"מפעלים קטנים מהווים 80% מהתעשייה - אבל נהנים רק מ-10% מהאשראי הבנקאי"

>> "למערכת הבנקאות חלק משמעותי בריכוזיות במשק, שכן היא מערימה קשיים על מתן אשראי למפעלים קטנים" - כך אמר בסוף השבוע דוד ארצי, המתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים בבחירות הצפויות בסוף השנה. "להערכתי, היקף האשראי הבנקאי לתעשייה הוא עשרות מיליארדי שקלים, ואולם 90% ממנו ניתנים למפעלים גדולים, שהם רק 20% מהמפעלים בישראל. 80% הנותרים, שהם מפעלים קטנים ובינוניים, נאלצים להסתפק ב-10% מהאשראי", הוסיף.

לדבריו, מפעלים קטנים ובינוניים היו יכולים לגדול עם אשראי נוסף ולחולל תחרות אמיתית במשק, אך דרישות מערכת הבנקאות לערבויות אישיות ובטחונות אינה מאפשרת להם לעמוד בקריטריונים לקבלת אשראי. לפיכך, אחד הרעיונות שהוא מקדם במסגרת מסע הבחירות שלו הוא הקמת קרנות אשראי בערבות ממשלתית ובשיתוף הבנקים שיאפשרו להגדיל את האשראי למפעלים קטנים ובינוניים.

ההצעה, אומר ארצי, מבוססת על מודל אשראי לעסקים קטנים ובינוניים שמקובל במדינות המפותחות (OECD). "הבנקים מגרשים את העסקים הקטנים, הם לא נותנים להם כמעט כלום. אדאג להקים קרנות בערבות מדינה בהיקף של 50% מההלוואה. אם זה לא יצליח, אביא לכאן בנקים מחו"ל שיעניקו אשראי למפעלים".

נתונים דומים הציג בסוף השבוע גלעד זילברברג, הבעלים של חברת מאיר בייגל וראש אגף מפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים. בכנס קמעונות שנערך ברמת גן אמר זילברברג כי בעוד באירופה 43% מהאשראי הבנקאי ניתנים לעסקים קטנים ובינוניים, בישראל רק 18% מהאשראי הבנקאי ניתנים לעסקים אלה. לדבריו, המדינה צריכה לסייע במימון עסקים קטנים אם היא רוצה לחולל באמצעותם תחרות במשק.

המפעלים הגדולים מתחילים לשנות גישה

בהתאחדות התעשיינים, בראשות שרגא ברוש, מייחסים חשיבות לקידום מפעלים קטנים ובינוניים, אך העובדה שבהתאחדות חברים גם המפעלים הגדולים יוצרת אופוזיציה למהלכים. עם זאת, נראה כי על רקע המחאה החברתית החלו מפעלים גדולים לשנות את גישתם ולהבין כי יש לאפשר למפעלים קטנים מרחב מחיה הוגן.

"יש התאמה בין צמיחה כלכלית לשכיחות מפעלים קטנים", נכתב במסמך של התאחדות התעשיינים שהגיע לידי TheMarker. "בעשור האחרון, מדינות עם נתח משמעותי של מפעלים קטנים ובינונים צמחו בקצב גבוה יותר ממדינות עם שיעור נמוך של מפעלים קטנים ובינונים". על פי נתוני ההתאחדות המעודכנים ל-2009, מספר המפעלים הקטנים ובינוניים לא צמח מאז 2006.

בהתאחדות התעשיינים נהוג לפלח את מגזר המפעלים הקטנים והבינוניים על פי מספר העובדים: מפעל קטן מעסיק עד 50 עובדים ומפעל בינוני 50-100 עובדים. כ-60% מחברי ההתאחדות מסווגים כמפעלים קטנים ובינוניים. הפילוח לא נעשה בהתאם למחזור המכירות, אך לפי ממוצע מכירות לעובד בתעשייה ניתן להעריך שמחזור המכירות במפעל קטן הוא עד 35 מיליון שקל, ובמפעל בינוני עד 70 מיליון שקל.

במסמך נכתב: "מפעלים קטנים ובינוניים נתונים למצוקת מימון בהיקפים משמעותיים יותר מהעסקים הגדולים. אפשרויות גיוס ההון שלהם מוגבלות, ובמקרים רבים הם אינם מסוגלים לספק ביטחונות כדי לזכות בהגדלת האשראי הבנקאי. כך למשל, ברבעון הראשון של 2011 דיווחו המפעלים הקטנים והבינוניים כי 48% מהמבקשים אשראי חדש נתקלו בקשיים בקבלתו, ואילו 56% מהם מתקשים לשמור על מסגרת האשראי הקיימת".

עם זאת, מסמך התאחדות מציין, כי חלק מהבעיה של מפעלים קטנים נובע מיכולות ניהול חסרות. "המנהל במפעל הקטן והבינוני הוא במקרים רבים מייסד העסק, או בן משפחתו, ויש לו כישורים מקצועיים ספציפיים בתחום פעילותו. במפעלים רבים, המנהל מטפל במכלול רחב של נושאים - כספים, תפעול ושיווק. באופן טבעי, אין באפשרותו להתמקצע בכל אחד מהתחומים האלה, מה שמתבטא בחוסר יעילות ובתוצאות לקויות".

קשיים נוספים של מפעלים קטנים נובעים מביורוקרטיה מסורבלת ברשויות, שמכבידה בעיקר על המפעלים הקטנים והבינוניים. בניגוד למפעלים הגדולים, אין במפעלים הקטנים מחלקות מיוחדות להתמודדות עם דרישות הרגולציה, כמו רישוי עסקים, היתרי בנייה, משרד הבריאות, הגנת הסביבה ובטיחות אש. בנוסף, המפעלים הקטנים והבינוניים מייצאים רק כ-20% מסך מכירותיהם, לעומת המפעלים הגדולים שמייצאים כמחצית מהפדיון. מפעלים קטנים נתקלים בקשיים רבים בשווקים הבינלאומיים וניצבים בפני חסמים שונים, בעיקר בתחומי המימון והשיווק הראשוניים. בשוק מוגבל כמו ישראל, היצוא הוא אלטרנטיבה חיונית להבטחת שרידות וצמיחה.