בנק ישראל מרגיע: המחסור האמיתי בדירות - 40-30 אלף
לפי בדיקה של חטיבת המחקר, המחסור בדירות במגזר היהודי הוא כמחצית מההערכות המקובלות, בשל העלייה בהתחלות הבנייה. מנגד, השכר הדרוש מתקשה להדביק את הפער

מחסור הדירות בישראל מצומצם אופן ניכר יותר משנהוג לחשוב, כך טען ד"ר קובי ברוידא מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בכנס היום (ג') באוניברסיטת תל אביב.
הבדיקה של ברוידא העלתה כי המחסור בדירות במגזר יהודי עומד על כ-30 עד 40 אלף דירות ביחס לצרכים הדמוגרפיים של היהודים בישראל, זאת בשונה מהערכות המקובלות כיום, אשר עומדות על מספר כפול. לגבי המגזר הערבי אמר ברוידא כי חסרים נתונים מסודרים לביצוע חישוב דומה. המחסור לדבריו הוא מחסור מצטבר מאז 2008, אז התקזז עודף ההיצע מתחילת העשור עם הגידול בביקוש.
הבדיקה של ברוידא מראה כי עד 2009 מספר התחלות הבניה היה נמוך משמעותית מ-30 אלף דירות, אך הגידול בהתחלות הבנייה בשלוש השנים האחרונות כבר נע באיזור המספרים הללו, כך שהתחלות הבניה היום קרובות לצורך השוטף.
אירוע המכירות של פרויקט מחיר למשתכן בלוד. התחלות הבנייה עלו, אך מספר המשכורות הדרוש מתקשה להדביק את הקצב . צילום: עמית שעל אז מדוע עדיין מחירי הדירות ממשיכים לעלות? ברוידא ציין כי סיבה אחת היא פער הזמנים בין התחלות הבנייה לסיומי הבנייה, לצד פרמטרים נוספים שמשפיעים על המחיר . הוא הוסיף כי כדי להבטיח רמה גבוהה של התחלות בנייה לאורך זמן יהיה צורך לצופף את הבנייה בערים ולבנות תשתיות מתאימות כמו תחבורה ציבורית מאסיבית.
עם זאת, שלא כמו התחלות הבנייה, היכולת לרכוש דירה לא מצליחה להדביק את הקצב: לפי ברוידא, בשנים האחרונות עלה מספר המשכורות שצריך להכניס משק בית כדי לקנות את הדירה הממוצעת. כך לדוגמה אם ב-2008 שווי דירה עמד על 5.5 שנות הכנסה של משק הבית הממוצע, ב-2014 כבר מדובר על 7.3 שנים.
מנגד, באותה תקופה היחס בין שכר הדירה הממוצע לשנה להכנסה של אותו משק בית כמעט ולא השתנה ועמד על חמישית מההכנסה ב-2008 לעומת רבע מההכנסה לפני שנתיים.



