הבורסה ישראלית יוצאת מחדש למסע גיוס חברות טכנולוגיות

>> אחת הטענות הנפוצות נגד מפת ההיי-טק הישראלי היא חוסר האיזון שלו. שכן, ישנן הרבה חברות סטארט-אפ קטנות ומעט חברות היי-טק גדולות ובוגרות שהתפתחו כאן.

לא פעם היזמים הישראלים מסבירים שהם אינם חולמים על אקזיט מהיר ושהיו מעדיפים להקים חברה גדולה, אלא שבישראל חסרים מנגנוני מימון שמאפשרים לחברה לבצע את קפיצת המדרגה הנדרשת כדי להיהפך לכזו.

טענה זו אף מקבלת גיבוי מדירוגה של ישראל במדד התחרותיות שפורסם בשבוע שעבר על ידי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ובו ישראל מדורגת שנייה בעולם בזמינות הון סיכון המיועד לחברות צעירות בתחילת דרכן. לעומת זאת, בדירוג אמצעי מימון המיועדים לתמוך בצמיחת חברות, ישראל מפגרת מאחור ומדורגת במקום 30 בגישה קלה להלוואות מבנקים, ו-20 במימון באמצעות שוק הון מקומי. אמנם בשני המדדים חל שיפור בשנים האחרונות, אך הם עדיין לא חזרו לרמתם לפני עשור.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שערה לבעיות המימון של חברות ההיי-טק הישראליות, מקדמת זה שנתיים יוזמה שמטרתה לעודד חברות היי-טק ישראליות להנפיק בתל אביב כשלב מקדים להנפקה בנאסד"ק. בצורה זו מקווים בבורסה שהחברות ישיגו את מימון הביניים הנדרש להן כדי להמשיך ולצמוח.

היוזמה פונה לחברות שזקוקות למימון כדי לצמוח אך אינן גדולות מספיק כדי לפנות לניו יורק. כחלק מתהליך זה מקיימת היום הבורסה כנס שבמסגרתו יתקיים מפגש בין 20 חברות היי-טק בשלות בעלות הכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים, שכבר יש להן מוצר בשוק ושעשויות להגיע לשווי שוק של 100-200 מיליון דולר, לבין כ-150 משקיעים מוסדיים וחתמים.

לבורסה מצפה עבודה קשה, בעיקר בשכנוע המשקיעים הישראלים שמעדיפים להימנע מסיכונים בשווקים בתקופה של חוסר ודאות ואינם זוכרים סיפורי הצלחה של חברות שהונפקו בישראל. הזיכרון הטרי של כשלון תהליך ההנפקה של מודו, חברתו של דב מורן שפנתה לגייס הון בבורסה בתל אביב לאחר שלא הצליחה לגייס כסף מקרנות הון סיכון, יקשה אף יותר על שינוי התפישה בשוק ההון הישראלי.

"מחר בבוקר בטח לא ינפיקו בתל אביב 10 חברות", אומרת אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה, ומבהירה כי מדובר בתהליך ארוך שבמסגרתו צריך יהיה לשכנע את כל הצדדים המעורבים שכדאי להם לראות בתל אביב אלטרנטיבה ראויה.

"זה תהליך שבמסגרתו צריך להסיר את הפחדים, להכיר אחד את השני, לצאת מהדעות הקדומות ולהפסיק לחלום רק על נאסד"ק למרות שזה חלום יקר ורחוק", מתייחסת לבנון לשלבים שידרשו לעבור כל המעורבים. עם זאת, היא מציינת כי "אם חברה גדולה מספיק ויכולה להנפיק בנאסד"ק, עדיף לה להתחיל שם, אבל למחרת אפשר להגיש רישום כפול בתל אביב".

גם איש ההון סיכון הוותיק אדי שלו, שותף-מנהל בג'נסיס פרטנרס, מחזיק בתפישה דומה. "אנשים צריכים להתפכח מהחלום להנפיק בוול סטריט. ביותר מ-90% מהמקרים החלום הזה הוא לא בר-מימוש מכל מיני סיבות. זה לא כלכלי לחתמים בוול סטריט להנפיק חברות מתחת לגודל מסוים. כולם רוצים את ההנפקות הגדולות בהיקף 200 מיליון דולר או מיליארד דולר וזה כולל את נאסד"ק, שהיתה פעם חממה לחברות קטנות".

לדבריו "גם חברות בשלות ומכניסות שהן מכובדות במונחים ישראלים, שהוכיחו צמיחה לאורך כמה שנים אבל גודל השוק שלהן הוא 150-200 מיליון דולר וההכנסות שלהן 25 מיליון דולר, פשוט לא מעניינות את החתמים האמריקאים.

