הלך לעולמו הנשיא התשיעי, שמעון פרס, בגיל 93

הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס, הלך לעולמו בגיל 93. פרס הובהל לפני כשבועיים לבית החולים שיבא בתל השומר לאחר שחש ברע, ובהמשך לקה באירוע מוחי קשה. הוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ שם נפטר לאחר שחלה החמרה נוספת במצבו.
שמעון פרס, מהפוליטיקאים הוותיקים במדינת ישראל, שהיה מעורב באבני הדרך המשמעותיות ביותר בקורותיה, כיהן כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל בשנים 2007–2014, וכראש הממשלה השמיני בשנים 1986-1984 כחלק מ"הסכם הרוטציה" עם יצחק שמיר ואחרי רצח רבין בשנים 1996-1995. פרס כיהן בין השאר גם כשר הביטחון ושר החוץ וכן כשר התקשורת. הוא שירת כחבר כנסת, הן בקואליציה והן באופוזיציה, 48 שנה, זמן ממושך יותר מכל חבר כנסת אחר. נוסף לכך, כיהן כיו"ר מפלגת העבודה לזמן הממושך ביותר, במשך כ-15 שנים (מ-1977 ל-1992).
. צילום: יריב כץ פרס נולד באוגוסט 1923 שמעון פֶּרְסְקי בעיירה וִישְׁנֶבָה שבפולין. אביו יצחק פרסקי היה סוחר עצים אמיד וצאצא של רבי חיים מוולוז'ין ואמו, שרה לבית מלצר, הייתה ספרנית ומורה לרוסית. בילדותו הושפע פרס מסבו מצד אמו, ר' צבי הירש מלצר, בוגר ישיבת וולוז'ין, אשר נרצח בשואה. בני משפחות אביו ואמו, וכן דודו מיכאל, נרצחו בידי הנאצים ביחד עם כאלפיים מבני העיירה. בנאום שנשא בפני הכנסת בעת השבעתו לנשיא מדינת ישראל, הזכיר פרס בחיבה את הסב, אשר "עיצב את עולמי כילד" אך בעת השואה היה בין "אחרוני היהודים שהובלו לבית הכנסת העשוי מעץ ונשרפו חיים בתוכו, כאשר טליתותיהם על כתפם". על פי עדותו של פרס, הסב ליווה אותו אל תחנת הרכבת בדרכו לארץ ישראל, ובקשתו האחרונה מהנכד הייתה "להישאר תמיד יהודי"

בשנת 1931 עלה האב לארץ ישראל, ושלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1934, הצטרפו אליו פרס, אמו ואחיו הצעיר גרשון (גיגי). אביו של פרס התנדב לצבא הבריטי, והקשר עמו אבד במשך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה התברר שהוא ברח פעמיים ממחנה שבויים גרמני. בנערותו של פרס חייתה המשפחה בתל אביב, ושמעון למד בבית הספר היסודי "בלפור".
בגיל 14 התקבל פרס ללימודים בבית הספר החקלאי בבן שמן. ב-1941 יצא להכשרה בקיבוץ גבע, הכשרה שהייתה הגרעין המייסד של קבוצת אלומות ב-1942 ועבד שם כרפתן, רועה צאן וגזבר. ב-1945 נישא לסוניה גלמן, בתו של המורה לנגרות בפנימיית בן שמן, שהייתה אז חיילת משוחררת מהצבא הבריטי. בשנים 1941–1944 היה אחד ממזכירי "הנוער העובד". בשמשו בתפקיד זה לכד את תשומת לבו של לוי אשכול, אשר קרא לו ב-1947 לשמש בתפקידים ביטחוניים בשירות "ההגנה"
כבר בהיותו בן 30 מונה למנכ"ל משרד הביטחון תחת ראש הממשלה ושר הביטון דוד בן גוריון ונמנה עם מקימי הקריה למחקר גרעיני בדימונה והתעשייה האווירית. בעת ההחלטה להטביע את אוניית הנשק של האצ"ל אלטלנה, ביוני 1948, היה פרס בסוד העניינים. שנים לאחר-מכן, הוא אמר למנחם בגין שבן-גוריון הוטעה בעניין זה.
באפריל 1949 נתמנה לראש שירותי הים, ובהמשך השנה מונה לראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית, ופעל עם ידידו אל שווימר לרכוש ציוד ותחמושת לחיל האוויר של המדינה הצעירה, פעילות זו היוותה את הבסיס להקמת תעשייה אווירית מאוחר יותר. פרס שב מארצות הברית בשנת 1952, לאחר שלמד לימודי ערב באוניברסיטת "ניו סקול" בניו יורק והחל את הקריירה הפוליטית הארוכה שלו.
היה בין המובילים של תהליך אוסלו ביחד עם יצחק רבין, עליו הוענק לו, ליצחק רבין וליאסר ערפאת פרס נובל לשלום לשנת 1994. אחד מההישגים הדיפלומטים הנוספים שנקשרו לשמו הוא הידוק היחסים עם ממשלת צרפת בשנות ה-50, שאיפשרו מאוחר יותר את חתימת ההסכם לבניית הכור הגרעיני בדימונה.

