הלחץ עבד - המדינה הסכימה לתת עדיפות לאוניות כיל בנמל אילת

>> על רקע המחלוקת בין המדינה לבין קבוצת החברה לישראל סביב סוגיית התמלוגים ממכירת משאבי ים המלח, עומדת הקבוצה לזכות בהישגים משמעותיים כחלק מהסכם מעורר מחלוקת אחר מול המדינה - הפעם, סביב מכירת הזיכיון להפעלת נמל אילת.

ל-TheMarker נודע כי רשות החברות הממשלתיות הגיעה בימים האחרונים להסכמה עם החברה הבת כימיקלים לישראל (כיל) על מתווה ההפרטה המתוכנן של נמל אילת, באופן שישמור על האינטרסים של מסוף הכימיקלים שמפעילה כיל סמוך לנמל. לפי ההסכם, במשך כ-190 יום בשנה (16 יום בחודש) יזכו אוניות כיל שיגיעו למפרץ לעדיפות על פני אוניות מכולה שיגיעו אל הנמל המופרט. בנוסף סיכמו הצדדים כי התשלום שבו תישא כיל עבור השירותים שתספק לה חברת נמל אילת יהיה דיפרנציאלי, ויעלה בהתאם לנפחי היצוא של כיל מהנמל.

ההסכם הובא ביום שלישי לאישור מזורז של דירקטוריון חברת נמל אילת, לאחר ששר האוצר יובל שטייניץ חתם על שינוי בתקנון חברת נמל אילת, המאפשר לערוך הצבעה בדירקטוריון גם בנוכחות שלושה חברים בלבד - במקום חמישה. בפועל נכחו בהצבעה ארבעה חברי דירקטוריון. שלושת נציגי הציבור מבין הארבעה הצביעו בעד ההסכם, ודווקא נציגת משרד האוצר בדירקטוריון הצביעה נגדו. לפיכך אושר ההסכם, והצדדים צפויים לחתום עליו בימים הקרובים.

פגיעה באטרקטיביות של המכרז

הפרטתה של חברת נמל אילת עוררה בחודשים האחרונים התנגדות מצד קבוצת החברה לישראל, מחשש כי הפעלת נמל מכולות פרטי במקום תפגע בפעילות מסוף הכימיקלים הסמוך שמפעילה החברה הבת כיל דשנים. בחודשים האחרונים נפגשו כמה מבכירי כיל עם גורמי ממשל והעלו שורת דרישות לתיקונים במתווה המכרז המתוכנן. בין היתר דרשה כיל כי לאוניות הצובר שיפקדו את המסוף שלה תובטח קדימות על פני אוניות מכולה שיפקדו את הנמל הפרטי החדש, כך שלא יידרשו להמתין בתור התפעולי לנמל. התחייבות כזו מצד הממשלה עשויה לפגוע קשות באטרקטיביות המכרז, משום שזו הכריזה כי תכלית ההפרטה היא להחיות את פעילות המכולות האפסית בנמל אילת ולהגביר במידה משמעותית את שינוע המטענים דרכו. כמו כן דרשה כיל "רשת ביטחון" מהמדינה - התחייבות ממשלתית לפצות את כיל אם כושר היצוא ממסוף הכימיקלים יפחת כתוצאה מהפעלת הנמל החדש.

בסיכומן של הפגישות סירבה המדינה לקבל כמה מדרישות החברה מחשש כי הדבר יפגע בכושר התחרות של הנמל הפרטי העתידי, ובכך יפגע בכדאיות ההשתתפות במכרז הבינלאומי שיפורסם. בממשלה הביעו חשש כי הסירוב יביא את החברה לישראל להתמודד במכרז לרכישת הזיכיון להפעלת הנמל. שוויה המשוער של חברת נמל אילת - כ-140 מיליון שקל - נחשב לזניח ביחס למחזור הכספי שמגלגלת כיל מדי שנה ביצוא 2.5 מיליון טונות של כימיקלים דרך המסוף באילת. ואמנם, כיל ניגשה לשלב המיון המוקדם (PQ) בשיתוף ענקית הטרמינלים האמריקאית SSA. במקביל הזהירה הרשות את המתמודדות במכרז כי זה עשוי להתעדכן בהתאם למסקנות ועדת הריכוזיות במשק - באזהרה המופנית בעיקר כלפי החברה לישראל, בעלי חברת הספנות צים והמסוף באילת.