היוזמה בבורסה נולדה ב-2009 בתקופה שעדיין התנהלה בצל המשבר הפיננסי וחלון ההנפקות בעולם נסגר. "זיהינו שיש בעיה לחברות שצריכות לגייס כסף עוד לפני שהן מספיק גדולות לרישום בנאסד"ק", אומרת לבנון. יש עלות הרבה יותר גבוהה לחברה שרוצה להירשם שם - ברישום עצמו ובמיוחד בדמי תחזוקה, בתשלומים לכל מיני גורמים ובעמידה ברגולציה האמריקאית הקשוחה. הפערים הם פער של אחד לעשר: פי 10 יותר יקר לחברה להיות רשומה בארה"ב מאשר בישראל. כשמדובר בחברה גדולה מאוד כמו טבע זה לא רלוונטי לה, אבל לחברה לא גדולה אלה עלויות שנוגסות בהכנסות החברה וגם הסיכוי שהמשקיעים האמריקאים יראו אותה לא גדול מדי".

כמו כן, לבנון מציינת כי באותה תקופה נאסד"ק העלתה את הדרישות שלה לרישום. בעיה נוספת באותה תקופה היתה שקרנות ההון סיכון סגרו את ברז ההשקעות שלהן.

עודד חרמוני, מנכ"ל איגוד תעשיות ההיי-טק, מציע להסתכל על הנפקה בבורסה בתל אביב כמימון ביניים המיועד לצמיחה של חברות. "זו בעיה כלל-עולמית שחסר כסף שמיועד לצמיחה של חברות והבורסה בתל אביב יכולה להיות אלטרנטיבה למימון ביניים עד שמגיעים להנפקה גדולה יותר בארה"ב", אומר חרמוני. כמו כן הוא מצביע על כך ש"כיום יש התבגרות של השוק וישנן יותר חברות שמגיעות לצמיחה ולמכירות מהותיות. הכסף שהכי חסר כאן הוא כסף לצמיחה מהירה, ולפעמים אין אלטרנטיבות אלא לעשות את זה דרך הבורסה".

הביו-טכנולוגיה כדוגמה

בינתיים חברות ההיי-טק הישראליות עוד לא ויתרו על החלום להנפיק בנאסד"ק והן עדיין לא רואות בבורסה באחד העם אלטרנטיבה. עם זאת, בבורסה מכתירים כהצלחה את הניסיון עם חברות הביו-טכנולוגיה. "זיהינו כמות אדירה של חברות ביו-טכנולוגיה שצריכות לגייס כסף וקטנות מדי בשביל להנפיק בחו"ל. אחרי כמה הנפקות מוצלחות זה נהפך למשהו שהוא מובן מאליו. אבל שאר חברות ההיי-טק עדיין מדירות רגליים, היזמים יושבים ומחכים ליום, שאולי יגיע בעוד כמה שנים, שבו יוכלו להירשם בנאסד"ק", מספרת לבנון.

כיום מתוך 147 חברות היי-טק שנסחרות בתל אביב, 57 הן חברות ביו-טכנולוגיה, כלומר יותר משליש. "זה מספר מדהים לכל מדינה באירופה. הצלחנו לעשות את מה שרצינו לעשות - להפוך את הבורסה בתל אביב לאלטרנטיבה הראשונה שהחברות בוחרות בה", אומרת לבנון.

בעיה נוספת איתה מנסה להתמודד כיום הבורסה כדי ליצור שוק פעיל היא היעדר הסיקור של חברות טכנולוגיות על ידי אנליסטים. "בעבר האנליסטים התעניינו מאוד בחברות הטכנולוגיה הקטנות שנסחרו בנאסד"ק, אבל זה עבר מהעולם. גם בארה"ב האנליסטים מכסים רק חברות גדולות", טוענת לבנון.

כעת נמצאת הבורסה בתהליך מול חברת אנליסטים ישראלית שתכסה את חברות הביו-טכנולוגיה הישראליות, כך שיהיו ניתוחים אובייקטיביים של הדו"חות שלהן לפחות ארבע פעמים בשנה. באופן זה הציבור יידע באיזה חברות כדאי להשקיע - דבר שעשוי להעלות את הסחירות של החברות.

פריים סנס, הסטארט-אפ הישראלי המבטיח המפתח את השבב לזיהוי מחוות באמצעות תנועות ידיים שנמצא בלב מערכת הקינקט של מיקרוסופט, ישתתף היום בכנס. ינון ברכה, מנכ"ל החברה, מדגיש כי החברה, שגייסה בתחילת השנה 50 מיליון דולר מקרן פרייבט אקוויטי, טרם החלה בתהליכי הנפקה אך היא מעוניינת להיהפך לחברה ציבורית וגדולה. עם זאת, הוא סבור כי בבוא היום החברה תונפק בנאסד"ק ולא בבורסת תל אביב, שבה היא עשויה לבצע רישום כפול בהמשך.

