התנגדות חוצת מפלגות למיסוי הדירה השלישית

במשרד האוצר מפגינים נחישות רבה לגבי קידום הצעת החוק להטלת מס על בעלי דירה שלישית ומעלה, אבל בשלב זה נראה שהסיכויים שלה לעבור בכנסת נמוכים מאוד. ההצעה, שכרגע כלולה בחוק ההסדרים, תגיע לדיונים בכנסת אחרי שהחוק יעבור את אישור הממשלה והמליאה. המועד מתוכנן לתחילת אוקטובר, אבל כבר מתקיימים מגעים במטרה להקדים את הגעתו בכמה שבועות.
אם ההצעה תשרוד את כל גלגולי חוק ההסדרים ותישאר בתוכו, השאלה הגדולה שתעלה תהיה באיזו ועדה היא תטופל. הוועדה המתבקשת היא כמובן ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני מיהדות התורה, אבל אנשיו של שר האוצר משה כחלון יעשו כל שביכולתם כדי שזה לא יקרה.
רק בשבוע שעבר, רגע לפני שיצאה הכנסת לפגרת הקיץ, נותב הטיפול בחקיקה של מסקנות הוועדה להגברת התחרות בבנקים לוועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן מכולנו, אף שגם במקרה הזה ועדת הכספים היתה התחנה המתבקשת. תכליתה של ועדת הרפורמות היא לקדם חקיקה הקרובה ללבו של כחלון, ושם — גם אם תעבור תיקונים למיניהם — ההצעה תעבור ולא תיתקע.
משה גפני יו"ר ועדת הכספים . צילום: אלכס קולומויסקי אצל גפני מדובר בסיפור אחר, ויש לכך אינספור דוגמאות — כשהוא לא מאמין בחוק, הוא לא מקדם אותו או לכל הפחות מכניס בו שינויים משמעותיים שעלולים לעקר אותו מתוכן. "אני נגד הצעת החוק הזו ואני חושב שצריך לשקול אותה מחדש", אמר אתמול גפני ל"כלכליסט", אך ביקש להבהיר שעמדתו עדיין אינה רשמית משום שטרם בחן את ההצעה לעומק. "להערכתי המיסוי לא יוריד מחירים והוא יגולגל בסופו של דבר אל השוכרים. אני מתכוון לדבר עם שר האוצר בעניין. לפי הרושם שלי יש התנגדות גורפת לעניין, אבל הנושא עדין לא עבר לשלב המעשי, עדיין לא עבר ממשלה״.
בשל הדעות האלה של גפני סביר שבאוצר ינסו בכל כוחם להעביר את הטיפול לכהן, וזאת אף שבחודשים האחרונים כבר מתחה ועדת הכנסת ביקורת על כך שנושאים שמיועדים לוועדת הכספים מוצאים את דרכם אל ועדת הרפורמות.
אם החוק יגיע לוועדת הכספים של גפני כפי שהוא, בשלב זה נראה שאין לו רוב ולא יעבור. מאחר שבליכוד נשמעים קולות נוספים של חוסר התלהבות מהצעת החוק, נראה שגם במקרה שבו החוק יגיע לוועדה של אלי כהן הוא צפוי להיתקל בקשיים.
. "אנשים ימצאו דרכים יצירתיות לעקוף את החוק" ההצעה סופגת ביקורת מכל צדי הקשת הפוליטית. ח"כ מיקי זוהר מהליכוד משמש כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, וגם הוא קובע כבר עכשיו שאם לא ייעשו שינויים, הוא מתקשה לראות כיצד עובר ״החוק הבעייתי הזה״ בוועדה, כדבריו. זוהר עצמו מחזיק בחמש דירות ואף עסק בנדל"ן לפני כניסתו לכנסת. לדבריו, הצעת החוק כפי שהיא לא תשכנע אותו למכור את הדירות שלו. ״החוק בעייתי בעיקר כיוון שהוא לא מאפשר לאדם שלא מעוניין במס הזה לברוח ממנו בזמן. אני הצעתי לאוצר לתת לבעל דירה מספיק זמן למכור את הבית, או אם מחליטים להחיל את החוק באופן מיידי — לתת פטור ממס שבח", אומר זוהר. "החוק כרגע לא ישיג את מטרתו, כי בעל הדירה יגלגל את המס אל השוכר, אבל אם תעודד אנשים למכור ותיתן הטבת מס — זה כבר יביא לתוצאה אחרת״.
זוהר, שכאמור מתמצא בתחום הנדל"ן, טוען עוד ש״על סמך היכרות שלי עם הרבה מאוד אנשים שיש להם הרבה דירות, יתחילו למצוא דרכים יצירתיות לעקוף את החוק. ירשמו את הדירות כרכוש לא קבוע, יעבירו לחברות. לכן אני אומר — אם כבר מטילים מס, צריך להיות הוגנים ולתת לבן אדם אפשרות לצאת מזה״. עוד אומר זוהר ששוחח על הנושא עם אנשי אגף התקציבים, שהביעו לדבריו נכונות לרעיון הפטור ממס שבח. עוד הוא מציע כי מי שמכר את הנכס שלו וקיבל את הפטור — לא יוכל לרכוש נכס אחר במשך שנתיים, כדי לא לעשות שימוש לרעה בפטור שקיבל.
