דוגי בסטייל: מה מניע אנשים שבוחרים לחיות את חייהם ככלבים

במבט ראשון זה נראה כמו מסיבת תחפושות. גברים צעירים לבושים חליפות מלטקס ועל פניהם מסיכות של כלבים. הם רוכנים על ארבע, מרחרחים ונושכים זה את זה וחולקים צעצועים משותפים. גבר אחד לובש חליפה לבנבנה עם נקודות שחורות, כמו כלב דלמטי, ואחר עוטה חליפה שחורה עם אוזניים זקורות, המזכירה דוברמן. ויש גם זאבים, רוטוויילרים וקוקר־ספניאלים. אבל זו לא מסיבה פורימית, אלא דרך חיים של אלפי אנשים בעולם, ובאנגליה בפרט, שחיים את חייהם ככלבים.
כוכבי הסרט התיעודי "אנשים שרוצים להיות כלבים". לדברי איש־הכלב ג'ון וולף, "יש עוד סוגי חיות בסקציה שנקראת הפרוותית, כמו דובים, סנאים וגיריות. יש גם סקציה של חתולות, שם ישנן בעיקר נשים" . צילום: באדיבות ערוץ 8 הוט בחור נוסף בסצנה הוא קיי, בוגד אוקספורד בן 28, שמנהל אתר אינטרנט קהילתי מהמוסך של הוריו ברומפורד, עיר סמוכה ללונדון. באתר אפשר לראות תמונות של כלבים המחפשים מטפלים. קיי עצמו אינו מתלבש ככלב, אלא שייך לצד המטפלים. "זה לחלוטין לא קשור לסקס, אלא לאסקפיזם", הוא מסביר, "זה הופך אותך ממשהו שאתה לא רוצה להיות, למשהו שאתה רוצה להיות באמת".
משחקי הכלבים החלו את דרכם בסצנה הקינקית של ה־BDSM, אך כיום מדובר בתופעה עצמאית. באנגליה ישנה קהילה גדולה של אנשי־כלב, המונה כ־10 אלף חברים. אחד מהם הוא טום בן ה־32, שעובד לפרנסתו כטכנאי מוזיקה, ובזמנו הפנוי חי ככלב. הוא ישן בכלוב לצד בעליו ריצ'רד, ואוכל גם מזון יבש של כלבים, אף שלדבריו, “אין לו ממש טעם — זה כמו ללעוס קרטון עם חצץ וחול”, אבל הטקסטורה שלו מחברת אותו יותר אל הכלב שבו. עד כה הוא השקיע קרוב ל־4,000 ליש”ט בקניית החליפות וכל הציוד הנלווה שלו הוא זקוק כאיש־כלב. שמו ככלב הוא פאק.
. צילום: באדיבות ערוץ 8 הוט הבמאי גאי סימונדס חקר את התופעה לעומק בסרטו "אנשים שרוצים להיות כלבים". בשיחה טלפונית עמו הוא אומר כי "רוב הכלבים הם זכרים, וחלקם הגדול נמנה עם הקהילה ההומוסקסואלית, אך ישנם גם סטרייטים וא־מיניים. הם לא נפגשים כדי לעשות סקס. נתקלתי בכמה טיפוסים המפחדים לשוחח עם אחרים בסיטואציות חברתיות, והאפשרות להיות כלבים נתנה להם דרך להיות עם אנשים בלי לדבר".
בסרט (שישודר ב־20.11 בערוץ 8) רואים כיצד ארגן קיי לראשונה מפגש בלונדון של כלבים הרשומים באתר, ושאליו הגיעו יותר מ־30 איש שלא חששו לחשוף את עצמם. בסופו החליט טום לערוך להם מצעד גאווה, אך ביום האירוע הגיעו רק שלושה.
ג'ון וולף (34), שגילה את עניין הכלבים עוד בשנות התשעים, סיפר כי הוא חש בודד מאוד עם המשיכה שלו לנושא. "לא הבנתי את המהות הכלבית שלי עד שנפגשתי והכרתי עוד כלבים כמוני. יש עוד סוגי חיות בסקציה שנקראת הפרוותית, שם תוכל למצוא דובים, סנאים וגיריות. יש עוד סקציה של חתולות, שם ישנן בעיקר נשים".
להערכת סימונדס, הקהילה העולמית מונה כ־250 אלף פרטים. בישראל ישנם גם כמה כלבים השומרים על פרטיותם. אחרי מאמצים רבים הצלחתי לשכנע את ר', בחור בן 28, להתראיין בעילום שם. תכננו להיפגש בביתו ברמת גן, שם הוא יוכל ללבוש את תחפושת האמסטף שלו ולהשתעשע בצעצועיו. אך שעה לפני הפגישה הוא החליט לבטל ולבצע את הראיון בטלפון.
הוא חי עם מטפל זה כשנה. לפני כן הוא היה חבר בקהילת ה־BDSM. "אני אוהב להיות נשלט, אבל בלי ההשפלות וכל מה שכרוך בזה. בתור יהודי ונכד לניצולי שואה, זה גם מחבר אותי לסיפורים של ניצולי שואה שחיו ככלבים".
חשבת להתחבר למטפל גרמני?
"לא. אני והמטפל שלי מאוד קשורים ואוהבים. ככלב אני לא מעז לחשוב לעזוב את המטפל שלי או להמרות את פיו. זו שאלה ממש מביכה מבחינתי".