ב-2007 מונה לנשיא המדינה ושימש בתפקיד 7 שנים.עם תום כהונתו כנשיא, שב פרס לעמוד בראש מרכז פרס לשלום. בנו, חמי פרס, הקים ביולי 2014 חברה בשם "פרס ויועצים", שבה מועסקים אחדים ממקורביו של פרס.
בעולם נחשב פרס למנהיג בכיר ומקובל. הוא שימש שנים רבות סגן יושב ראש האינטרנציונל הסוציאליסטי העולמי ונחשב לאורח רצוי אצל בכירים, שליטים ומקבלי החלטות, ובאירועים בינלאומיים, כגון הפורום הכלכלי העולמי. קבלתו את פרס נובל לשלום חיזקה מעמד זה. "בכיתי פעמיים בחיי" בראיון שנתן בעבר סיפר פרס: "בכיתי בחיי פעמיים,פעם אחת כשאמי נפטרה - היא נפטרה מהתקף לב בלילה, בגיל ‭.60‬כבר הייתי אז בבן-שמן, אבל במקרה לנתי אז אצל ההורים שלי, ובלילה ההוא, היא נפטרה בשנתה. מות נשיקה. אבא בא להעיר אותה והיא לא הייתה בחיים. זו הייתה טלטלה גדולה. לא היה שום דבר שהכין אותי לזה. והפעם השנייה כשנודע לי שיוני נפל. "בכיתי אז גם בגלל יוני, אבל גם כי נודע לי שהמבצע עלה יפה וירדה לי אבן מהלב. אני חושב שהדמעות היו על שני הדברים. שבוע ימים הייתי במתח עצום, לבד. ידעתי שאם המבצע ייכשל, לא יהיה אחד שלא יגיד שזה באשמתי ויתלו אותי בכיכר העיר. כמובן צריך היה אישור ראש הממשלה, אבל כשר הביטחון, אני הייתי זה שצריך לקבל את ההחלטה, ואני מודה שהיא הייתה מורכבת‭."‬

פרס הניח אחריו את בתו ד"ר צביה ולדן, בלשנית התפתחותית, נשואה לפרופ' רפאל ולדן, רופאו האישי, את שני בניו הווטרינר ד"ר יהונתן (יוני) פרס ונחמיה (חמי) פרס, מאנשי הון הסיכון המובילים בישראל, שמונה נכדים ושלושה נינים. אשתו סוניה (גלמן), לה נישא ב-1945, נפטרה בינואר 2011 בגיל 88. למרות שלא הצטרפה אליו לבית הנשיא הוא דיבר עליה תמיד באהבה רבה. על קברה בבית העלמין בבן שמן נחרט המשפט של פרס: "אהבתי אותה ממבט ראשון ואוהב אותה עד האחרון".
. צילום: רויטרסשמעון פרס והנשיא ראובן ריבלין . צילום: אי פי איישמעון פרס במרכז רבין בת"א . צילום: אלכס קולומויסקישמעון פרס ובנו חמי . צילום: אלכס קולומויסקישמעון וסוניה פרס . צילום: צביקה טישלר רפרודוצקיה. צילום: facebookשמעון פרס עם דוד בן גוריון . צילום: זחמן אברמוביץשמעון פרס ליד ארונו של אריאל שרון . צילום: רויטרסשמעון פרס עם הנשיא אובמה . צילום: רויטרס. צילום: יוסי זליגרשמעון פרס עם אסף רמון ז"ל . צילום: חיים הורנשטייןשמעון פרס במכללה האקדמית כנרת, אפריל 2016 . צילום: ארזביט סטודיו לצילום