למרות הצהרותיו, באוצר לא ממש אוהבים את ההצעה של זוהר. זאת משום שאף שהיא עשויה להקל מעט את הגזרה של הצעת החוק השנויה במחלוקת, היא בעצם מחזירה את הגלגל שנים לאחור ומחסלת את ההישג הגדול של האוצר — ביטול הפטור ממס שבח שניתן עד 2014 אחת לארבע שנים. עד הביטול, שהתרחש בתקופת שר האוצר יאיר לפיד, יכלו משקיעים למכור את דירתם אחת לארבע שנים מבלי לשלם כלל מס שבח — בשיעור של 25% — על העלייה בשווי הנכס.
באוצר יודעים מצוין שאם יש דבר שקשה לבטל זה פטורים ממס, ולכן צפויים להתעקש שלא לכלול את הפטור ממס שבח כגזר בתוכנית למסות בעלי שלוש דירות ומעלה.
מצד שני, כחלון שם את כל יהבו הפוליטי על מחירי הדיור ומלכתחילה מקדם כאן תוכנית שמבטאת בעיקר ניסיון קיצוני למשוך את המחירים כלפי מטה — גם במחיר של דריסת שוק השכירות. כשמסתכלים על המצב מנקודת מבט כזאת, אפשר בהחלט להביע דאגה מכך שכחלון ייכנע בסוף ללחץ חברי הכנסת ויחזיר את הפטור ממס שבח רק כדי להעביר את הצעת החוק הבעייתית.
פרופ' מנואל טרכטנברג . צילום: אלכס קולומויסקי "איך זה שאנחנו גם מגזר לא יצרני וגם כרישי נדל"ן" לא רק בקואליציה מביעים התנגדות נחרצת, גם באופוזיציה נשמעים קולות דומים. פרופ׳ מנואל טרכטנברג, חבר ועדת הכספים מהמחנה הציוני, טוען שהחוק הזה הוא ״עוד אחד מהגימיקים של ממשלת נתניהו, שבהם זורים חול בעיני הציבור ונותנים תחושה של פתרון בעוד שבפועל זה להזיז כסף מצד לצד״. טרכטנברג אמר אתמול ל״כלכליסט״ כי ״הצעת החוק הזו היא משחק סכום אפס. זה לא ישנה כלל את היצע הדירות, אלא רק מנסה להזיז את ההיצע משכירות לרכישה, ומה כבר יקרה כתוצאה מזה? מי שיש לו מס על השלישית יוותר על הדירה? התוצאה תהיה בכל מקרה ששוק השכירות יסבול מעליה במחירים. במקרה הטוב אולי החוק יוריד בפסיק את המחיר בשוק הרכישה, זה הכל. ואם הטענה היא שהמהלך נעשה כדי לצמצם גירעון זה כמובן מצחיק, כי במקביל שר האוצר רוצה להוריד מסים״. טרכטנברג אומר שיתנגד להצעה אם תגיע לוועדת הכספים.
מתנגד קולני נוסף הוא חברו של גפני לסיעה ח״כ אורי מקלב, שכבר פנה במכתב למשרד האוצר בבקשה לחזור בהם מהצעת החוק. ״זה נכון שבמגזר שלנו נהוג לקנות דירות, גם לילדים, אבל אי אפשר לומר שאנחנו מתנגדים לחוק כי אנחנו נהנים במיוחד מהמצב.
"אי אפשר לטעון כלפינו שאנחנו מגזר עני ולא יצרני, ואז לטעון שאנחנו נהנים מריבוי דירות כאילו אנחנו כרישי נדל״ן. מדובר במשפחות שדואגות לילדים שלהן, שרוכשות דירות קטנות בפריפריה, ולכן יוצא שמחזיקים ביותר משלוש דירות למשפחה. אלו שרוכשים את הדירות האלה רואים בהן עוגן עתידי, ביטחון להם ולילדים שלהם״, אומר מקלב ל״כלכליסט״, ומוסיף כי ״כבר כעת ברור לגמרי שהחוק הזה לא יעזור למצוקת הדיור אלא רק יכביד עוד יותר על ציבור השוכרים.
"ואם הרעיון הוא לייצר עוד אפיק הכנסות כדי לצמצם את הגירעון, אז זה חוק לא נכון, לא פרופורציונלי ולא מידתי. זה אולי נכון למסות את מי שבמעמד הגבוה, אבל לא את מי שכל החיים ראו בזה ביטחון עתידי. לכן פניתי לשר האוצר שיחזור בו, שיעשה את זה מידתי״.
מקלב שותף לתחושה כי ״זו התנגדות של חברי כנסת רבים, ולכחלון יהיה קשה מאוד להעביר את החוק בכנסת״.