משבר הרכבת: נתניהו יודע - עד הבחירות ישכחו ויסלחו
בדומה לפרשת המשחן מ-1999, ההתלבטות היא בין רווחת הנזקקים לתחבורה ציבורית לאינטרסים הערכיים והפוליטיים; את המחיר ישלמו חיילים ואזרחים שצפויים לסבול על מזבח שמירת השבת והקואליציה
אחד העם טבע את המשפט המפורסם "יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה אותם". ראש הממשלה בנימין נתניהו מעדכן בימים אלה את הרעיון ל"יותר משמרה הממשלה שמרה את השבת, השבת שמרה את הקואליציה". הוא לבטח נזכר בסיפור המשחן המפורסם, אותה טורבינת ענק שהועברה ב-1999 בשבת לאחר שראש הממשלה דאז אהוד ברק סירב לתביעות החרדים להעביר את המשחן ביום חול. בספטמבר באותה שנה פרשה סיעת יהדות התורה מהקואליציה על רקע הפרשה, במה שנחשב בעיני רבים כתחילת התפוררותה של ממשלת ברק.
כאז כמו היום ההתלבטות היא בין רווחת הנזקקים לתחבורה ציבורית ולציבור הנהגים לבין האינטרסים הערכיים (של השבת) והפוליטיים (של המפלגות החרדיות). החיילים שייתקעו במוצאי שבת ובראשון בבוקר אינם נמנים על מצביעי יהדות התורה. חלקם, כנראה הגדול, מצביע לנתניהו, אבל נתניהו לא רוצה להרגיז את יהדות התורה. הוא יודע שעד הבחירות ישכחו ויסלחו. אם לא, הוא יגייס שוב את הערבים שנוהרים לקלפיות.
החיילים ימשיכו לסבול . צילום: צביקה טישלר
העבודה בשבת תמיד הייתה במרכז העימות שבין שני מגדירי זהותה של מדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית. קדושת השבת אל מול חופש העיסוק, הצורך במנוחה שבועית לבני כל הדתות והסדרת אינטרסים חיוניים. ההסדרים המשפטיים הסבוכים שנועדו לפשר בין שני אלה מציעים שני פתרונות עקרוניים. ברמה הארצית, מותרת עבודה שמשרתת אינטרסים ציבוריים חיוניים. ברמה המקומית, קיים חוק ההסמכה שנותן לרשויות המקומיות מרחב של שיקול דעת לקבוע את שעות הפתיחה של בתי עסק בתחום שיפוטן. מסיבה זו למשל פתוחים בתי קולנוע ומסעדות.
עבודות הרכבת בשבת אינן פיקוח נפש כמו הפעלת בית חולים, צבא ומשטרה. אבל החוק שמאפשר מתן היתרי עבודה בשבת הוא רחב יותר. נקבע, בו כי שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית לא רק מטעמים של הגנת המדינה או ביטחון הגוף והרכוש, אלא גם כאשר צפויה "פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שבהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו".
עד לפני כיומיים נראה היה שעבודות הרכבת הותאמו למצב המשפטי. בדו"ח שהוגש להנהלת הרכבת על ידי המשטרה וגורמים בעיריית תל אביב נקבע כי ביצוע העבודות במהלך אמצע השבוע יביא לקטסטרופה תחבורתית באחד הצמתים המרכזיים בגוש דן. משרד הכלכלה הבין ומסר ש"בהתאם לעילות הקבועות בחוק ניתן לרכבת ישראל, בהתאם לבקשתה, היתר העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועי. באשר לבחירה ביום זה לביצוע העבודות, יש לפנות למשרד התחבורה". אלא שאז התגלגל הסיפור הזה לחזית שבין נתניהו לשר התחבורה ישראל כ"ץ. כ"ץ אישר את העבודות בשבת והרבנים הראשיים הפעילו את ליצמן, דרעי וגפני נגד נתניהו שמצא הזדמנות נוספת לכופף את כ"ץ, כשאת המחיר ישלמו חיילים, אזרחים ונהגים שצפויים לסבול ולהקריב עצמם על מזבח שמירת השבת והקואליציה כאחד.
יו"ר מר"צ ח"כ זהבה גלאון עתרה לבג"ץ באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר בדרישה לבטל את הפסקת העבודות. העתירה היא נגדי נתניהו ושרי העבודה והתחבורה, חיים כץ וישראל כ"ץ. העתירות טוענות לחוסר סמכות: כדי שהרכבת תסטה מהכלל שעליה לפעול לפי שיקולים עסקיים אין די בהוראה של ראש ממשלה אלא יש צורך בהחלטת ממשלה באישור ועדת הכספים.
העתירה מצטטת פסק דין של בג"ץ, "המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, ירושלים ואח' נגד שר החינוך והתרבות" שקובע שישראל אינה תיאוקרטיה שבה רבנים יכולים לחייב נושאי תפקידים ממלכתיים (ראש הממשלה במקרה שלנו) להפעיל את סמכויותיהם. אם בג"ץ יקבל את העתירה, לבטח תישמע הטענה שגם שופטי בג"ץ לא.