צפיית בינג': פייסבוק רוצה להחליף את הטלוויזיה

1. מחתרתי. מארק צוקרברג לא היה יכול לתכנון את זה יותר טוב: בשבוע שעבר, באמצע ישיבת מחאה בנושא הפיקוח על נשק שארגנה הסיעה הדמוקרטית בסנאט, החליט יו"ר בית הנבחרים פול ראיין לנתק את הזרם. בצעד שכמו נלקח היישר משנת 1984, הניח ראיין שללא התרת מצלמות הציבור לא יידע מה מתרחש. אבל הסנאטורים האמריקאים כבר הספיקו שמעו על השיגעון החדש בקרב בני הנוער: לייב וידיאו. הם התחברו לפריסקופ ולפייסבוק ושידרו את האירוע, וכלי התקשורת הממוסדים התחברו אליו העבירו אותו למיליוני צופים.

"אמא צ'ובקה". העדפה לתוכן קליל .
2. איכותי. זה אולי היה רגע מכונן בהיסטוריה של הלייב סטרימינג, שהעניק לו ארשת של חשיבות וחתרנות, אבל צופי הרשת מגלים העדפה ברורה לתוכן קליל יותר. מיליוני משתמשי פייסבוק צפו ב"אמא צ'ובקה" בהתקף צחוק, 800 אלף התרגשו עד דמעות מווידיאו של אבטיח מתפוצץ בבאזפיד, בעוד שהווידיאו הנצפה ביותר בפריסקופ הוא זה שהעביר שידור חי משלולית בריטית אלמונית.

3. סלבי. שני שליש מהשידורים הנצפים ביותר ברשת החברתית צולמו בידי סלבריטאים, לא מפתיע בהתחשב בשיטת השיווק הבדוקה של פייסבוק. ברשת שולחים התראות ברגע שסלב שמשתמש עוקב אחריו מתחיל לשדר ומקדמים ידיעות בפיד בהתאם לרמת המעורבות של המשתמש עם המשדר.
ריק ג'רוויס. פייסבוק לייב .
4. עצלני. המטרה היא להגדיל את זמן השהייה של המשתמשים ברשת החברתית ובמובנים רבים לתפוס את מקומה של הטלוויזיה בחייהם. השידורים החיים הם צעד בכיוון הנכון, משום שהם משאירים את המשתמשים דבוקים למסך במשך זמן רב יותר וגורמים להם לגלות יותר מעורבות בזמן אמת.

5. מציפני. אבל פייסבוק עדיין לא יכולה להתחרות עם ארבע השעות היומיות שהאמריקאי הממוצע מבלה מול הטלוויזיה. כדי לעשות זאת היא זקוקה לתוכן מעניין יותר מאבטיח מתפוצץ. זו כנראה הסיבה שלראשונה בתולדותיה החברה חתמה החודש על חוזי שידור עם סלבריטאים שיפיקו עבורה תוכן מקורי ובלעדי לשידורים חיים. כך שגם אם כלי השידור החי ישמש להעברת מחאות ואירועים חדשותיים חשובים, הוא צפוי לטבוע תחת מבול שידורי הסלבס. ממש כמו בטלוויזיה.