"הברקזיט הוא בדיחה לעומת מה שיכול לקרות באיטליה באוקטובר"

במשך תקופה ארוכה היה ענף בתי ההשקעות בקיפאון ללא מיזוגים או רכישות. לכן העסקה שהתפרסמה לאחרונה, שבמסגרתה רכש בית ההשקעות הקטן סיגמא את פעילות ניהול התיקים של תמיר פישמן, היתה מפתיעה. במיוחד משום שהיא הגיעה מכיוונו של בית השקעות קטן יחסית שנרכש לפני שנתיים על ידי בנק ההשקעות הספרדי אנדבנק (Andbank) במטרה להשתמש בו כפלטפורמה לצמיחה בישראל.
מאחורי הקלעים של העסקה – שבמסגרתה נרכשו 1.4 מיליארד שקל נכסים מנוהלים של לקוחות חברת ניהול התיקים של תמיר פישמן בתמורה ל־9 מיליון שקל – עומד מנכ"ל סיגמא יאיר שני. בראיון ל"כלכליסט" מספר שני על הסיבות שעמדו מאחורי הרכישה ועל האתגרים העומדים היום לחברות ניהול התיקים.
. למה ניהול תיקים ותמיר פישמן?
"רכשנו את פעילות ניהול התיקים שכוללת אלף לקוחות. בחרנו בתמיר פישמן כי הוא נהנה ממוניטין טוב ומותג חזק. יש שם עשרה עובדים וכולם עוברים אלינו, אלדד תמיר יכהן כיו"ר חברת ניהול התיקים לפחות שנתיים. חשוב לנו שהלקוחות יבינו שמדובר פה בשילוב פעילויות וזה לא שתמיר פישמן נעלמים. סיגמא נמצא עכשיו בצמיחה מטורפת. כשנכנסתי לתפקיד בתחילת השנה בית ההשקעות ניהל 3 מיליארד שקל והיום כבר מנוהלים 4.5 מיליארד שקל. בקרנות ניהלנו 600 מיליון שקל והיום 1.2 מיליארד שקל. אחרי הרכישה האחרונה נעמוד על 2.1 מיליארד שקל בניהול תיקים ויש לנו גם סוכנות פנסיונית עם נכסים מנוהלים של 200 מיליון שקל".
למה אין בענף רכישות ומיזוגים?
"הרגולציה מקשה ולא רק אצלנו, בכל העולם. ואף על פי כן, מבחינת אנדבנק הם באו לכאן כדי לגדול ולצמוח ולכן נראה עוד עסקאות - יש להם מחויבות עמוקה לשוק הישראלי".
אבל ניהול תיקים? הרי זה תחום דועך שסובל מתחרות עזה ובקרוב יושק מוצר הגמל להשקעה (קופה שהחוסך בה יהנה מהטבות מס אם ימשוך את הכספים כקצבה בפרישה) שעלול לחסל את התחום.
"המחיר ששילמנו עכשיו נמוך משמעותית ממה שהיינו משלמים לו היינו קונים את הפעילות לפני חמש שנים, וזו בין היתר אחת הסיבות לכך. שוק ניהול התיקים לא בקיפאון אלא יציב. בהחלט יש אתגרים גדולים כמו הגמל להשקעה, אבל אני חושב שהתחום יישאר, יש נאמנות גדולה של הלקוחות כי אנחנו נותנים משהו שמספק את הצרכים שלהם. הגמל להשקעה יפגע בניהול תיקים ואולי גם בקרנות נאמנות, אבל יש לתחום הזה יתרונות כמו שקיפות. הלקוחות אוהבים את זה שהם יכולים לראות ברמה יומית במה הם מושקעים, זה לא יהיה בגמל להשקעה. ברמה האסטרטגית, אנחנו רוצים שיהיו לנו מגוון של מוצרים. ברכישה הזו אנחנו קונים בעיקר מאגר לקוחות שנוכל לשווק להם, דרך הסוכנות הפנסיונית, גם את הגמל להשקעה".
פעם לא באמת ספרו את בתי ההשקעות הקטנים. אתה מרגיש שינוי?
"היום אין שום משמעות לגודל ולמותג. מערכות הדירוג של הבנקים קובעות לאן הכסף יגיע. נקודה".
יאיר שני מנכ"ל סיגמא . צילום: עמית שעל דש היה סיירת מטכ"ל יאיר שני מגיע מעולם ניהול ההשקעות. יש לו ותק של 20 שנה בשוק ההון לאחר שהחל את דרכו בחברת קרנות הנאמנות של בנק הפועלים (להק). לאחר מכן עבר לבית ההשקעות דש שם עבד 12 שנה, בעיקר כסמנכ"ל השקעות ובסוף הדרך כמנכ"ל משותף בחברת קרנות הנאמנות. אחרי המיזוג בין מיטב לדש הוא החליט לעזוב ונענה להצעה לשמש מנהל השקעות ראשי בחברת קרנות הנאמנות של אי.בי.אי. "מבחינתי דש היה סיירת מטכ"ל של בתי ההשקעות, אבל לא ראיתי את עצמי משתלב בגוף הממוזג", הוא מסביר. ביחס להחלטתו לעזוב בסוף 2015 את התפקיד באי.בי.אי הוא מוכן רק להגיד כי "בית ההשקעות עובר שינוי מהותי, כשהדור הצעיר של המייסדים הולך ונהיה יותר דומיננטי ובתקופה קצרה עזבה שם שורה ארוכה של מנהלים, ואני ביניהם". איך זה שאתה לא הצטרפת לטרנד מנהלי ההשקעות שעוזבים את השוק המוסדי כדי להקים קרן גידור?
