקלים ברחבי העולם גורמת להתרבות מהירה וחסרת תקדים של כנימת העש, מהמזיקים הגדולים בחקלאות העולמית, כך דווח בדיוני הכנס האירופי להדברת מזיקים המתקיים בימים אלה בפקולטה לחקלאות ברחובות, בו משתתפים עשרות חוקרי מחלות צמחים מרחבי העולם.
בכנס הוצגו נתונים, לפיהם השמיד בשלושת השנים האחרונות עש הטבק, אחד הזנים האלימים ביותר של הכנימה, יבולי ירקות בעולם ב-4 מיליארד שקל מדי שנה: "אם לא נייעל את הדברת כנימת העש - יהיה רעב בעולם", הזהיר פרופסור דן גרלינג מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב את באי הכנס.
עש הטבק פוגע במרבית סוגי הירקות ויבולי שדה אחרים, אך בעיקר משחית את העגבניות. גידולים חקלאיים נוספים שהכנימה פוגעת בהם הם כותנה, פרי הדר, קני סוכר, קאסבה (שורש הדומה לתפוח אדמה המשמש מאכל למיליוני בני אדם באזור הטרופי של כדור הארץ) ועוד.
לדברי פרופ' גרלינג, בחלק מזני הירקות ניתן להשתמש בהדברה ידידותית לסביבה (בעיקר ביולוגית) כדי להקטין את נזקי הכנימה, אך בעגבניות הוכח כי הדברה כזו אינה יעילה דיו ויש לשלב אותה בריסוס של חומרי הדברה כימיים ובהגנה על הגידולים באמצעות חממות ובתי רשת: "אם לא נעשה זאת. לא יהיו יותר עגבניות בעולם כגידול חקלאי מסחרי".
האנטימולוג ד"ר שי מורין, חוקר בפקולטה לחקלאות ברחובות, אמר כי עש הטבק מתרבה בשנים האחרונות במהירות תוך שהוא משתלט על שטחים חקלאיים נוספים. אחת הסיבות לכך, לדבריו, היא שהתחממות האקלים מאפשרת לכנימה חובבת החום להעמיד יותר צאצאים מבעבר. "מאידך, החומרים הכימיים בהם נאלץ להשתמש כדי להדביר את הכנימה עלולים, מצידם, לזהם את הסביבה. כל אלה ועוד מעמידים בפני המחקר המדעי בתחום הדברת המזיקים בחקלאות דילמות ואתגרים גדולים", הסביר מורין.
בכנס דווח כי יבולי העגבניות שנפגעו ביותר הם בישראל, ארה"ב ומדינות אפריקה - מסודן ועד טנזניה. לגבי הנזקים לגידולים אחרים, דווח כי הפסדי מגדלי הכותנה בקליפורניה הגיעו בעשור הקודם לחצי מיליארד דולר בשנה ובברזיל הפסיקו המגדלים לגדל דלועיים (דלעת, קישוא, מלפפון, מלון ועוד) באזורים רבים במדינה, בשל נזקי הכנימה. ירק נוסף שהכנימה השמידה באזורים רבים בעולם הוא חסה.
בארגון הכנס לקחו חלק חוקרים מהאוניברסיטה העברית (הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט סמית ברחובות), אוניברסיטת תל אביב ומינהל המחקר החקלאי- מכון וולקני.