המלצות ועדת התחרותיות בבנקים פורסמו: מה הולך להשתנות?
בצל הביקורת של קרן המטבע פורסמו אמש ההמלצות הסופיות של ועדת שטרום ותזכיר החוק לצמצום הריכוזיות בבנקים. הבנקים הגדולים יפרדו מחברות האשראי שבבעלותן בתוך 3 שנים ושחקנים חדשים שייכנסו לתחום יזכו להקלות
משרד האוצר פרסם אמש (ד') בלילה את ההמלצות הסופיות של ועדת שטרום במקביל להפצת תזכיר החוק המבוסס על המלצות אלה, תזכיר שנקרא : 'תזכיר חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל'.
התזכיר שהפיץ אתמול שר האוצר משה כחלון וההמלצות הסופיות של ועדת שטרום שעלו אמש בלילה באתר משרד האוצר, הופצו למעשה מספר שעות אחרי פרסומו של דו"ח קרן המטבע הבינלאומית שהביע ביקורת על המלצות הוועדה ועל דרך עבודתה. על פי קרן המטבע ההמלצות סותרות את המגמה הרגולטורית העולמית בעקבות המשבר ב-2008 והן עלולות להביא דווקא לעלייה בריביות ובעמלות. הקרן הזהירה מפני ייקור האשראי והתפתחות סטנדרטים נמוכים של חיתום והערכת סיכון. בנוסף, הקרן מתחה ביקורת על כך שוועדת שטרום התבססה על נתונים לא עדכניים.
עיקרי ההמלצות כפי שמובאות בתזכיר החוק אמנם לא שונו, כך שהבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי יידרשו להיפרד בתוך כ-3 שנים מחברות האשראי שבבעלותן, ישראכרט ולאומי-קארד בהתאמה, וחברות האשראי יישארו תחת הפיקוח על הבנקים. על פי ההמלצות הסופיות של הוועדה הפרדתן של שתי חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט ולאומי-קארד, שכיום מספקות פחות מ 10% מהאשראי למשקי בית, כניסת שחקנים חדשים בעלי יכולת תחרותית עצמאית משמעותית. חברה שלישית של כרטיסי אשראי (ר.ש-כאל) לא תופרד, בשלב זה, ולאחר 4 שנים תיערך בחינה לגבי הצורך בהפרדתה על ידי ועדת יישום מיוחדת שהקמתה תוסדר בחקיקה.
מימין: שטרום, כחלון ופלוג . צילום: עומר מסינגר בנוסף,חברות כרטיסי האשראי המופרדות יוכלו להפוך לבנקים בתנאים מקלים שעליהם הורה זה מכבר הפיקוח על הבנקים. בנוסף, יינתנו לאותן חברות תמריצים להפוך לבנקים, ובתוך 4 שנים יוכלו גורמים מסחריים שירצו בכך להקים בנקים חדשים, להתארגן ולהיכנס לענף בתנאים מקלים.
עד כאן הדברים היו ידועים ותואמים את המלצות הביניים ואת העקרונות המוסכמים שהוצגו לממשלה לפני מספר שבועות. ההמלצות שפורסמו בלילה מספקות מידע מפורט לגבי הגנות הינוקא שיקבלו השחקנים החדשים, כמו גם אילו איסורים יחולו על הבנקים הגדולים במהלך תקופת הביניים בה תתבצע ההפרדה של החברות , וגם על פי אילו עקרונות יכולו הבנקים כן להמשיך ולהנפיק כרטיסי אשראי. כך למשל, הבנקים יוכלו להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי, אולם יקבעו הגנות "ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי המופרדות. הגנות אלה כוללות, בין היתר, את היכולת להעביר לקוחות לאשראי חוץ בנקאי מבלי שהבנקים הגדולים יוכלו להפעיל את כוחם ולשמר את הלקוחות, תוך הותרת הבחירה בידי הלקוח, איסור על הבנקים להגביל בצורה חוזית או בכל דרך אחרת להגביל את חברת האשראי המופרדת מלהציע הצעות שהינן בעלות ערך ללקוחות להם כרטיס אשראי בנקאי ושאינם בעלי כרטיס אשראי חוץ-בנקאי.
בנוסף, הבנקים הגדולים יצמצמו את היקף מסגרות האשראי על גבי הכרטיסים שהם מנפיקים כיום באופן משמעותי (המסגרת תצטצמם ב-50%) .
וגם כאשר הבנקים ינפיקו כרטיסים ללקוחותיהם – הם יעשו זאת באמצעות חברות כרטיסי האשראי, אך לכל בנק תהיה חובה להנפיק באמצעות יותר מחברה אחת - צעד נוסף שיסייע להגברת התחרות.
בתוך שנה מכניסת החוק לתוקף, הבנקים הגדולים יחדלו מלהנפיק כרטיסי אשראי בנקאיים עם חברה אחת בלבד.
הגנות ינוקא נוספות לשחקנים החדשים, כדי לאפשר להם להתפתח בשנותיהם הראשונות, כוללות גם איסור על הבנקים לשנות את התנאים הניתנים היום על כרטיסי אשראי, ואיסור על הבנקים להגביל את השימוש של חברות האשראי (עד שאלו יופרדו) מלעשות שימוש במידע המצוי בידיהן על הלקוחות כאשר מנגד כאמור הבנקים יוכלו להמשיך להנפיק אשראי.
תזכיר החוק הופץ כעת בכדי לקבל את הערות הציבור עד ל-27 בחודש יולי ורק לאחר מכן יוכל התזכיר לעלות לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. על פי ההערכות בסופו של דבר החוק הגברת התחרות בשוק הבנקאות ייכנס לחוק ההסדרים, שכן החוק מהווה את גולת הכותרת של שר האוצר משה כחלון, במיוחד לאור העובדה שמחירי הדיור רק ממשיכים לעלות ותוכנית הדגל שלו של מחיר למשתכן לא מוכיחה את עצמה. חוק ההסדרים הקרוב שיתלווה לתקציב הדו שנתי של 2017-2018 הוא האחרון של הממשלה הזו. הדיונים על החוק היו אמורים להתחיל במהלך הקיץ אך באוצר מעוניינים לדחות אותם לחודש אוקטובר, לקראת סוף השנה כדי להקטין את הלחץ וההשפעה הפוליטית.