"הרגולציה כאן מרחיקת לכת ופופוליסטית, מה שמוביל לתופעת לוואי של עזיבות. גם אני הייתי בצומת הזה אחרי שעזבתי את אי.בי.אי, אבל אז קיבלתי טלפון מסיגמא ונסעתי לאנדורה להיפגש עם המנהלים הבכירים של אנדבנק. הם סיפרו לי שהגיל הממוצע של המנהלים שם הוא 53. ריקארד טובאו, מנכ"ל אנדבנק, אמר לי: 'אני רוצה אנשים עם שיער לבן שיעבדו אצלי'. זה קסם לי".
איך בא לידי ביטוי הניסיון? "ניהלתי השקעות שנים רבות ואני לא אוהב את המלחמה הזו על התשואות. היא בעייתית. חשוב לשמור על הכסף של הלקוחות. המאבק מבחינתי הוא לא להשיג עוד תשואה של 1% אלא כשהשוק מדמם לדאוג שלא יפסידו הרבה. אנחנו למשל יצאנו מהאג"ח הארוכות כי התמחור שלהן מתוח ואני לא רואה רווחי הון שם יותר. אז אולי בטווח הקצר נרוויח טיפה פחות, אבל בטווח הארוך זו האסטרטגיה הנכונה".
לאן הולכים השווקים?
"חודש אוקטובר הולך להיות דרמטי. תהיה הצבעה באיטליה, משאל עם, על רפורמות שראש הממשלה, מתאו רנצי, רוצה להעביר. אם זה יעבור זה סימן טוב לאירופה, אבל אם זה לא עובר, ראש הממשלה כבר הצהיר שהוא פורש. ההצבעה הזו משמעותית פי כמה מהברקזיט. הרי בריטניה ממילא שמרה על המטבע שלה ויש לה אינטרסים משותפים והסכמי סחר עם אירופה. איטליה זה משהו אחר. היא מדינת גרעין בגוש היורו, וכישלון רנצי עלול לייצר תגובת שרשרת. לכן אני חושב שלקראת אוקטובר, אף ששוק המניות היום הוא חלופה עדיפה בהתחשב בתשואות האג"ח, צריך לקחת הגנות. אם רפורמת רנצי תידחה, הברקזיט ייראה בדיחה לעומת מה שיקרה לשווקים. בעיניי זה אירוע כלכלי חשוב יותר מהבחירות בארה"ב. בכלל השוק היום מגיב מהר לספוקלציות ותחזיות ופחות לאירועים כלכליים".
מתאו רנצי ראש ממשלת איטליה . צילום: רויטרס אתה יכול לתת דוגמה?
"כל הירידות האחרונות במדד ת"א־25 הן תוצאה של ציוץ של הילרי קלינטון בטוויטר שהיא תוריד את מחירי התרופות אם היא תיבחר. בתגובה המדד שלנו, שמוטה מניות פארמה, נפל. אני לא מאמין שהיא בפועל תעשה את זה, בטח לא באופן משמעותי, ולכן דווקא אם היא תיבחר, מניות הפארמה עשויות לתקן. שוקי ההון פועלים היום על סמך ציפיות. מה קרה ליורו מאז הברקזיט? הוא היה 1.04 למול הדולר ועכשיו הוא כבר 1.115 כי ציפו להתערבות אגרסיבית של הבנק המרכזי
באירופה והוא הגיע עם תוכנית חלשה. אותו דבר קלינטון וטראמפ – המשקיעים מתכוננים לתרחיש יום הדין שבדרך כלל לא מתרחש".
שוק חוב איכותי בישראל
אז איפה יותר מעניין להשקיע?
"באירופה התנודתיות גבוהה משמעותית מבארה"ב. לא יקרה מצב שמדד S&P 500 ייפול 5% ביום, אבל שם גם פוטנציאל הערך הוא נמוך. מי שרוצה בשר עדיף לו לחפש אותו באירופה, אבל הוא צריך להיות מוכן גם לסטיות תקן גבוהות. זה לא מתאים לכל אחד. בכסף האישי שלי אני לגמרי מוטה מניות ועם העדפה לאירופה".
מה דעתך על שוק החוב בישראל?
"בעיניי שוק החוב היום הרבה יותר איכותי (להוציא החברות האמריקאיות) מבעבר. לקחו פה חברות לאנשים כמו חבס, קרדן ואי.די.בי. החשש לאבד את החברה ימנע מהדירקטוריונים והבעלים להגיע לאזור הסכנה. הממשל התאגידי השתפר מאוד. חברות הורידו את רמות המינוף ובעלי החוב יכולים לישון יותר בשקט ולכן אני מעריך שאחוז הסדרי החוב יפחת משמעותית".