מכרז האקדחים הגדול של המשטרה: גלוק גברה על זיג זאוור גם בביהמ"ש
זיג זאוור טענה שהאקדחים מתוצרתה זכאים ליהנות מהעדפת תוצרת הארץ. המחוזי קבע שמדובר בפרשנות מאולצת של החוק, שאינה מתיישבת עם השכל הישר
. מי יספק אקדחים למשטרת ישראל? בית המשפט קבע כי יבואנית אקדחי גלוק היא הזוכה במכרז שהיקפו מיליוני שקלים, לאחר שהחברה המתחרה לא הצליחה להוכיח כי היא זכאית לקדימות במכרז בהתאם לתקנות העדפת תוצרת הארץ.
המשטרה השתמשה עד כה באקדחי יריחו, ולאחרונה החליטה להחליפם בין היתר בעקבות תלונות שוטרים כי כלי הירי מסורבל מדי. המשטרה פרסמה מכרז להחלפת 15 אלף אקדחים בשלב הראשון עם אופציה לאספקת אקדחים נוספים בשנים הקרובות. המכרז נאמד בלפחות 25 מיליון שקל.
השופטת ורדה מרוז. "יש טעם לדחיית הבקשה" . צילום: הנהלת בתי המשפט יבואנית גלוק בישראל, מ.ר.ד. אפרם השקעות — המיוצגת על ידי עו"ד נחום קובובסקי, תמיר ברנשטיין וליטל כהן ממשרד ברקמן, וקסלר בלום ושות' — זכתה במכרז. החברה המתחרה מטווח העיר — סחר בינלאומי, יבואנית אקדחי זיג זאוור, ערערה על הזכייה בפני ועדת המכרזים בטענה שקמה לה הזכות ליהנות מהעדפת תוצרת הארץ ברכישות ממשלתיות, מכוח תקנות חובת המכרזים המעודדות זכייה של מוצרים שיוצרו בישראל — "תקנות העדפת תוצרת הארץ". גלוק טענה בפני ועדת המכרזים כי מטווח העיר אינה עומדת למעשה בתקנות העדפת תוצרת הארץ, והוועדה קיבלה את טענתה.
זיג זאוור, המיוצגת על ידי עו"ד יוסי לוי ממשרד לוי, מי־דן ושות', לא אמרה נואש ופנתה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בדרישה להוציא צו ביניים שיאסור על המשטרה לממש את המכרז מול גלוק, ולבטל את הזכייה במכרז בטענה שהיא זו שאמורה לזכות מכוח אותן תקנות של העדפת תוצרת הארץ.
כדי לעמוד בתקן של העדפת תוצרת הארץ, צריכים להתמלא שלושה תנאים מצטברים: ראשית, על המוצר להיות מיוצר בישראל; שנית, על היצרן להיות תאגיד הרשום בישראל; שלישית, על מחיר הרכיב הישראלי במוצר להוות לפחות 35% ממחיר ההצעה. תכלית התקנות ברורה: להגן על תוצרת הארץ גם במקרים שבהם חלק מהמוצר מיוצר בחו"ל אולם המוצר הסופי מיוצר בארץ.
לפי חברת מטווח העיר, אקדחי זיג זאוור שהיא מייבאת מיוצרים בחלקם בישראל. לטענתה, חלק מרכיבי האקדחים, ובהם גוף האקדח והכוונות, מיוצרים בישראל, ואילו הקנה ומנגנון ההדק מיוצרים בארה"ב. להצעתה צירפה החברה אישור של רואה חשבון שלפיו "כלי הנשק נשוא המכרז מכיל רכיבים מתוצרת הארץ בשיעור המהווה יותר מ־35% משווי המוצר". בנוגע למקום הייצור, גרסה החברה כי בהצעה לא נקבה בשם מקום, שכן היא לא נדרשה לכך במסגרת תנאי המכרז. בפועל, כך לגרסתה, מיוצרים האקדחים בישראל על ידי חברה ישראלית בעלת זיכיון מזיג זאוור.
מנגד, יבואנית גלוק, המיוצגת על ידי עו"ד קרן אביסרור מפרקליטות מחוז מרכז, טענה כי מטווח העיר אינה עומדת באף לא אחד מהתנאים המצטברים המפורטים בתקנות העדפת תוצרת הארץ, ודי אם לא עמדה באחד מהם כדי למנוע ממנה את זכות ההעדפה.
יבואנית גלוק טענה כי מטווח העיר אינה תאגיד ישראלי, אלא חברה זרה הרשומה ומאוגדת בארה"ב; מקום ייצור המוצר אינו בישראל, שכן במסמכי הצעתה של מטווח העיר צוין בפירוש כי ארץ הייצור היא ארה"ב; והיא לא המציאה תצהיר המעיד על כך שלפחות 35% ממחיר הצעתה ממבוססים על רכיבים ישראליים. ההצהרה של רואה החשבון של מטווח העיר לא הלמה את התקנות, שכן היא דיברה על שווי המוצר, ולא על שווי הצעת המכרז.
השופטת ורדה מרוז דחתה את בקשתה של מטווח העיר להוציא צו שיאסור על התקשרות בין יבואנית גלוק ובין משטרת ישראל, והורתה לה להגיב לשאלה אם היא עדיין מעוניינת להגיש עתירה. לפי החלטת בית המשפט, אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים "וספק אם יש מקום לקיים דיון בעתירה לגופה".
לפי השופטת, התנאים הקבועים בתקנות העדפת תוצרת הארץ "ברורים ונהירים". "הרציונל", כך לדבריה, "העומד מאחוריהם ברור אף הוא. דא עקא, בטיעוניה מבקשת מטווח העיר לעקוף תנאים אלו באמצעות פרשנות דחוקה ומאולצת שאינה עולה בקנה אחד עם תוכן התנאים, ואף אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר".
עוד ציינה השופטת כי מטווח העיר שינתה את הצעתה במהלך התנהלותה מול ועדת המכרזים ובית המשפט בניסיון להתאים לתנאי התקנות ו"די בכך כדי לדחות את הבקשה". "על פני הדברים, הטענה שלפיה השינוי בהצעה נעשה בחוסר תום לב אינה משוללת יסוד, ואף בה יש משום טעם לדחיית הבקשה", כתבה השופטת. בעקבות החלטת בית המשפט החלו יבואנית גלוק והמשטרה להיערך למימוש המכרז.