ממשיכים בתוכנית: בית משפט בצפון אירלנד דחה שתי עתירות נגד הברקזיט
השופט בבית המשפט בעיר בלפסט פסק כי אין זה בסמכותו להתערב באופן שבו תפעל הממשלה בנוגע להפעלת סעיף 50 ליציאה מהאיחוד. דוברה של ראשת הממשלה תרזה מיי: "אנחנו מברכים על הפסיקה". ומה חושב על כך טוני בלייר?
בית משפט בצפון אירלנד דחה שתי עתירות שניסו לבטל את החלטת משאל העם בעד הברקזיט, ובכך הסיר חלק מהמכשולים שעמדו בדרכה של ראשת הממשלה תרזה מיי להפעיל את סעיף 50 המסמל יציאה מהאיחוד האירופי עד סוף מרץ.
השופט פול מגוויר פסק היום (ו') שאין זה בסמכות בית המשפט בבלפסט להתערב באופן שבו תפעל הממשלה בנוגע להפעלת סעיף 50. "ההכרזה בעצמה לא משנה את החוק הבריטי", כתב השופט. "מדובר רק בתחילת התהליך", וכשיהיה צורך לשנות חוקים אז הפרלמנט בוודאי יתערב.
במקביל, לבית המשפט בלונדון הוגשה עתירה דומה הדורשת לקיים הצבעה בפרלמנט לפני החלת סעיף 50. ההערכה היא כי המקרה יידחה ויעבור לבית המשפט הגבוה לערעורים.
"אנחנו מברכים על הפסיקה היום", מסר דוברה של מיי, גרג סוויפט. "נוכל להממשיך בתהליך כמתוכנן".
בלפסט. מרבית תושבי צפון אירלנד הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי . צילום: worldbestrooms מרבית תושבי צפון אירלנד הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי במשאל העם שנערך ביוני, והסתיים בניצחון תומכי הברקזיט ברוב של 52%. הפעילים שהגישו את העתירה בבלפסט טענו כי יהיה זה לא חוקי מצידה של מיי להתחיל בתהליך העזיבה מבלי לערוך קודם הצבעה בפרלמנט.
עוד טענו העותרים, כי הגבול המשותף עם אירלנד ומענקי האיחוד האירופי המיועדים לקורבנות טרור מסבכים את ההחלטה לעזוב. ריימונד מקורד, אחד העותרים, אמר לאחר החלטת בית המשפט כי הוא מאוכזב מהתוצאה. "אין ספק שאנחנו נמשיך עד לבית המשפט הגבוה בלונדון. השופט הותיר את הדלת לכך פתוחה".
בלייר: צריך לאפשר לציבור לשנות את דעתו בתוך כך, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר אמר כי על בריטניה להשאיר לעצמה את האפשרות להחליט האם לעזוב את האיחוד עד לאחר השלמת המו"מ בנושא. בראיון שהעניק היום (ו') לתחנת הרדיו של ה-BBC, טען בלייר כי אין לשלול את האפשרות של הישארות באיחוד האירופי עד שלא יתבררו ההשלכות של הברקזיט על העתיד הכלכלי, החברתי והתרבותי של הממלכה. הוא הוסיף ותיאר את תוצאות משאל העם כ"קטסטרופיות" ואמר כי צריך לאפשר לציבור הבריטי לשנות את דעתו. "אנחנו לא יודעים מה יציעו לנו כחלופה, רק כשנדע זאת נהיה בעמדה לקבל החלטה", הסביר. "חייבת להיות דרך, בין אם באמצעות הפרלמנט או בחירות - או אפילו משאל עם נוסף, שתאפשר לאנשים להביע דעה".