במקביל המשיכו המדינה וכיל במשא ומתן למציאת פשרה לגבי מתווה ההפרטה. ככל הידוע דרשה כיל כי לאוניותיה המגיעות לנמל תובטח קדימות למשך כ-21 יום בחודש, כלומר 250 יום בשנה. המדינה מצדה הסכימה למתווה שנתי מדורג של 140-160 יום למשך שלוש השנים הקרובות, עד שתושלם הארכת מסוף הכימיקלים של כיל דרומה ב-180 מטר נוספים.

בתום המו"מ סיכמו הצדדים כי במשך 16 יום בחודש (190 יום בשנה) יוכנסו אוניות כיל אל הנמל בהקדם האפשרי ולפני כל אונייה אחרת. זאת, תוך שחברת נמל אילת מתחייבת "לעשות ככל יכולתה כדי לאפשר כניסת אוניות צובר לטעינה ברציף מעבר ל-16 הימים המובטחים, וזאת בכדי לאפשר לחברות (כיל - א"ב) לעמוד ביעדיהן". כמו כן סוכם כי אם לא תנצל כיל את מלוא 16 ימי העדיפות שהוענקו לה במשך חודש מסוים, היא תוכל לבקש מחברת הנמל לנצל את יתרת הימים העודפת במהלך החודש העוקב.

תמורת שירותי התפעול השונים תשלם כיל לנמל אילת תשלום שנתי קבוע של 8.78 מיליון שקל. בנוסף תחויב כיל בתשלום משתנה שיחושב לפי הכמות השנתית של המטענים שיוטענו על אוניות כיל בנמל: בגין שינוע של עד 2.5 מיליון טונה בשנה תשלם כיל 3.92 שקל לטונה; בגין שינוע של חצי מיליון טונות נוספות (עד 3 מיליון טונה בשנה) תשלם כיל 7.5 שקל לטונה; ועבור כל טונה נוספת תשלם כיל 8 שקלים לטונה שתוטען באמצעות שירותי התפעול של נמל אילת. התשלום יבוצע על בסיס שוטף+32.

הסכם ל-15 שנה

לפי הערכות, משלמת כיום כיל לנמל אילת סכום של כ-6.5 מיליון שקל עבור שירותי התפעול והאבטחה, ומשנעת כ-2.4 מיליון טונה בשנה. בנוסף משלמת כיל לחברת נמלי ישראל (חנ"י) דמי שימוש שנתיים של כ-2.7 מיליון שקל. המסוף של כיל, סוכם עוד עם המדינה, יופעל במשך 24 שעות ביממה בידי 23 עובדים שיושאלו מחברת נמל אילת, והיא זו שתישא בעלות העסקתם ובתנאי ההעסקה. נמל אילת יאפשר גישה חופשית לרציף ולמתקניו לעובדי כיל ולמוזמני החברה. סיכום זה יהיה בתוקף למשך 15 שנה, עם אופציה להארכתו בפעימות של חמש שנים נוספות (במקביל לחוזה הזיכיון של המפעיל הפרטי בנמל אילת).

הוויכוח בין הממשלה לבין כיל על מתווה ההפרטה נוהל על אף שהסכם חכירת המסוף באילת מן המדינה בידי כיל פקע כבר ב-2008 ועדיין לא חודש. כיל מנהלת עם חברת נמלי ישראל (חנ"י) משא ומתן להארכת תקופת החכירה, ואולם זו אינה בתוקף כיום. בשבועות האחרונים מנהלות כיל, חנ"י וחברת נמל אילת משא ומתן באשר להרחבת שטח מסוף הכימיקלים דרומה, באמצעות הארכתו ב-180 מטר נוספים. בעלות הפרויקט המוערכת ב-120 מיליון שקל תישא כיל עצמה, ואילו המדינה תעמיד לרשותה את שטח הים הנוסף.