"זה מקל על המשקיעים הישראלים לסחור כשיש רישום כפול. אבל רוב המסחר הרציני מגיע מנאסד"ק ומבורסת ניו יורק ולא מבורסת ת"א. היתרון בבורסה בתל אביב הוא שגם בתקופות קשות למשקיעים ישראלים יש עניין בחברות, אבל יש עוד מהלכים שהבורסה בתל אביב צריכה לעבור לפני שהיא נהפכת לבורסה טכנולוגית", הוא מסביר. המטרה המרכזית של ברכה היא ליצור קשר ראשוני עם המשקיעים המוסדיים, כדי שכשהיא תנפיק - המוסדיים יצטרפו לתהליך בחו"ל.

כמו כן, ברכה מצביע על כך שלעיתים ההנפקה בתל אביב אינה כדאית עבור קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברה ורוצות לקבל החזר גבוה על השקעתן. לדבריו "חברות מנפיקות בגלל שתי סיבות: או שהחברה זקוקה לכסף או שהיזמים רוצים לייצר אקזיט למשקיעים. כנראה שניתן יהיה לגייס כסף בתל אביב, אבל לא בטוח שהבורסה בתל אביב מספיק גדולה כדי שיהיה נפח במסחר במניה כדי שיהיה אקזיט והמשקיעים יוכלו לצאת. הקרנות הון סיכון לא מבינות בחברות ציבוריות ואין להן עניין יותר להחזיק את החברה הנסחרת".

טראומת מודו

כדי שחברות ישראליות יראו בבורסה בתל אביב שלב ראשון בדרך לנאסד"ק, על הבורסה לייצר כמה סיפורי הצלחה בולטים. בינתיים, בשוק ההון עדיין זוכרים את הניסיון הכושל של דב מורן לגייס בתל אביב.

לפני כשנה התכוונה החברה לצאת להנפקה בבורסה בתל אביב במטרה לגייס כסף, זאת לאחר שנכשלה בגיוס כסף מקרנות הון סיכון וגופי השקעה אחרים. החברה הגישה תשקיף לגיוס כספים במניות, איגרות חוב ואופציות לפי שווי חברה של 120 מיליון דולר לפני הכסף.

החברה תיכננה להנפיק כ-25% מהון המניות שלה, לאחר שהושקעו בה יותר מ-120 מיליון דולר. בעקבות כישלון ניסיון הגיוס, פוטרו יותר מ-100 עובדים בחברה. בתחילת השנה מינה בית המשפט המחוזי בת"א כונסת נכסים למודו, לאחר שהיא נקלעה לחוב של 21.3 מיליון שקל, ובמאי גוגל רכשה את הפטנטים שלה בתמורה ל-17 מיליון שקל שכיסו את חובות החברה לנושים.

הניסיון של מודו הוא טראומטי למשקיעים שחווים תקופה שמאופיינת בחוסר ודאות ממילא. בכיר בגוף מוסדי מוביל מזהיר כי הנפקת חברה בישראל אינה איתות חיובי בעיני המשקיעים.

"למה חברה מנפיקה בישראל אם היא חברת היי-טק? אם היא גדולה מספיק ובטוחה בעצמה - שתנפיק בחו"ל", הוא אומר. לטענתו, גם חברות שניצלו את האפשרות לרישום כפול היו חברות פחות מעניינות שכמעט ולא היה להן מסחר בשווקים בחו"ל. כמו כן, אותו גורם מצביע על כך שלמשקיעים המוסדיים חסר ידע בנוגע לחברות טכנולוגיה, לכן, חלק מהתיק שלהן מושקע בקרנות הון סיכון שמשקיעות עבורן בהשקעות המסוכנות שאין להן ידע לגביהן.

"כמוסדי אין לי ידע בהיי-טק ולכן אני מעדיף לעבוד דרך קרן הון סיכון למרות שהיא גובה דמי ניהול. ככה אני יודע שמנהלים את זה מומחים. אם קרן הון סיכון לא מוכנה לתת לחברה כסף והיא מגיעה לגייס בשוק המקומי זה מדליק נורת אזהרה. אם ההון סיכון לא לוקח את הסיכון אז למה הבורסה צריכה לקחת אותו? להנפקה ראשונית (IPO) מגיעים אחרי ההון סיכון ולא במקומו".

בעיה נוספת שעליה מצביע הגורם היא שבכדי שהשקעה תהיה כדאית עבור המשקיעים המוסדיים עליה להיות בהיקף משמעותי, בעוד שחברות הטכנולוגיה שעשויות להנפיק בתל אביב יונפקו לפי שווי נמוך.

העיתוי הנוכחי משחק נגד חברות היי-טק שמעוניינות להנפיק בתל אביב. זאת משום שניתן למצוא מניות טובות במחירים זולים מבלי להיות חשופים לסיכון שבהשקעה במניות של חברות צעירות, עם מחזור הכנסות ורווחים נמוך יחסית. "מתי התחילו להתעניין שוב בהשקעה במניות היי-טק? בתקופה שבין פסח לבין ראש השנה הקודם כשהשוק היה בעליות והתמחורים של מניות אחרות נהיו גבוהים", קובע הגורם. אבל ברמת התמחור הנוכחית קשה לראות את המשקיעים חוזרים להיי-טק".